גבע
גֶּבַע היא קבוצה (צורה של קיבוץ) במועצה אזורית גלבוע, השוכנת בעמק יזרעאל ממזרח לעיר עפולה.
מדינה | ![]() |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | הגלבוע |
גובה ממוצע[1] | 13 מטר |
תאריך ייסוד | 1921 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
- אוכלוסייה | 617 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.2% בשנה |
![]() באדום - גבע בירוק - מיקום בניין המועצה | |
http://www.kvgeva.org.il |
היסטוריהעריכה
הקבוצה הוקמה בשנת 1921 על ידי עולים מרוסיה ומפולין אשר עלו לארץ בעלייה השנייה. בהמשך הצטרפו אל הגרעין המייסד גרעינים נוספים כחבורת פועלים שעבדה בקסטינה, מירושלים וקבוצת "דרומיה". בשנות ה-30 וה-40 הצטרפו לקבוצה גרעינים מליטא, לטביה והונגריה. שם הקבוצה ניתן לה על שם הגבעה שעליה הוקמה.
רוב הכנסות היישוב מגיעות ממפעל "בקרה", המתמחה ביצור בוכנות ושסתומי אוויר. לקבוצה היה בעבר מפעל נוסף בשם "שקדיה" שעסק בייצור מוצרי שוקולד וממתקים. המפעל נמכר בתחילת שנות ה-2000. ענפי משק נוספים הם גד"ש ו"פארקיון" - בית אריזה לדגים.
קבוצת גבע נודעת בכך שממנה יצאו הלהקות "הגבעטרון" ו"השיבולים". לרגל חגיגות השישים לקבוצה כתב דידי מנוסי, יליד המקום, את שירו "בת שישים" שהושר על ידי הגבעטרון:
את ראשו של הגלבוע, מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה.
ראו גםעריכה
גלריית תמונותעריכה
אנדרטה בעיצוב משה ציפר במדשאה המרכזית
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של גבע
- גבע באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אלי אלון, סיפורו של מקום:בית העלמין בגבע, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe, 31 במאי 2016
- גבע, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר אוכל ובית תרבות בקבוצת גבע, באתר 'חלון אחורי', 1 באפריל 2020
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.