יעקב יצחק מפשיסחה

מייסד חסידות פשיסחה
(הופנה מהדף היהודי הקדוש)

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"וי"ט בתשרי ה'תקע"ד; 17661813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים. ממשיכי דרכו העיקריים היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מפשיסחה
לידה 1766
ה'תקכ"ו
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1813 (בגיל 47 בערך)
י"ט בתשרי ה'תקע"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פשיסחא
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פשיסחה שבפולין
תקופת הפעילות ?–1813 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבו המובהק הרבי מלובלין, רבי אריה לייב חריף היילפרין בעל ה"חידושי מהר"א", רבי משה לייב מסאסוב, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
אב רבי אשר רבינוביץ'
צאצאים רבי ירחמיאל מפשיסחה, רבי יהושע אשר מפוריסוב, רבי נחמיה מביכוב
אדמו"ר פשיסחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של היהודי בפשיסחא

קורות חייו עריכה

רבי יעקב יצחק נולד לרב אשר רבינוביץ, ששימש כדרשן בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס לחסידות בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם[1], ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"[2].

עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד 1813 ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.

משפחתו וצאצאיו עריכה

"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות יעקב קאפיל וגולדה מאפטא. שם הראשונה בריינדל[3], ושם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים. שלושת בניו היו אדמו"רים:

  • רבי ירחמיאל מפשיסחא. חסידיו של רבי שמחה בונים, הממשיך העיקרי של האב, שבית מדרשו שכן גם הוא באותה עיירה, סברו שדרכו עממית יחסית לדרכו של האב.

ממנו השתלשלה חסידות ביאלה.

חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מלעלוב והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.

מתלמידיו עריכה

ספרות עליו עריכה

נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי יועץ קים קדיש ראקאץ העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת תשנ"ד יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת תשנ"ו יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.

בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני תפילת הדרך[4], הבטה[5] וברירה[6]. כמה מחידושיו מובאים בספר שואל ומשיב.

מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ו', הלכה ג': "היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים משנה את שמם".
  2. ^ שפת אמת לפרשת במדבר.
  3. ^ לפי תעודת הפטירה של בנו רבי ירחמיאל, בספר תורת הרבי רבי ירחמיאל.
  4. ^ מובא בספר "נפלאות היהודי".
  5. ^ ראו חידושו המובא בערך.
  6. ^ מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.


תקופת חייו של הרב יעקב יצחק מפשיסחה על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן