ניק פארקר
ניקולס ראלף פארקר (באנגלית: Nicholas Ralph Parker 13 באוקטובר 1954) הוא קצין לשעבר בצבא הבריטי, ששירת כמפקד כוחות היבשה עד דצמבר 2012.
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1954 (בן 69)  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות |
מ-1973 |
| דרגה |
גנרל, גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
כגנרל פארקר שירת בצפון אירלנד, סיירה לאון, עיראק ואפגניסטן, ובתפקידי מטה כגון מושל טירת אדינבורו, מפקד מכללת השירותים המשותפים לפיקוד ומטה ומפקד הכוחות האזוריים, תפקיד שכלל גם את הפיקוח על הצבא הטריטוריאלי. בין השנים 2005 ל-2006, שימש פארקר כסגן המפקד הכללי של הכוח הרב-לאומי בעיראק, לפני שמונה לקצין המפקד הכללי בצפון אירלנד, שם פיקח על נסיגת הכוחות מרחובות האזור לראשונה מזה יותר משלושים שנה.
בזמן חופשה בשנת 2009, פארקר ואשתו קיבלו את הידיעה שבנם הארי, קפטן ברגימנט הרובאים, נפצע קשה באפגניסטן. הארי איבד את שתי רגליו כתוצאה מפיצוץ מטען צד בזמן שהוביל סיור. פארקר העניק ראיונות על החוויה הקשה שעברה המשפחה עם פציעותיו של הארי, וכינה אותה "מסכנה". מאוחר יותר באותה שנה, פארקר עצמו נשלח לאפגניסטן לסיור בן שנים עשר חודשים, הפך למפקד הכוחות הבריטיים במדינה ולסגן מפקד כוח הסיוע הביטחוני הבין-לאומי (ISAF), שני בפיקוד לגנרל האמריקני סטנלי מק'קריסטל. ביוני 2010, מק'קריסטל שוחרר מתפקידו על ידי הנשיא ברק אובמה, ופארקר שימש כמפקד בפועל של ISAF למשך כשבוע עד למינויו של הגנרל דייוויד פטראוס כמפקד החדש.
חיים מוקדמים ואישיים
עריכהנולד לקפטן הרברט בלייק פארקר ודיאנה קתרין ברנוול והתחנך בבית הספר העצמאי שרבורן[1] ובאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט.
קריירה צבאית
עריכהפקודות וקידום מוקדמים
עריכהפארקר הוסמך לרויאל גרין ג'קטס כסגן שני בינואר 1974.[2] הוא הועלה לדרגת סגן מן המניין בנובמבר 1975, הוא השתתף בקורס מטה הצבא בשנת 1986 לפני שהועלה לדרגת רב-סרן באוקטובר אותה שנה.
הועלה לדרגת סגן-אלוף בשנת 1991, לאחר מכן מונה למפקד הגדוד השני של ה-Royal Green Jackets מ-1994 עד 1995[3], לפני שהועלה לדרגת אלוף-משנה ב-1996 לאחר שהשתתף בקורס הפיקוד העליון והמטה במכללת הסגל, קמברלי. פארקר הועלה לתפקיד בריגדיר בדצמבר 1997, עם ותק מ-30 ביוני 1997, וקיבל פיקוד על חטיבת השריון ה-20, שנפרסה לבוסניה ב-1999.[4]
פארקר שירת כמפקד כוח המשימה הבריטי בסיירה לאון ויועץ לנשיא המדינה בשנת 2001[3], והמשיך להיות קצין כללי מפקד הדיוויזיה השנייה בנובמבר 2002[2], בדרגה של אלוף. כקצין כללי המפקד על דיוויזיה 2, הוא היה גם מושל טירת אדינבורו.
