פתיחת התפריט הראשי
ניקולאי קרילנקו

ניקולאי ואסילייביץ' קרילנקורוסית: Никола́й Васи́льевич Крыле́нко‏; 2 במאי 188529 ביולי 1938) היה מהפכן רוסי בולשביקי שמילא תפקידים בכירים בברית המועצות, בעיקר בתחום הצבאי ובמערכת המשפט. היה גם עסקן שחמט בכיר.

חייו לפני מהפכת פברוארעריכה

קרילנקו נולד בכפר ביחטייבו ליד סמולנסק. אביו היה עורך של עיתון ליברלי. ב-1904, בעת שלמד ספרות והיסטוריה באוניברסיטת סנקט פטרבורג, הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. בעת מהפכת 1905 היה חבר הסובייט הראשון, הסובייט של פטרבורג. לאחר דיכוי המהפכה נמלט מרוסיה ביוני 1906, אך שב כעבור שנה ונעצר על ידי המשטרה החשאית ב-1907. בהיעדר ראיות מספיקות, הוא שוחרר מהמעצר והוגלה ללובלין. ב-1909 שב לסנקט פטרבורג, עזב את המפלגה ב-1911, אך במהרה שב אליה. בשנת 1912 התנדב לשירות של שנה אחת בצבא האימפריה הרוסית. בסיום השירות הצבאי עבר מבחני הסמכה לקצונה וקיבל דרגת סגן-משנה במילואים. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצא אל שווייץ, אך לנין שלח אותו חזרה לרוסיה בקיץ 1915, כדי שיסייע בארגון המחתרת הבולשביקית. בנובמבר 1915 נעצר במוסקבה על הימנעות מגיוס ולאחר כמה חודשי מאסר, באפריל 1916, נשלח לחזית הדרום-מערבית. קרילנקו שירת כקצין קשר במפקדת רגימנט חיל הרגלים מס' 11.

תקופת המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיהעריכה

לאחר מהפכת פברואר, עם הופעת הוועדים הנבחרים בצבא הרוסי, נבחר קרילנקו ליושב ראש ועד הרגימנט ולאחר מכן ליושב ראש ועד הדיוויזיה. ב-15 באפריל נבחר ליושב ראש ועד הארמייה ה-11, ועם חזרתו של לנין לרוסיה, באפריל 1917, התגייס לסיעתו.

ביוני 1917 היה קרילנקו חבר בארגון הצבאי הבולשביקי ונבחר לקונגרס הסובייטי הכל-רוסי. בקונגרס הוא נבחר לוועד הפועל הכל-רוסי הקבוע מטעם הסיעה הבולשביקית. הוא יצא אל מוגילב בתחילת יולי, ונעצר שם מטעם הממשלה הזמנית לאחר ניסיון הפיכה כושל של הבולשביקים ב-4 ביולי. הוא נכלא בסנקט פטרבורג, אך שוחרר באמצע ספטמבר לאחר פרשת קורנילוב. הוא לקח חלק בהכנת מהפכת אוקטובר והיה בין מנהיגי ההתקוממות. ב-25 באוקטובר, בקונגרס הסובייטי הכל-רוסי השני, הוא התמנה לשר והיה חלק מהשלישייה שניהלה את ענייני הצבא. לאחר שהמפקד העליון וראש המטה הכללי, ניקולאי דוחונין, סירב לנהל משא ומתן לשלום עם הגרמנים, מונה במקומו קרילנקו, שהחל לנהל מגעים עם הצבא הגרמני באמצע נובמבר.

קרילנקו הדיח את הנהגת רומצ'רוד בטענה שאינה משקפת את רוח הציבור. בבחירות חדשות נבחר לרומצ'רוד ועד בן 180 חברים, כשהסיעה הגדולה ביותר הייתה הסיעה הבושביקית, שהיו בה 70 חברים.

קרילנקו דגל בדמוקרטיזציה מלאה של הצבא האדום, אך הצבא, שעבר דמוקרטיזציה והצליח די טוב מול הקבוצות האנטי-סובייטיות, נכשל מול הצבא הגרמני המאורגן היטב. טרוצקי ולנין הובילו להקמת פיקוד חדש של הצבא האדום, מועצה צבאית עליונה המורכבת מאנשי צבא מקצועיים, וזאת בניגוד לדעתם של קרילנקו ובולשביקים נוספים. תפקיד המפקד העליון וראש המטה הכללי, שקרילנקו החזיק בו, בוטל והוא מונה לשר המשפטים.

ב-1936 מונה לתפקיד קומיסר המשפטים העממי ושנתיים לאחר מכן, ב-1938, במסגרת הטיהורים הגדולים, הוא נחקר בעינויים, הודה בסבוטז' ובתעמולה אנטי-סובייטית, והוצא להורג על ידי כיתת יורים. ב-1955 טוהר שמו לאחר מותו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקולאי קרילנקו בוויקישיתוף