נשר את נשר
"נשר את נשר" הוא תיאטרון צלליות שנוסד והופעל על ידי סילביה ויאיר נשר, זוג יוצרים שעסק בבובנאות במשך כ-40 שנה. ביחד פיתחו שילוב של טכניקות מודרניות עם הפורמט המסורתי בובנאות, כגון צלליות, בובות טלוויזיה ותיאטרון שחור. בנוסף ייסד הזוג את פסטיבל תיאטרון הצלליות הבינלאומי באוסטריה. במסגרת עבודתם הם הופיעו ב-14 ארצות והשתתפו בעשרות פסטיבלים בינלאומיים.[1]
היסטוריה עריכה
השנים המוקדמות, ישראל (1977-1967) עריכה
תיאטרון "נשר את נשר" נוסד ב-1967 על ידי חברי קיבוץ ניר דוד סילביה ויאיר נשר. עוד לפני הקמת התיאטרון התעניינה סילביה בתיאטרון צלליות והציגה בקיבוץ את "תרנגול הזהב" לפי אלכסנדר פושקין.
במקביל לפעילותה בתיאטרון ניהלה סילביה, ב-1973, סדנת צלליות בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמדה בראש המדור של תיאטרון הבובות בתיאטרון לילדים ולנוער.
ב-1975 קיבלו בני הזוג מלגה ללימודי האופרה הסינית ותיאטרון הבובות הסיני.[2] ב-1976 יצאו לסיבוב הופעות ראשון בארצות הברית וכן ערכו נסיעת לימוד להונג קונג. ב-1977 יצאו לסיבוב הופעות שני בארצות הברית במהלכו הופיעו בפסטיבל הבובות הכל אמריקאי בקליפורניה.
ראשית הפעילות בחו״ל, אוסטריה (1998-1978) עריכה
ב-1978 עבר הזוג להתגורר בווינה והופיעו במספר רב של פסטיבלים לבובנאות ברחבי העולם וביניהם הפסטיבל בעיר שרלוויל-מזיירה (אנ')[3] ופסטיבל האור של אביניון.[4] באותה תקופה הוזמנו להשתתף בתוכניות טלוויזיה בערוצים כמו Channel 4, ZDF, ו-ORF. ב-1980 ערכו סבוב הופעות בהונג קונג, טייוואן ואוסטרליה.
ב-1982 שיתפו פעולה עם תיאטרון וינה (גר') כבובנאים עבור האופרה חליל הקסם בבימויו של אדווין זבונק (אנ'). בין השנים 1982–1985 הפעילו סילביה ויאיר נשר תיאטרון בובות וצלליות עצמאי בלב וינה בשם Domino והשתתפו כבובנאים בהפקת מחול בשם Mignon מבית "תיאטרון פילרמוניקו" בורונה (אנ').
ב-1987 השיקו נשר את נשר הפקה בשם "בל אפוק", של תיאטרון שחור וצלליות בשילוב רקדן לפי מוזיקה של קרל היינץ שרודל (Karl Heinz Schrödel).
ב-1988 הפיקו 5 סרטים קצרים, באורך 15 דקות כל אחד, על סיפורים מתוך דקאמרון, בשיתוף עם ערוץ 4 האנגלי.
בין השנים 1988 ועד 1995 ייצר הזוג בובות וסיפק תכנים נוספים עבור ערוצי טלוויזיה, ביניהם Televischn (תוכנית קברט של סאטירה פוליטית למבוגרים בגרמנית, עם בובות בגודל אדם).[5] באותה עת גם הפיקו סדרת סיפורים בשם Kater Murr בהשראת א.ת.א. הופמן, ו-die bazillen עבור ערוץ ZDF הגרמני.[6]
בין השנים 1991–1997 הקימו והפעילו הצמד נשר את נשר תיאטרון ניסיוני פרטי בעיירת הספא אלטוזי (אנ') שבאוסטריה. ב-1998 הופיע הצמד בשנתו השנייה של הפסטיבל היהודי הבין-לאומי באיטליה ושיתף פעולה בתצוגה בנושא מגזרות נייר וצלליות במסורת היהודית, של המוזיאון היהודי בהוהנמס [7] שבאוסטריה (אנ').
איטליה (1998–2004) עריכה
ב-1998 עזב הזוג נשר את אוסטריה והתיישב בקרבת ונציה שבאיטליה. עד שנת 2004 הם הפעילו בגטו היהודי בוונציה גלריה של צלליות, מגזרות נייר ודברי אומנות.[2]
החזרה לישראל (2010-2004) עריכה
ב-2004 עזבו הזוג נשר את אירופה ושבו לישראל לקיבוץ ניר דוד. עד 2009 המשיכו להפיק אירועים ולהשתתף בהצגות ופסטיבלים באירופה. בין 2006–2007 הפיקו את "מוצרט בשחור", במסגרת חגיגות 250 להולדתו של מוצרט בווינה, בשיתוף עיריית וינה.
ב-2009 הפיקו הופעה בחסות Fondazione musei civici di venezia בשם Lo Speziale.[8] באותה שנה הפיק הזוג גם את הופעת תיאטרון צלליות - "תיבת התבלינים" במסגרת פסטיבל אירועי תרבות ואמנות -"וינה בתל אביב" לרגל חגיגות 100 שנה לתל אביב[9] (תרומת עירית וינה לתל אביב).
ב-20 בדצמבר 2009 נפטרה סילביה ממחלת הסרטן. את החומר הארכיוני, הכתבים, הצלליות ויצירותיה של סילביה שנצברו במשך חיים שלמים של יצירה, החליט יאיר נשר להוריש למרכז תיאטרון בובות חולון. מאז מוצגת תצוגה קבועה במוזיאון לזכרה של סילביה.[2]
על מייסדי התיאטרון עריכה
סילביה ארדי עריכה
סילביה ארדי נולדה ב-1942 במרסיי שבצרפת. אביה של סילביה, אלכסנדר אלטר- ארדי, היה יהודי חרדי הונגרי שחזר ממלחמת העולם הראשונה כקומוניסט והיגר לצרפת. אימה, ליה ארדי, הייתה יהודייה ממוצא פולני. הוריה הכירו ב-1937, במהלך מלחמת האזרחים בספרד. שניהם התגייסו בנפרד כדי לסייע לכוחות הממשלה הדמוקרטית כמתנדבים בבריגדות הבינלאומיות.
במהלך מלחמת העולם השנייה שהתה סילביה בדרום צרפת יחד עם הוריה. אביה היה פעיל במחתרת הצרפתית. ב-1948 החליט אביה לחזור להונגריה על מנת להצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית ולסייע בבניית המדינה מחדש לאחר המלחמה. ב-1956, בעקבות המרד ההונגרי, נמלטה המשפחה מהונגריה לוינה שבאוסטריה.
יאיר נשר עריכה
יאיר נשר נולד ב-1941 בפלסטינה המנדטורית. אביו, אברהם אדלרשטיין (שינה שמו בישראל לנשר) היה יהודי ממוצא פולני ואמו, אסתר פוטשניק הייתה יהודייה אוסטרית מוינה. שני הוריו של יאיר הצליחו לעזוב את אוסטריה טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השניים נפגשו שוב בסוף 1938 בקיבוץ ניר דוד שבו היו פעילים כל חייהם.
ב-1965 היגרה סילביה לישראל והצטרפה לקיבוץ ניר דוד, שם הכירה את יאיר. סילביה ויאיר נישאו בקיבוץ ניר דוד ב-1966[5] שם הקימו יחד את תיאטרון הצלליות הראשון שלהם.
ב-2009 נפטרה סילביה ממחלת הסרטן. יאיר מתגורר בקיבוץ גבע אשר בעמק יזרעאל.
קישורים חיצוניים עריכה
נשר-הסרט.VOB nesher & nescher, סרטון באתר יוטיוב- NESHER & NESCHER - KATER MURR, סרטון באתר יוטיוב
- NESHER & NESCHER - DER EINBEINIGE KRANICH, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ מערכת קהילה-נט, באתר nirdavid.org.il
- ^ 1 2 3 הצלליות של נשר את נשר, מרכז תיאטרון בובות חולון
- ^ [https://www.festival-marionnette.com/fr/ פסטיבל הבובות בשרלוויל-מזיירה
- ^ https://thegoodlifefrance.com/palais-des-papes-light-show-avignon/ פסטיבל האור של אביניון], באתר thegoodlifefrance.com
- ^ 1 2 בית שטורמן | מגזרות נייר | יאיר וסילבי נשר (באנגלית)
- ^ Telewisch'n (TV Series 1987–1989) - IMDb, נבדק ב-2021-04-16
- ^ Schattenspiel und Scherenschnitt | Jüdisches Museum Hohenems, www.jm-hohenems.at
- ^ Ippocrene - Arti e Lettere - Lo Speziale, www.ippocrene.com
- ^ תיאטרון - וינה בתל-אביב, באתר www.habama.co.il