ננה אריאל

ננה אריאל
	אין תמונה חופשית
לידה	14 ביוני 1985 (בת 37); רמת גן, ישראל
ענף מדעי	רטוריקה, תרבות המילה והספר ומדעי הלמידה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת הרווארד ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
	www.nanariel.com

ננה אריאל (נולדה ב-14 ביוני 1985) היא מחברת, חוקרת בתחומי הרטוריקה, תרבות המילה והספר, ומדעי הלמידה, מוציאה לאור ומרצה ישראלית, המלמדת באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיהעריכה

אריאל נולדה ברמת גן ב-14 ביוני 1985 לשלמה אריאל ורות קנר. אחיה הוא המוזיקאי אבשלום אריאל. לה ולבן זוגה בת.

בשנת 2006 יצרה יחד עם נעמי יואלי, גליה יואלי והדס קלדרון את המופע "דודה פרידה: המוזיאון" שזכה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו באותה שנה והופיע בפסטיבלים בברלין ובהולנד.

היא השלימה לימודי קולנוע וספרות באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. במהלך לימודיה פנתה למסלול מחקרי עצמאי בתחום הרטוריקה. היא עשתה מסלול ישיר לדוקטורט ובמהלכו כתבה פרויקט מחקר על קלישאות. בגיל 29 היא השלימה את עבודת הדוקטורט שעסקה ברטוריקה של מניפסטים בהנחיית פרופ' חנה נוה. ב-2015 הייתה מקבלת התואר דוקטור הצעירה ביותר באוניברסיטת תל אביב בכל התחומים לשנה זו. מחקרה התפרסם בהמשך כספר.^[1]

בשנים 2016–2017 עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית בחסות קרן פולברייט ו-Israel Institute. במהלך שנה זו אצרה יחד עם החוקרת הטורקיה מינה אוזיורט קיליץ'^[2] תערוכה של ספרי הוצאת הוגארת' של וירג'יניה ולנארד וולף במלאת מאה שנה להוצאה.^[3]

היא עשתה פוסט דוקטורט נוסף במרכז Minducate למדעי הלמידה בבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' רות עמוסי.

מאז 2007 היא מלמדת באוניברסיטת תל אביב והיא וזכתה בפרסי הצטיינות בהוראה. היא מרצה אורחת במוסדות רבים, בין השאר בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

מחקר ופעילות ציבוריתעריכה

אריאל פרסמה מאמרים בכתבי עת ובמגזינים מקומיים ובינלאומיים בתחומי רטוריקה, תרבות, שפה ולמידה. מחקריה עסקו ברטוריקה מודרניסטית של חלוצי תרבות, במניפסטים, במגזינים קטנים ובתרבות דפוס. היא התמחתה בפיתוח שיטות למידה חדשות, באזורי המפגש בין תיאוריה ופרקטיקה, וכתבה על השפעתו של דיבור עצמי על תהליכי למידה.^[4]

ב-2021 היא יצרה את הגרסה העברית הרשמית לקורס המקוון (MOOC) "ללמוד איך ללמוד", המופיעה ב-קמפוס IL^[5] ונלמדת באופן נרחב על ידי פרטים ומוסדות בישראל. הקורס עלה לגמר תחרות הלמידה הדיגיטלית של HIT ב-2022, וזכה בפרס חביב הקהל.

בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים היא יצרה מהדורה דיגיטלית של כתב העת "המעורר" בעריכת י"ח ברנר,^[6] ויצרה יחד עם סטודנטים את "המדריך לכשלים רטוריים".^[7]

אריאל היא חברת דירקטוריון בארגון "דרך רוח" לקידום מדעי הרוח בישראל. היא חברת קבוצת ADARR למחקר ברטוריקה, ארגומנטציה וחקר שיח.

היא הייתה שופטת בתחרות הסיפור הקצר בעיתון הארץ בשנת 2016,^[8] בפרס ברנר בשנת 2019, ובפרס חיים גורי בשנת 2022. היא חברת מערכת בכתב העת "גרנטה" בעברית ובסדרת "משא" למסות בעריכת לילך נתנאל.

הוצאה לאור וכתיבה ספרותיתעריכה

בשנת 2020 אריאל פרסמה את "הספר הכי משעמם בעולם" – ספר לילדים ולמבוגרים בהוצאת אסיה,^[9] העוסק ברגש השיעמום ומזמין את הקוראים לחוות אותו ולתהות על אודותיו. הרקדנית והכוראוגרפית רננה רז עיבדה את הספר למופע מחול.^[10]^[11]

אריאל הקימה יחד עם בן זוגה אורי יואלי את "דפוס בית"^[12] – הוצאה לאור ובית מלאכה זעיר לספרים. ההוצאה פועלת מדירתם בתל אביב החל מקיץ 2019. אריאל ויואלי מייצרים את הספרונים בתפירה ידנית, במהדורות קטנות וממוספרות. בין הספרים שהוציאו: "סדר הדברים" (ננה אריאל), "יומן ריצה" (אורי יואלי), "טרה נומדה" (Permi Vac),^[13] "שיבויה ושיקויה עפות למדבר" (שרון קנטור ושחר סריג),^[14] "מים מים" (אלכס בן ארי),^[15] "הרחיצה בים" (יעקב גודארד – בעקבות שהות אמן בבית שלום אש בבת ים),^[16] "חיי נמלים" (רחל בלובשטיין).

פרסומיםעריכה

ספריםעריכה

מניפסטים: כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סדרת אופקי מחקר, 2018.
סדר הדברים, דפוס בית, 2019
הספר הכי משעמם בעולם, הוצאת אסיה, 2020
המעורר – הרפתקת דפוס (עורכת, יחד עם מורן פרי), מנגד, 2021.

