נס הלחם והדגים

נס הלחם והדגים הוא סיפור מהברית החדשה המתאר נס כפול בו הצליח ישו להזין אלפי אנשים במספר כיכרות לחם ומספר דגים. באוקטובר 2024 פורסם מחקר שנותן הסבר מדעי לשני הניסים הגדולים האלה שמיוחסים לישו לפי המסורת הנוצרית בזמן שהיה עם תלמידיו באזור צפון-מערב הכנרת.^[1]^[2]

נס האכלת חמשת האלפים

הנס מתואר בכל ארבע הבשורות (מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן) הנה תיאורו בבשורה על-פי מרקוס:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה הַמָּקוֹם חָרֵב וְהַיּוֹם רַד מְאֹד׃ שַׁלַּח אוֹתָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַחֲצֵרִים וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב לִקְנוֹת לָהֶם לָחֶם כִּי אֵין־לָהֶם מַה־שֶּׁיֹּאכֵלוּ׃ וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִכְּרוֹת־לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם לְכוּ וּרְאוּ וַיֵּדְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָמֵשׁ וּשְׁנֵי דָגִים׃ וַיְצַו אוֹתָם לָשֶׁבֶת כֻּלָּם חֲבֻרָה חֲבֻרָה לְבַד עַל־יְרַק הַדֶּשֶׁא׃ וַיֵּשְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְמֵאוֹת וְלַחֲמִשִּׁים׃ וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם׃ וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ׃ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים מְלוֹא סַלִּים שְׁנֵים עָשָׂר וְגַם מִן־הַדָּגִים׃ וְהָאֹכְלִים מִן־הַלֶּחֶם הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ".

— הבשורה על־פי מרקוס, פרק ו', פסוקים 35–44

נס האכלת ארבעת האלפים

בעוד נס האכלת חמשת האלפים מוזכר בכל ארבע הבשורות, נס האכלת ארבעת האלפים מוזכר רק בבשורה על פי מתי ובבשורה על פי מרקוס. הנה תיאורו בבשורה על-פי מתי:

"וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה עָמְדָם עִמָּדִי שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵינֶנִּי חָפֵץ לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ׃ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים מֵאַיִן לָנוּ בַּמִדְבָּר דֵּי־לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־הָמוֹן רַב כָּזֶה׃ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִכְּרוֹת לֶחֶם לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים׃ וַיְצַו אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ׃ וַיִּקַּח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֵת הַדָּגִים וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם׃ וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעָה דוּדִים מְלֵאִים׃ וְהָאֹכְלִים אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף׃ וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָה וַיָּבֹא אֶל־גְּבוּל מַגְדָן".

— הבשורה על־פי מתי, פרק ט"ו, פסוקים 32–39

ההבדלים בין שני הניסים

שני הניסים נבדלים בעיקר בכמות כיכרות הלחם והדגים (5 כיכרות לחם ו-2 דגים בנס הראשון, 7 כיכרות לחם ומספר דגים בנס השני), כמות האנשים אותם מאכיל ישוע (5 אלפים מלבד נשים וטף בנס הראשון, 4 אלפים מלבד נשים וטף בנס השני) וכמות הסלים אותם אוספים תלמידיו של ישו בסוף הנס (12 סלים בנס הראשון, 7 סלים בנס השני).

באותה תקופה היה זה, ככל הנראה, אחד מאזורי הדיג השופעים ביותר בכנרת. הבקעה הייתה בלתי מיושבת והתאימה להתכנסות המאמינים הרבים שנהרו אחרי ישו.

בעין שבע שבצפון-מערב הכנרת, אזור התרחשות הנס, הוקמה כנסיית הלחם והדגים הקרויה על שם הנס.