פתיחת התפריט הראשי

נתן ברדקי או נתן בר-זכאי (11 באוגוסט 1895 - 6 בנובמבר 1990) היה עורך דין, שופט ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

נתן ברדקי
אין תמונה חופשית
לידה 11 באוגוסט 1895
ירושלים
פטירה 6 בנובמבר 1990 (בגיל 95)
ישראלישראל  ישראל
תפקידים בולטים שופט, עורך דין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברדקי נולד בירושלים ליוסף זונדל ברדקי ואשתו שיינדל[1] שהייתה בתו של נתן נטע נטקין. שניהם השתייכו למשפחה מיוחסת מצאצאי ישעיה ברדקי והרב שמואל סלנט. הוא למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. הוא יצא ללימודים תיכוניים באיסטנבול ולאחר מכן התחיל בלימודי משפטים. בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הטורקי והיה קצין קישור לצבא הגרמני. לאחר המלחמה יצא ללמוד משפטים בצרפת ועשה דוקטורט על נושא: האחריות האזרחית במשפט הטורקי לעומת שאר מדינות אירופה. לאחר מכן למד תקופה בברלין. בשנת 1925 שב לארץ ישראל ולאחר שנתיים של סטאז הוסמך כעורך דין בשנת 1927[2]. בתחילת 1928 מונה לתובע כללי במחוז יפו[3]. בין השאר שימש כתובע במשפטים של אחדים מפורעי מאורעות תרפ"ט[4] וכן של יצחק אואדיס שהואשם בירי על ערבים[5]. בשנים 1933–1934 ניהל את התביעה במשפט של חברי ברית הבריונים וזכה בפסק הדין לתשבחות מצד השופט[6]. מתוקף תפקידו הופיע גם במשפטים של עולים בלתי חוקיים[7]. במקביל לעבודתו היה יו"ר אגודת א"י - צרפת[8].

בתחילת מאי 1935 עבר לכהן בירושלים במטה של היועץ המשפטי[9]. בדברי פרידה אמר עליו השופט רנדולף קופלנד: "הוא הראה תמיד יחס הוגן קפדני לא רק כלפי הקטגוריה, אלא גם כלפי הנאשמים, וזהו אולי שבחו הגדול. הוא לא הסתיר שום נקודה, בין אם היא הייתה לטובת הנאשם או נגדו, אלא הביא כל עובדה בפני בית הדין."[10].

במרץ 1936 מונה לשופט שלום בירושלים[11]. בסוף 1939 מונה לשופט מחוזי בירושלים[12]. ברדקי התגורר ברחוב רמב"ן ברחביה ובראשית 1947 ביתו הוחרם לצורך הצבא הבריטי[13]. השלטונות החרימו דירה אחרת ברחוב המלך ג'ורג' עבור ברדקי, אך הוא ויתר על השימוש בדירה המוחרמת[14]. בדצמבר 1947 נתמנה ברדקי לממלא מקום נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב[15][16] והיה היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה[17].

במסמך השופטים הסודי נכתב עליו: "נשיא בית המשפט. חשוד על היותו נתון להשפעות. שלילי גם מבחינה משפטית". למרות זאת, ברדקי היה אחד משששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה[18] והוא פתח את בית המשפט המחוזי לאחר הקמת המדינה[19]. ברדקי ישב במשפט הרצח הראשון שנוהל במדינת ישראל[20] וכן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב[21]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה וברדקי, בדעת הרוב, אישר את המעצר בהתאם לתקנות ההגנה (שעת חירום)[22].

הוא המשיך לכהן כנשיא בית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1964. בשנת 1949 עברת את שמו ל"בר-זכאי"[23].

בשנת 1956 כיהן כיו"ר ועדה ציבורית לבחינת מחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית[24].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שיינדל ברדקי ז"ל, הבוקר, 2 בדצמבר 1943
  2. ^ עורך הדין ד"ר נתן ברדקי, דואר היום, 1 בנובמבר 1927
  3. ^ תובע כללי חדש ביפו, דואר היום, 20 בפברואר 1928
  4. ^ משפטו של ראש פורעים, דבר, 22 בספטמבר 1929
    גמר משפט הרצח של ברוך רוזין, דבר, 13 בנובמבר 1929
  5. ^ גמר משפטו של יצחק אואדיס, דבר, 27 באוקטובר 1929
  6. ^ פסקי דין קשים במשפט הבריונים, דואר היום, 20 ביוני 1934; המשך
    גמר ערעורם של אחימאיר ודבירי, דואר היום, 11 בנובמבר 1934
  7. ^ מעשה בערבות של 30 לא"י, דואר היום, 13 בינואר 1935
  8. ^ באגודת א"י צרפת, דואר היום, 22 בפברואר 1934
  9. ^ ה' ברדקי מיפו לירושלים, דואר היום, 11 באפריל 1935
  10. ^ רבוי מבהיל של גנבות במחזז יפו־ת"א, הירדן, 30 באפריל 1935
    בשבח עבודתו של ד"ר ברדקי, דואר היום, 7 במאי 1935
  11. ^ דר. ברדקי — שופט השלום, דואר היום, 2 במרץ 1936
  12. ^ ד"ר נ. ברדקי - שופט מחוזי, הבוקר, 30 בנובמבר 1939
  13. ^ הצבא תפס את בתי המנושלים בירושלים - השופטים המנושלים, הבוקר, 7 בפברואר 1947
  14. ^ כאלפיים נפש נושלו, דבר, 11 בפברואר 1947
  15. ^ ד"ר ברדקי יתמנה נשיא ביה"ד המחוזי בת"א, המשקיף, 20 בנובמבר 1947
  16. ^ ד"ר ברדקי מ"מ נשיא בית הדין המחוזי בתל אביב, הצופה, 2 בדצמבר 1947
  17. ^ השופט ברדקי נכנס לכהונתו כנשיא ביה"ד המחוזי בת"א, המשקיף, 2 בדצמבר 1947
  18. ^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
  19. ^ ביה"ד המחוזי העברי בת"א בפתח בטקס חגיגי, המשקיף, 18 במאי 1948
  20. ^ משפט הרצח הראשון במדינת ישראל, המשקיף, 12 באוגוסט 1948
  21. ^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
    היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948
  22. ^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
  23. ^ שמות בארץ, הבוקר, 9 במאי 1949
  24. ^ מונתה ועדה ציבורית לבדיקת תחשיבי התחבורה, שערים, 15 ביולי 1956