ממאמריהעריכה

"משחקי כנות", הזמן הזה, מרץ 2023.
“Don’t Think before You Speak: On the Gradual Formation of Thoughts During Speech”, Pedagogy, Culture & Society, February 2022.
Nana, Ariel, Language Games with 'manifesto'". Culture, Theory and Critique, December, 2021
“Signaux d’avant-garde. Mouvements culturels, altruisme et principe de handicap”, Ethos collectif et identités sociales, Ruth Amossy et Eithan Orkibi, eds. Classiques Garnier, 2021
Nana Ariel, “Speaking out loud to yourself is a technology for thinking” Psyche, December 2020.
Nana Ariel, “How to Do Things with Futurism: Traces of Futurism in Hebrew Culture”. Modernism/Modernity, April 2020.
“One-time Periodicals, Unrealized Manifestos: Little Magazines and the Ethos of Failure”. International Perspectives on Publishing Platforms, late 19th c. to the present: Technologies of Image-Object-Text. New York: Routledge, 2019.
Nana Ariel, “At the end of the day, think outside the box about clichés”, Aeon, 6.3.2019
Nana Ariel, “What the Teleprompter Tells Us about Truth, Trump, and Speech”, Aeon, February 2017.
ננה אריאל, מה זה להיות רהוט, או איך לרוץ. אלכסון, אוקטובר 2018
·“Le manifeste hébraïque: un genre monologique dialogisé”. Les expressions du collectif dans les écritures juives d’Europe centrale et Orientale. Paris: Presses de l'Inalco, 2018.
ננה אריאל, קילטרטן: כתב-עת חד-פעמי – על מגזינים קיקיוניים ומהלכים מודרניסטיים. אות 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

אתר האינטרנט הרשמי של ננה אריאל
על סקרנות ושיעמום, פודקאסט "ועכשיו מה?" עם איתי מאוטנר
המאסטרים, Campus IL ראיון של אסף וייס עם ננה אריאל, מרץ 2022
"הספר הכי משעמם בעולם" ועל דפוס בית, סוכן תרבות, קובי מידן, יולי 2020
על "הספר הכי משעמם בעולם", פורטפוליו, יוני 2020
"השיעמום סובל מיחסי ציבור גרועים על לא עוול בכפו", מעריב, כרמית ספיר וייץ, 1.7.2020
"השיעמום המעניין מכולם", ישראל היום, דפנה לוי, 19.7.20
מידע על ננה אריאל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
לילך נתנאל, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, בית דפוס. דפוס בית: על "דפוס בית" והוצאת תרסט, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 21.04.2021
מניפסטים ש(לא) שינו את העולם, פודקאסט היסטוריה גדולה בקטנה.

הערות שולייםעריכה

^ מניפסטים: כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, ‏2018
^ מינה אוזיורט קיליץ', הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, חילזון בערוגת הספרות, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 25.03.2021
^ אתר תערוכת חגיגות 100 להוצאת הוגארת', אוניברסיטת הרווארד 2017
^ Nana Ariel, Don’t think before you speak: on the gradual formation of thoughts during speech, Pedagogy, Culture & Society
^ ללמוד איך ללמוד, באתר קמפוס IL
^ המעורר - מהדורה דיגיטלית
^ המדריך לכשלים רטוריים
^ "מה חשבו השופטים על הסיפורים שנשלחו לתחרות", הארץ, 21.4.2016
^ הספר הכי משעמם בעולם, באתר הוצאת אסיה
^ N12 - מופע מחול חדש לילדים - "ההצגה הכי משעממת בעולם", באתר N12, ‏2021-07-29
^ ""ההצגה הכי משעממת בעולם" לא משעממת בכלל". הארץ. נבדק ב-2021-12-11.
^ אתר דפוס בית
^ המעלעלת, טרה נומדה | דנה לב לבנת
^ שיבויה ושיקויה עפות למדבר, באתר המגדלור
^ עדו ניצן, למחוק את עצמך, באתר ישראל היום, ‏3.4.21
^ על הרחיצה בים, באתר בית שלום אש, ‏26.4.21

[1] מניפסטים: כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, ‏2018

[2] מינה אוזיורט קיליץ', הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, חילזון בערוגת הספרות, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 25.03.2021

[3] אתר תערוכת חגיגות 100 להוצאת הוגארת', אוניברסיטת הרווארד 2017

[4] Nana Ariel, Don’t think before you speak: on the gradual formation of thoughts during speech, Pedagogy, Culture & Society

[5] ללמוד איך ללמוד, באתר קמפוס IL

[6] המעורר - מהדורה דיגיטלית

[7] המדריך לכשלים רטוריים

[8] "מה חשבו השופטים על הסיפורים שנשלחו לתחרות", הארץ, 21.4.2016

[9] הספר הכי משעמם בעולם, באתר הוצאת אסיה

[10] N12 - מופע מחול חדש לילדים - "ההצגה הכי משעממת בעולם", באתר N12, ‏2021-07-29

[11] ""ההצגה הכי משעממת בעולם" לא משעממת בכלל". הארץ. נבדק ב-2021-12-11.

[12] אתר דפוס בית

[13] המעלעלת, טרה נומדה | דנה לב לבנת

[14] שיבויה ושיקויה עפות למדבר, באתר המגדלור

[15] עדו ניצן, למחוק את עצמך, באתר ישראל היום, ‏3.4.21

[16] על הרחיצה בים, באתר בית שלום אש, ‏26.4.21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

אין תמונה חופשית
לידה	14 ביוני 1985 (בת 37) רמת גן, ישראל
ענף מדעי	רטוריקה, תרבות המילה והספר ומדעי הלמידה
מקום מגורים	ישראל ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת הרווארד
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
www.nanariel.com