רננה רז
רננה רז (נולדה ב-29 ביולי 1978) היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת[1] ישראלית.
רננה רז | |
לידה |
29 ביולי 1978 (בת 46) פתח תקווה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | רקדנית, כוריאוגרפית, זמרת, שחקנית |
מקום לימודים | תלמה ילין |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה | פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה |
https://www.renanaraz.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
קריירת המחול
עריכהרז נולדה בפתח תקווה לאם מורה לתנ"ך ולאב שעוסק בשיווק. היא החלה לרקוד בגיל 5 אצל המורה למחול מרים קופמן ולמדה בבית הספר התיכון לאומנויות על שם תלמה ילין, רז לא התגייסה לצבא.[2] היא למדה ריקוד ב'בת דור',[3] ורקדה בקבוצת המחול של נעה דר ובלהקתו של עידו תדמור. משנת 1999 היא פועלת כיוצרת עצמאית בתחום המחול. יצירותיה הוצגו ביפן, ברזיל, גרמניה, פולין והולנד. בשנת 2001 השתתפה בביאנלה של ונציה בעבודתו של אהד פישוף והאמן אורי קצנשטיין. כמו כן, יצרה כוריאוגרפיות לתיאטראות הבימה, הקאמרי והחאן.
קריירת המשחק
עריכהרז למדה תיאטרון ב'תיאטרון החדר - המעבדה לתיאטרון' של אמיר אוריין. רז לימדה ב"בצלאל", ומלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה.
השתתפה בהצגה 'סיפורו של איש בודד' מאת עופר עמרם ובבימויו בתיאטרון צוותא, ו'אשת' מאת אלית ובר ובבימויה בתיאטרון גבעתיים.
ב-2003 גילמה את ציפורה רוטנברג בטלנובלה החסידית "החצר", ב-2004 גילמה את קרן בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה"; גילמה את ענבל בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה היומית "ראש גדול"; וגילמה את אפרת בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי". ב-2005 השתתפה בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן". ב-2007 גילמה את גאיה בסדרת הטלוויזיה "אולי הפעם"; וגילמה את נעמה בסדרת הטלוויזיה "האקס המיתולוגי". ב-2008 גילמה את ענת בן טובים, התפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה "המקום". בשנת 2011 השתתפה בסדרה החברים של נאור. רז שיחקה בסרט זוכה פרס אופיר "למלא את החלל" (2012), ובתפקיד ראשי בסרט הקצר "ערומים" של יורם זקס לצד דני גבע (2015). ב-2019 שיחקה בסרט "מראות שבורות".
בשנת 2015 יצרה את ההצגה "השימוע" בה גם שיחקה, ועסקה בפרשת פיטוריו של המורה אדם ורטה.[4] על יצירתה זו זכתה בפרס שולמית אלוני.[5]
רז השתתפה במספר פרסומות עבור חברת החשמל. כמו כן, רז היא פרזנטורית בקמפיין של לשכת הפרסום הממשלתית לחיסכון במים, מטעם רשות המים.
בשנת 2022 שיחקה בסדרה "מיוחדת" של כאן חינוכית את אורלי דהאן.
השתתפה בפרק בסדרה טיטו ורוחו בתפקיד שני הברמן,[6] פסיכולוגית.
בשנת 2024 השתתפה בסדרה טיפול לילי, בה גילמה את שירן, אשתו לשעבר של הפסיכולוג לואי מנסור, שלאחר דיכאון שמה קץ לחייה. מופיעה בסדרה בפלאשבקים בזיכרונם של בעלה וילדיה.[7]
פרסים
עריכה- פרס שר המדע התרבות והספורט ליוצרים בראשית דרכם לשנת 2002.
- פרס שר החינוך התרבות והספורט ליוצרים צעירים לשנת 2003.
- פרס התיאטרון בכוריאוגרפיה לשנת 2004.
- פרס רוזנבלום לשנת 2006.
- פרס שר המדע התרבות והספורט 2006.
- פרס היצירה על שם שולמית אלוני 2018.
חיים אישיים
עריכהרז נישאה בטקס נישואים רפורמי עם אור מורן, אנימטור ומעצב גרפי במקצועו. את הטקס ערכה אמה של רז, מירה רז, רבה רפורמית בהכשרתה.
באפריל 2011 נולדה לזוג בת ראשונה.[8] לזוג שני ילדים.[9]
בעקבות אישור "חוק הלאום" בכנסת ב־2018 כתבה רז בטוויטר: "אני פנויה גם לקמפיין 'ישראל מתביישת' אם מישהו בעניין".[10] לקראת הבחירות לכנסת ה-19, חשפה רז כי היא מצביעה למפלגת מרצ.[11]
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רננה רז
- רננה רז, ברשת החברתית פייסבוק
- רננה רז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רננה רז, ברשת החברתית אינסטגרם
- רננה רז, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רננה רז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רננה רז, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רננה רז, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- רננה רז, באתר AllMovie (באנגלית)
- רננה רז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רננה רז, בארכיון הבימה
- רננה רז, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- רננה רז באתר עמותת הכוריאוגרפים.
- ירעם נתניהו, שליפות עם רננה רז, באתר nrg, 20 במרץ 2007
- גבי בר חיים, רננה רז: רוקדת על כל החתונות, באתר nrg, 23 ביולי 2008
- יונתן קלדרון, רננה רז מעלה את הדיבוק באוב, באתר nrg, 28 במאי 2009
- רוני דורי, עכבר העיר אונליין, רננה רז מרקידה את מיכאל גורביץ', באתר הארץ, 25 ביוני 2009
- תמר קומם, דיוקן בננה - רננה רז, אתר "בננות", 10 בספטמבר 2009
- רועי בהריר, רוקדנית, באתר nrg, 30 בינואר 2010
- אבישי מתיה, "יש לי חיבה לביזאר", באתר גלובס, 26 באפריל 2010
- גוני נוי, עכבר הבית עם רננה רז: ריקוד מוקלט, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011
- רננה רז ויוחאי מטוס, החברים הכי טובים: רננה רז ויוחאי מטוס, באתר הארץ, 1 במאי 2012
- חגית רון רבינוביץ', "אני ממלכתית", באתר ישראל היום, 6 ביולי 2012
- ליאת רון, רננה רז: "כשעושים תוכנית מחול בטלוויזיה, זה לא מחול", באתר גלובס, 22 ביולי 2013
- עידו שחם, עכבר העיר אונליין, רננה רז: "יש אנשים שאי אפשר באמת לנהל איתם דיאלוג", באתר הארץ, 29 בינואר 2016
- אורית מרלין-רוזנצוייג, רננה רז: "יש הרבה אנשים שלא מאמינים שישראל מתייבשת", באתר Xnet, 29 ביולי 2018
- שיר זיו, "הרגל שלי לא עולה גבוה כמו פעם, אבל הגוף עוד זוכר ומרגיש", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019
- רותי זוארץ, רננה רז: "אם אנשי ציבור יתחילו להביע את דעתם זה יהפוך להיות משהו שבכלל לא מתעכבים עליו", באתר onlife, 3 באפריל 2019
- גילי איזיקוביץ, רננה רז: "לא דמיינתי שארקוד בגיל 40", באתר הארץ, 26 ביוני 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ רועי בהריר, רוקדנית, באתר nrg, 30 בינואר 2010
- ^ גבי בר-חיים, רננה רז: רוקדת על כל החתונות, באתר nrg, 23 ביולי 2008
- ^ בית ספר למחול שנסגר, ואינו קשור ללהקת בת-דור
- ^ מרב יודילוביץ', רננה רז: "אנשים לא עצרו לחשוב על דברי המורה אדם ורטה", באתר ynet, 27 ביולי 2015
- ^ מיה אשרי, רננה רז ורנא אבו פריחה זכו בפרס שולמית אלוני ליצירות עבריות וערביות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
- ^ Instagram, www.instagram.com
- ^ רותה קופפר, "טיפול לילי": סדרה שמותחת את גבולות הז'אנר, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2024
- ^ tomroshko, רננה רז היא יופי של אמא, באתר מגזין את, 2012-01-15
- ^ מאיה נחום שחל, רננה רז: "אני עובדת על לא לחוש אשמה", באתר כלכליסט, 17 במאי 2022
- ^ יונתן ריגר, "לא מתביישת במדינה אלא במנהיגים", באתר מאקו, 31 ביולי 2018
- ^ ויטה קיירס, צפו: רננה רז אוהבת אישה, באתר ynet, 10 בדצמבר 2012