ציד בלהקה הוא התקהלות בממלכת החי שבה פרטים בני אותו מין מתקבצים יחד לציד, תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית. ציד בלהקות דורש קשרים חברתיים ענפים, יכולת תקשורת גבוהה בין הפרטים הצדים ומסוגלות לניתוח המצב במהירות. עם זאת כמה ציידים פרימיטיביים מסוגלים לצוד יחד בעת טירוף אכילה.

להקה של כלבי בר אפריקנים (מימין) ושל זאבים באכילת טרפם. הלהקה מקנה לטורפים יכולת לגבור על טרף גדול או מהיר מהם.
להקת אריות ניזונה מתאו אפריקני. שיתוף פעולה עוזר לאריות לטרוף חיות הגדולות מהם בהרבה אך בעת האכילה הם יריבו לעיתים קרובות על סדר האכילה.

מאפיינים עריכה

בין בעלי החיים המפורסמים ביותר הצדים בלהקה הם: זאב מצוי, זאב טלוא וכן אריה, צבוע מנומר, שימפנזה מצוי, להקות של דולפיניים ושל קטלנים וגם לווייתנים גדולי סנפיר. ציידים אלה מצליחים במיוחד בתפיסת והריגת טרף בשיתוף פעולה להקתי, הרבה יותר מהצלחתם כציידים בודדים.

להקות נוספות נצפו אצל קויוט ועוד כלביים, נמייה ננסית, מונגוס מפוספס, מספר מיני לוטרות וגם בקרב העופות אצל עקב האריס, קוקברה, חנקנים ועופות נוספים. מספר קטן של חיות בעלות דם-קר, כמו למשל בינתן זהוב, פיראנה אדומה, כרישים, טונות, מפרשניים ובמקרים מסוימים גם כמה תנינאים[1] וכן מינים מספר של פרוקי-רגליים כמו נמלי גדוד וצרעות, נצפו כשהם צדים בלהקות. ראיות רבות מצביעות על ציד בלהקה של דינוזאורים תרופודים כמו הדיינוניכוס.[2][3]

עם זאת, תופעה זו נדירה יחסית בקרב בעלי חיים כאשר מרבית הטורפים יצודו לבדם. זאת מאחר שהציד גורם לעיתים למתח בין בני הקבוצה על חלוקת הבשר ועקב התנהלות של טורפים רבים טריטוריאליים שיתקפו מסיגי גבול. ציידים שיכולים להצליח בציד לבדם יעדיפו לצוד לבד ולאכול לבדם.

חיות הצדות בלהקה נפוצות במיוחד בקרב חיות שמוצאן מהאזור האפרוטרופי. התאוריה הנפוצה מציעה, כי במהלך ההיסטוריה, בעת התייבשות האזור והתדלדלות המשאבים, אילוצים אבולוציוניים גרמו לחיות בעלות נטייה לציד משותף לשרוד ביתר קלות. כאשר מוות של מבוגר בלהקה אינו משפיע על תפקודה ועל יכולתה להמשיך ולגדל את הדור הבא של הלהקה.[4]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Cooperative Feeding :: Florida Museum of Natural History, www.floridamuseum.ufl.edu
  2. ^ Rihui Li, Martin G. Lockley, Peter J. Makovicky, Masaki Matsukawa, Mark A. Norell, Jerald D. Harris, Mingwei Liu, Behavioral and faunal implications of Early Cretaceous deinonychosaur trackways from China, Naturwissenschaften 95, עמ' 185–191
  3. ^ http://news.discovery.com/animals/dinosaurs/new-t-rex-tracks-add-to-pack-hunting-theory-140724.htm
  4. ^ לסקירה כללית של רעיון זה, ראו: Rubenstein, Dustin R. and Lovette, Irby J.; “Temporal Environmental Variability Drives the Evolution of Cooperative Breeding in Birds” ב-"Current Biology", ‏17, 1414–1419.