נשיכת כלב

פעולה

נשיכת כלב היא נשיכת אנשים או בעלי חיים הנגרמת על ידי כלב. כלבים עלולים לנשוך כאשר הם חשים איום עליהם או על קרוביהם או מתוך הגנה על טריטוריה. וכן כאשר פוגעים בהם או כשהם מזהים מצוקה. כלבים מסוימים כמו כלבי שמירה, תקיפה או משטרה מאולפים לתקוף במסגרת תפקידם ע"פ פקודה או זיהוי איום.

כלב תקיפה נושך את בגדו של מאמן במהלך תרגיל

היבטים של מסוכנות בנשיכת כלבעריכה

נשיכות כלבים אינן גורמות בדרך כלל לפציעה או לפציעה חמורה, אבל ישנם מקרים שבהם הן עלולות לגרום לזיהום, לעיוות, לנכות (זמנית או קבועה) ואף למוות.

החשש העיקרי במקרה של נשיכת כלב הוא ממחלת הכלבת שבה עלול הכלב לחלות ולהעביר הלאה בנשיכה. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-59 אלף בני אדם מתים מדי שנה מנשיכות כלבים הלוקים בכלבת, מרביתם בהודו ובאפריקה (נתוני 2018). במדינות מפותחות המחלה נדירה, בעיקר בשל מדיניות חיסון מערכתית[1][2]. אחד הסימפטומים של מחלת הכלבת בחיות היא תוקפנות יתר. מסיבה זו, כל כלב שדווח על כך שנשך, מוכנס להסגר של 10 ימים כדי לוודא שאינו חולה[3][4].

כאמור, עוצמת הנשיכה אצל מרבית הכלבים חלשה יחסית לרוב היונקים (נשיכת חתולים, למשל, חמורה בהרבה). עם זאת, הכלבים מקבוצת הפיטבול ודומיהם פותחו לנשיכה עוצמתית בהרבה משל רוב הכלבים והיא יכולה אף למעוך איברים ועצמות. ישנן טענות לפיהן מספר מצומצם של גזעי כלבים מועדים יותר לתוקפנות ויש להם יכולת לגרום נזק משמעותי במקרה של נשיכה. בהתאם לכך ישנן החרגות בחוקי מדינות שונות לגבי מספר גזעים. כך גם לגבי כל סוג של כלב בוגר במידה והתרחשה תוקפנות קיצונית ופגיעה חמורה על ידו אך כאמור במקרה של רוב הכלבים הביתיים מדובר במצב חריג.

כלבי פרא/כלבים משוטטיםעריכה

 
כלבי פרא בהודו.
קבוצות של כלבים פראיים עלולות לתקוף אנשים, ובאזורים מסוימים הם עלולים גם להיות נשאי כלבת

להקות של כלבי פרא (אנ') בטבע וכן להקות כלבים חסרי בית (כמו למשל כלבי הרחוב של מוסקבה) עלולות לתקוף אנשים, בדומה לזאבים בטבע.

כלבי תקיפהעריכה

ישנם כלבים שאומנו לביצוע תפקידים שונים לצורכי שמירה, שיטור, או לוחמה. לשם כך מאולפים הכלבים להגיב באמצעות קבלת פקודה או למוכנות לתגובה עצמאית מצידם למצבים ייעודיים. האימונים מלמדים את הכלבים, בין היתר, לשפר את יכולת השימוש שלהם בנשיכה. בעוד שכלבי לוחמה מאומנים בין היתר לפצוע ואף להרוג מטרה עוינת. הרי שכלבי שיטור מאומנים לאחוז במטרות יותר מאשר לפצוע אותם.

מחקר משנת 1975 שנערך בארצות הברית הראה כי לפחות 10% מהכלבים שנשכו בני אדם קיבלו אימוני תקיפה בשלב כלשהו.[5]

תופעה לא חוקית אשר מתבצעת במקומות מסוימים היא שימוש בכלבים לצורך קרב כלבים בהם מאומנים כלבים מסוכנים לתקוף באכזריות.

חקיקה למניעה והתמודדות עם נשיכות כלביםעריכה

 
הפיטבול הוא אחד הכלבים שנחקק בחוק ככלב המסוכן לציבור וישנם הגבלות על גידולו

הגופים המחוקקים במדינות המפותחות, חוקקו חוקים שנועדו להקטין את האפשרות לנשיכת כלבים. בהם: החובה לרישוי של הכלבים, קשירתם ברצועת הולכה כשהם בשטח ציבורי וחסימת פיהם באמצעות זמם (בגזעים מסוימים).

בישראלעריכה

ב-1934 נחקקה פקודת הכלבת המנדטורית, ב-2002 הקובעת בין השאר כי כלב שנשך יועבר להסגר למשך עשרה ימים.

בשנת 1992 נוספו לפקודת הנזיקין סעיפים העוסקים בהיזק על ידי כלב, לפיהם על בעלי הכלב לפצות את מי שהכלב גרם לו נזק גוף, בין אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים.

ב-2002 נחקק החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שעוסק בדרכים למניעת נשיכת כלבים. כמו כן ישנה התייחסות בדיני נזיקין להיזק על ידי כלב.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נשיכת כלב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Key facts, 02 בפברואר 2018, באתר ארגון הבריאות העולמי.
  2. ^ הערך כלבת באתר ויקירפואה. ובכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2010, גיליון מס' 154.
  3. ^ פעולה זו מתבצעת גם כאשר הכלב מחוסן וגם ובפרט במדינות המפותחות המקפידות מאד לנטר כל אפשרות של הדבקה. עם זאת בשנת 2020 נחקק תיקון בחוק הישראלי הקובע כי כלב שחוסן נגד כלבת בשנתיים שקדמו למקרה של נשיכה, לא יחויב להיכנס להסגר במכלאה עירונית, ובעליו יוכל להחזיק את הכלב בבידוד ביתי לצורך תצפית ומעקב. על פי נתוני משרד החקלאות נכון ל-2020, כ-3,000 כלבים מועברים מדי שנה להסגר עירוני בישראל עקב נשיכה או תלונה על נשיכה, כדי לוודא שאינם נגועים בכלבת.
  4. ^ ליטל דוברוביצקי, הכנסת אישרה: בידוד במקום הסגר לכלבים וחתולים שנשכו, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2020
  5. ^ Animal welfare improvement act of 1975, ‏20 בנובמבר 1975 (באנגלית).