נתנאל צ'ונה

ראפר ישראלי

נתנאל צ'ונה (7 בדצמבר 198910 בדצמבר 2019) היה ראפר ישראלי.

נתנאל צ'ונה
אין תמונה חופשית
לידה 7 בדצמבר 1989
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 2019 (בגיל 30)
מעלה אדומים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה צ'ונהמאן; צ'ונה; נתי ג'י; קלונקס
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בדצמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ראפ, היפ הופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צ'ונה נולד ב-1989 בירושלים וגדל במעלה אדומים. הוא למד בישיבה בירושלים. את אביו הכיר רק בגיל 12, מכיוון שהאב שהה במאסר עקב עבירות סמים ואלימות. כשהיה בן 13 נפטר אביו ממחלת הסרטן, בעודו במאסר. בעקבות מותו של האב עזב צ'ונה את הישיבה ואת הדת. אז נחשף לעולם ההיפ הופ והראפ. החל לשיר בגיל 14 בהשפעת אמנים כטופאק שאקור ואמינם[1]. לדברי צ'ונה, חש כעס גדול על העוול שנגרם לאביו ומתוך כעס זה החל לכתוב וליצור[2]. שנה לאחר מכן, החל להקליט חומרים. במהלך שירותו הצבאי, חלה הידרדרות במצבו,כאשר כאבים מהם סבל עקב מחלת פרקים, פורשו ככאבים פסיכוסומטיים על ידי הרופאים שנתנו לו כדורי קלונקס. על כך כתב צ'ונה: "בצבא, הם ירקו, וזרקו, רק נתנו כדורים מרדימים", ותקופה מסוימת צ'ונה אף הוציא שירים תחת הכינוי 'קלונקס'.

בשיריו מספר צ'ונה בפתיחות על חוויות החיים הקשות שעבר: ילדות בבית שיש בו אלימות ("ברגע שבחרת להרביץ לה היא שקעה"), שירות צבאי קשה ("הייתי ילד רגיל, הצבא הזה הרג אותי"), אשפוזים במחלקה פסיכיאטרית סגורה ונטילת כמות גדולה של כדורים פסיכיאטרים ("כמה ליתיום! תן לו 1,200. תהרוג אותו לאט לאט").

ב-2013 הוציא את אלבום הבכורה שלו, "חזרה כפייתית". באותה שנה הוציא גם את אלבומו השני, "כניעה אלטרואיסטית".

ב-2014 הוציא את אלבום האוסף, "מחלקה סגורה יום ד'".

ב-10 בדצמבר 2019, שלושה ימים לאחר יום הולדתו ה-30, נפטר לאחר שלקה בדום לב.

לאחר מותועריכה

ב-29 באוגוסט 2021 יצא לאור האלבום "צ'ונהלוגיה", המבוסס על הקלטות וסקיצות לאלבום חדש שנמצא בעיזבונו.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומי אולפןעריכה

  • 2013: חזרה כפייתית
  • 2013: כניעה אלטרואיסטית
  • 2021: צ'ונהלוגיה

אלבומי אוסףעריכה

  • 2014: מחלקה סגורה יום ד'

מיקסטייפיםעריכה

  • 2018: למדנו איך לשרוד במבוך
  • 2018: בדרך לגיהנום
  • 2018: ממשיכים ללכת
  • 2019: תוהו ובהו

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: מיכאלה חזני, "אין ראפרים כאלה, זה אחד בדור": האלבום האחרון של נתנאל צ'ונה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2021
  2. ^ הכירו את צ'ונהמאן, תדר הראסטה, ‏2016-12-26