בשנת 2004 שימש כמפקד מכללת הפיקוד והמטה של השירותים המשותפים, לפני כניסתו לתפקיד סגן המפקד הכללי של הכוח הרב-לאומי בעיראק, תפקיד שמילא מאוגוסט 2005 עד פברואר 2006.[3]
פארקר מונה לקצין כללי המפקד על צפון אירלנד והועלה לדרגת לוטננט-גנרל ב-18 ביולי 2006. בצפון אירלנד היה אחראי לצמצום מחויבות החיילים של בריטניה במחוז, והוא צוטט כאומר "שהצבא תרם תרומה משמעותית לביטחון בצפון אירלנד שאפשרה לאנשים אחרים לעשות את ההבדל באמצעות פוליטיקה, תוכניות חברתיות וכלכלה".[5] פארקר פיקח על סגירת הבסיס בבסברוק, מחוז ארמה, שלדבריו "מסמן תקופה שבה הצבא מפסיק להיות חלק מכוחות הביטחון ועובר להיות חלק מהקהילה".[6]
לפארקר הוענק לגיון ההצטיינות האמריקאי "בהוקרה על שירותים אמיצים ומכובדים במהלך פעולות הקואליציה באפגניסטן" בשנת 2007. באוקטובר 2007, הוא הפך למפקד כוחות אזוריים בפיקוד היבשה, תפקיד בעל כובע כפול כמפקח כללי של צבא השטח.
כמפקד כוחות אזוריים, פארקר היה אחראי לפיקוח על שיפוץ של 3 מיליארד ליש"ט של בית הספר המלכותי להנדסה צבאית של המהנדסים המלכותיים של הצבא בשותפות ציבורית-פרטית בספטמבר 2008, וכן קבלת יקיר העיר באת' בשם רגימנט הרובאים באוקטובר 2008[7], וקמפיין ליצירת יום הכוחות המזוינים לבריטניה, הצעה שיושמה ביולי 2009.[8]
גנרל
עריכהב-29 ביולי 2010, מונה פארקר כמפקד העליון הבא של כוחות היבשה, במקומו של גנרל סר פיטר וול. [9]
פארקר נכנס לתפקידו כמפקד העליון של כוחות היבשה ב-1 באוקטובר 2010 וקיבל את הדרגה של גנרל. עבור שירותו באפגניסטן, הוענקה לפארקר מדליית השירות המצטיין של נאט"ו על ידי מפקד הכוחות הבינלאומיים באפגניסטן, הגנרל האמריקני דיוויד פטראוס. בנוסף, הוא קיבל את פרס נשיא אפגניסטן משר ההגנה המקומי.. [10]
תחת ארגון מחדש של פיקוד הצבא שהחל ב-1 בנובמבר 2011, תפקידו של פארקר שונה למפקד כוחות היבשה.[11]
משנת 2010, פארקר שימש כקולונל כבוד של חיל הכשרת הקצינים של אוניברסיטאות מנצ'סטר וסלפורד, וכן כקולונל מפקד הגדוד הראשון של ה-Royal Green Jackets. כאשר ה-Royal Green Jackets אוחדו עם יחידות אחרות ב-2007 כדי ליצור את רגימנט הרובאים, הוא הפך לקולונל מפקד הגדוד החדש עד שהוחלף בשנת 2013 על ידי סגן-גנרל ניק קרטר.[12]
משפחה
עריכהבשנת 1979, פארקר התחתן עם רבקה קלייר וולינגס. לזוג יש שני בנים.
הערות שוליים
עריכה- ^ Who's Who 2010, A & C Black, 2010, מסת"ב 978-1-4081-1414-8
- ^ 1 2 DAMOD, DAMOD, www.da.mod.uk, 2023-06-08 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "Lieutenant General Sir Nick Parker". NATO International Security Assistance Force. נבדק ב-25 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 20th Armoured Brigade list of commanders
- ^ "Army ending its operation in NI". BBC News. BBC. 31 ביולי 2007. נבדק ב-24 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McHugh, Michael (26 ביוני 2007). "Going home . . . last British troops shut up shop in key base". Irish Independent. Independent News and Media. נבדק ב-27 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rifles in freedom of Bath parade". BBC News. BBC. 4 באוקטובר 2008. נבדק ב-28 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sean Rayment, Ben Leach and Jasper Copping (16 במרץ 2008). "Widespread support for an Armed Forces Day". The Daily Telegraph. נבדק ב-28 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ General Sir Peter Wall named British army's new head
- ^ Lt Gen Sir Nick Parker ends his year as ISAF deputy, MoD News, September 2010
- ^ "Army Command reorganization". Defence Marketing Intelligence. 10 בנובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-12 בנובמבר 2011. נבדק ב-23 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NEW COLONEL COMMANDANT FOR THE RIFLES". The Regimental Association of the Devonshire and Dorset Regiment. נבדק ב-9 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה)