ניקו צ'אושסקו

ניקו צ'אושסקורומנית: Nicu Ceaușescu;‏ 1 בספטמבר 1951 - 25 בספטמבר 1996) היה פיזיקאי רומני, פוליטיקאי קומוניסטי ובנם של ניקולאה צ'אושסקו ואלנה צ'אושסקו והמיועד לרשת את אביו כמנהיג רומניה הקומוניסטית.

ניקו צ'אושסקו
Nicu Ceaușescu
לידה 1 בספטמבר 1951
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 1996 (בגיל 45)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גנצ'אה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניקו צ'אושסקו בחברת הוריו, ב-1976, בקישינב

ביוגרפיה עריכה

ניקו צ'אושסקו נולד בבוקרשט, רומניה ולמד בבית הספר התיכון על שם פטרו גרוזה עד שנת 1963, כשעבר ללמוד בבית ספר תיכון מס' 24, שם השלים 12 שנות לימוד. ב-1960 התקבל לתנועת הפיונירים והיה ראש קבוצה. במאי 1966 התקבל לאיחוד הנוער הקומוניסטי ארגון בו הוא התקדם עד לתפקיד הבכיר ביותר.

ניקו למד פיזיקה באוניברסיטת בוקרשט, אך הוריו הועידו אותו לקריירה פוליטית ודאגו לקידומו במסגרת איחוד הנוער ולאחר מכן מונה לאחראי מטעם המפלגה הקומוניסטית הרומנית על אזור סיביו. בנוסף לתפקיד זה הוא היה מ-1982 חבר מחליף בוועד הפועל הפוליטי של המפלגה הקומוניסטית ונציג רמניקו סראט ומזכיר באספה הלאומית הגדולה של רומניה.

בעת המהפכה הרומנית ניקו היה באזור סיביו ונטען שנתן הוראות לירות על מתמרדים. הוא פנה לדודו, גנרל איליה צ'אושסקו, וזה הבטיח לשלוח לו מסוק, שייקח אותו למקום מבטחים, אך המסוק לא הגיע וניקו נסע במכונית, שהעמידה לרשותו ידידה, אל בוקרשט. בכניסה לבוקרשט, שהייתה חסומה, זוהה על ידי חיילים שלקחו אותו למשמר למכונית שלהם. קבוצת אספסוף, שזיהתה אותו, התנפלה עליו ועל החיילים - האספסוף הכה את החיילים ואת ניקו צ'אושסקו ואחד מהם אף דקר אותו בבטנו. הוא נלקח בכוח הזרוע לבניין הטלוויזיה, כדי להציגו כשלל. כעבור כמה שעות ולאחר דימום מפצעו נלקח לבית חולים צבאי, שם נותח ונשאר באשפוז כמה ימים. עם יציאתו מבית החולים נעצר והואשם ברצח עם ובחבלה בכלכלת רומניה. במשפט שנערך לו נמצאו ראיות רק להפרת תקנות בנושא אחזקת נשק חם ותחמושת ועל כך נידון לחמש שנות מאסר. הוא שוחרר מוקדם יותר מסיבות רפואיות, חלה בשחמת הכבד, מחלה ממנה מת לבסוף.

ב-1985, לאחר נישואים בני שנה ושלושה חודשים עם פוליאנה דניאלה לומיניצה, בני הזוג התגרשו, אך נישואיו וגירושיו לא הופיעו בתיק שלו, כי לפי הדרכת אביו, גירושים היו כתם עבור פעיל מפלגתי. גם תאונת הדרכים בה מכוניתו גרמה למות אישה צעירה, לא נרשמה באף מקום, לא במשטרה ולא בתיקי בית המשפט. ניקו התפרסם כאוהב משתאות, נשים והימורים ויש סיפורים רבים על יחסיו עם שחקניות, מתעמלות ונשים יפות אחרות[1]. מכריו מתארים אותו כאדם אינטליגנטי ומשכיל. בזמן המהפכה הרומנית הוא היה עסוק בשיחות טלפון, שנועדו לפטור את חברי קבוצת הכדורגל המקומית, שהוא היה התומך שלה, מביקורת מכס בחזרתם מחו"ל.

לקריאה נוספת עריכה

  • Tiranul מאת Lavinia Betea, Florin-Răzvan Mihai, Ilarion Țiu, הוצאת Cetatea de Scaun,‏ 2015.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקו צ'אושסקו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה