מעלה אדומים

עיר השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים

מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא עיר השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. היא נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. היא מאופיינת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני. גובהה של העיר נע בין 540 מטר בשכונת פרי מגדים ל-400 מטרים בשכונת נופי הסלע ו-250 מטרים באזור התעשייה מישור אדומים.

מעלה אדומים
Coat of arms of Maale Adumim.svg
PikiWiki Israel 15002 The Water Tower in Maale Adumim.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני כשריאל
גובה ממוצע[1] ‎330 מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 38,193 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 56
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 813 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 174
תחום שיפוט[2] 46,480 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 50
31°46′46″N 35°18′20″E / 31.7795429651504°N 35.3056896547792°E / 31.7795429651504; 35.3056896547792
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3857
    - דירוג מדד ג'יני 162
לאום ודת[2]
יהודים: 96.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.2%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 9.4%
גילאי 15 - 19 8.6%
גילאי 20 - 29 15.5%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 16.9%
גילאי 60 - 64 4.6%
גילאי 65 ומעלה 9.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 20
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,587
 –  יסודי 4,388
 –  על-יסודי 4,199
מספר כיתות 372
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.maale-adummim.muni.il/
בית העירייה במעלה אדומים
כיכר העיר במעלה אדומים, ובה מזרקה ופסל של נשר

מעלה אדומים היא ההתנחלות המרכזית בגוש אדומים.

היסטוריהעריכה

תוכנית ראשוניתעריכה

הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בתוכנית אלון, תוכנית שלום שיזם יגאל אלון בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, על פי התוכנית לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. אזור ירושלים רבתי, ומסדרון בין ירושלים לבקעת הירדן, לאורך דרך מעלה אדומים. שם העיר שהוצע היה "יריחו עילית", והיא נועדה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ירושלים ולאורך ציר הגישה לבקעת הירדן[3][4]. על פי תוכנית אלון הוקמה בין השנים 1967 ל-1974 שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד שנמתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "כביש אלון" במדרונות מזרח השומרון. חוסיין, מלך ירדן תחילה התנגד לתוכנית, אך לאחר אירועי 'ספטמבר השחור' יזמו המלך חוסיין ויגאל אלון מהלך מדיני, לפי פרסומים בירדן הם נפגשו בתחילת 1971 בכדי לדון בתוכנית השלום[5][6]. ב-15 במרץ 1972, הציג המלך חוסין את תוכנית הפדרציה תוכנית הקמת ישות פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, שתהיה בפדרציה עם ירדן "ממלכה ערבית מאוחדת"[7]. ב-24 במרץ 1972 הודיע אלון שלדעתו אין לישראל סיבה להתנגד לתוכנית הפדרציה, אך יש לקבוע עובדות בשטח, ולהקים עיר במעלה אדומים, בכדי להשלים את תפרוסת היישובים על פי תוכניתו[8]. ב-26 במרץ 1972 נשאל בכנסת מה חשיבותה של מעלה אדומים, אלון הסביר:

במבואותיה המזרחיים של ירושלים משתרע מרחב מדברי. הדרך היחידה לקיים נוכחות יהודית מרשימה באזור זה הוא באמצעות התיישבות עירונית, אשר תתפרנס בחלקה מתעשייה ושירותים שיפותחו במקום וחלקה מתעסוקה בירושלים. ישוב יהודי איתן, בעל השיבות אסטרטגית כזאת, יבטיח את ערפה של ירושלים ממזרח וישמש חוליית חיבור עם ישובי חוף ים המלח ומדבר יהודה, וים המלח מזה וישובי בקעת הירדן מזה.

[9]

אלון גם הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[9]. בסוף מרץ 1972, ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור בכדי לבדוק אתרים פוטנציאליים להקמת העיר[10].

הקמת אזור התעשייה מישור אדומיםעריכה

בספטמבר 1972, תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר את הקמתה של העיר במעלה אדומים באופן מידי. כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, בה הייתה שותפה המפד"ל[11]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התנחלות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[12], בואדי קלט[13], ביריחו[14] ובנבי סאלח[15] ומקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים[16]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום[17]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[18].

ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום. כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות והקמת שיכונים במזרח ירושלים לטובת האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[19]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[20]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[21]. וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[22][23]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים (אז חברה עירונית של עיריית ירושלים)[24], על שטח של 1,600 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[25].

מאזור תעשייה להתנחלותעריכה

בספטמבר 1975 אושר ל"גרעין מעלה אדומים" להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים", כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע[26]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[27], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[28]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים[29]. ב-5 ביולי אושרה הקמת שלב א' של העיר, לאחר שמשרד השיכון הכין תוכנית להקמת 5,000 יחידות דיור במקום[30]. זמן קצר אחר כך החלו עבודות התשתית להקמת העיר[31]. במרץ 1979 חתם מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בנימין בן אליעזר על צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית[32]. כראש המועצה הראשון שימש אבנר פרץ[33]. במקביל התלוננו עשרות מתושבי אבו דיס וכפרים אחרים בסביבה שהקרקעות שהופקעו לצורך בניית העיר הם בבעלותם. תלונותיהם נדחו בטענה שהקרקעות הם אדמות מדינה ורק חלקי מזערי מהם עובד על ידם[34].

ב-8 אוגוסט 1979 הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה[35]. העיר אכלוסה החל מספטמבר 1982[36]. רוב חברי הגרעין עברו בהדרגה למקום היישוב החדש. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים. בתחילה תוכננה שתוקם ועדת קבלה לתושבים שביקשו לגור בעיר, לפי המתכונת שיושמה בעיר ערד. כך שעדיפות תינתן לעובדים באזור התעשייה מישור אדומים ולבעלי מקצועות נדרשים כגון מורים ורופאים. המטרה הייתה שהעיר לא תהפוך לפרבר שינה של ירושלים, אלא שתהייה בה פעילות כלכלית עצמאית (בפועל הדבר לא קרה ורוב תושבי העיר עובדים בירושלים)[37]. העיר תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן ואת התשתית העירונית של העיר תכננה והקימה החברה הממשלתית "ערים"[38]. עם קבלת ההחלטה על הקמת יישוב עירוני ולא יישוב קהילתי כפרי התפצל "גרעין מעלה אדומים" בין קבוצה של משפרי דיור שעברה לעיר מעלה אדומים, לקבוצה של פעילי גוש אמונים שדרשה שיוקם להם יישוב קהילתי[39]. ב-20 בדצמבר 1978, החליטה ועדת השרים להתיישבות להיענות לבקשה ולהקים להם יישוב[40], על שטח של 4,600 דונם שהופקעו מתושבי הכפר ענאתא[41]. היישוב הוקם בתחילת ספטמבר 1979, ב"מבצע התיישבות", כמה ימים לפני שנקבע דיון בבג"ץ בעתירה נגד הפקעת האדמות. תחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'", אחר כך שונה שמו לכפר אדומים[42].

הכרזה כעירעריכה

ב-1989, שש שנים לאחר אכלוס היישוב, גרו כבר בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר[36]. ב-1991, החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר[43]. ראש העירייה הראשון היה עמוס טרטמן (שבאותה עת כבר היה בתפקיד כראש המועצה המקומית)[44]. החל מסוף שנת 1989 כיהן בני כשריאל כמ"מ ראש המועצה ובשנת 1992 החל לכהן כראש העירייה, עם פרישת טרטמן מהתפקיד. החל מאוקטובר 1994 מכהן כשריאל כראש העיר הנבחר במשך חמש כהונות רצופות במסגרת רשימה עצמאית.

תוכניות מדיניותעריכה

 
מבנים טיפוסיים בעיר

מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותכלל בשטח מדינת ישראל, בנוסף לגושי ההתיישבות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון[45]. השיחות הסתיימו בלא כלום.

כל תוואי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ התוואי לא הוצא אל הפועל וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר[46]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.

בנאום שנשא בשנת 2011 הנשיא האמריקני ברק אובמה בוועידת השדולה היהודית איפא"ק, הוא ציין שהגבולות הסופיים לא יהיו כקווי 4 ביוני שלפני מלחמת ששת הימים, ושיהיה צורך בהתחשבות ב"שינויים הדמוגרפיים ב-44 השנים האחרונות". בנימין נתניהו הבהיר לאחר הנאום שהוא רואה במשפט זה מעין התחייבות להשאיר את גושי ההתנחלויות בשטח ישראל בכל הסכם עתידי[47].

נתונים סטטיסטייםעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במעלה אדומים 38,193 תושבים (מקום 56 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למעלה אדומים דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,060 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[48]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות בעירעריכה

  • "הנחלים" - ובה הרחוב הראשי "הנחלים", ורחובות הנושאים שמות נחלים מאזור מדבר יהודה, בסדר אלפביתי, מא' ועד י', מסמטת נחל אוג ועד סמטת נחל יעלים. בשכונה זו נבנה בית הכנסת הראשון בעיר 'אור התורה'.
  • "אבני החושן" - ובה הרחוב הראשי "אבני החושן" ורחובות הנושאים את שמות 9 מתוך 12 אבני החושן, כגון אודם, ברקת, ופיטדה.
  • "מצפה נבו" - בעלת שני רחובות - "מצפה נבו", ו"הגילגל". השכונה היא בעלת אופי דתי ונמצאת בה "ישיבת ההסדר ברכת משה" (בשכונה ממוקמת גם ישיבה תיכונית).
  • "מגדים" -ידועה גם כשכונת 03 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. רחובותיה נושאים שמות ביטוים משיר השירים, כגון עת הזמיר, בת נדיב ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - פרי מגדים.
  • "צמח השדה" -ידועה גם כשכונת 06 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות צמחים, כגון המרווה, הערבה ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - צמח השדה.
  • "נופי הסלע" -ידועה גם כשכונת 07 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות סלעים, כגון הרכס, הצור, האבן ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - נופי סלע. זוהי השכונה הגדולה בעיר. האיכלוס בה החל בשנת 2000.
  • "כלי שיר" - בעלת רחובות הנושאים שמות של כלי נגינה תנ"כיים, כגון הנבל, העוגב ועוד.
  • "משואה" - ובה הרחוב הראשי נתיב משואה. נושאת שמות של הרים כגון הר סרטבה, הר גדור ועוד.
  • "המיצדים" - בעלת רחובות הנושאים שמות של מצודות גדולות- הורקניה והרודיון ובה הרחוב הראשי המיצדים. ידועה בעלת רמת חיים גבוהה. שכונת וילות וקוטג'ים.
  • "מישור אדומים" - אזור התעשייה הממוקם כ-2 ק"מ ממזרח ליישוב.

מוסדות החינוך בעירעריכה

בתי ספר יסודייםעריכה

  • בי"ס תל"י ממלכתי ג'
  • בי"ס בית מקדם בריאות מגדים
  • בי"ס ממלכתי תל״י נופי הסלע
  • בי"ס ממלכתי דתי יפה נוף
  • בי"ס אלמוג
  • בי"ס התורני (לשעבר בי"ס ענבלים)
  • בי"ס ממלכתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי שדי חמד
  • בי"ס ממלכתי תומר רחל
  • בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנים
  • בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנות
  • בי"ס תורני יצחקי לבנים
  • בי"ס תורני יצחקי לבנות
  • בי"ס ממ"ד אמי"ת יפה נוף
  • תלמוד תורה "מוריה"

בתי ספר על יסודייםעריכה

  • תיכון דקל וילנאי-אורט - תיכון עירוני עיוני, הוקם בשנת 1996, בשיתוף רשת אורט
  • המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל מעלה אדומים - תיכון טכנולוגי.
  • חטיבת הביניים דקל וילנאי-אורט
  • חטיבת הביניים אורט תעופה וחלל - בשיתוף חיל האויר
  • תיכון אופק - תיכון בית הספר האתגרי "אופק" הצטרף לרשת בתי הספר ברנקו וייס.
  • תיכון אמי"ת בנות ע"ש וסרמן - תיכון שש שנתי דתי.
  • תיכון אמי"ת איתן - תיכון שש שנתי דתי לבנים.
  • אולפנת צביה מעלה אדומים.
  • ישיבת ההסדר "ברכת משה".
  • ישיבה תיכונית תורנית מדעית מעלה אדומים.

העשרת מוריםעריכה

תנועות נוערעריכה

  • בני עקיבא מעלה אדומים מא"ד
  • בני עקיבא נופי סלע נ"ס
  • בני עקיבא מצפה נבו מצ"ב
  • בני עקיבא כלי שיר
  • אריאל בנים
  • אריאל בנות
  • הצופים מעלה אדומים (שבט דקר)
  • הנוער העובד והלומד
  • עזרא מעלה אדומים - צמח השדה
  • כנפיים של קרמבו
  • צמר"ת
  • מד"צים
  • נוער לתת

תחבורהעריכה

העיר ממוקמת לצד כביש 1 בחלקו המזרחי (בין ירושלים לים המלח). הכניסה לעיר נעשית דרך מחלף אדומים. דרך נוספת המקשרת בין העיר לבין ירושלים היא מנהרת הר הצופים, אשר מתחברת לכביש 1 במחלף הזיתים.

את התחבורה הציבורית בתוך העיר וממנה אל ירושלים משרתת חברת אגד תעבורה החל מ-2013, במקום חברת אגד שפעלה עד אז. בנוסף, קיים שירות בינעירוני של אגד לתל אביב ובאר שבע, וכן קו ישיר של אפיקים לאריאל.

אתרים היסטוריים וארכאולוגייםעריכה

בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.

במישור אדומים נמצאים שרידי מנזר אותימיוס.

מוסדות ואתרים אחריםעריכה

 
מוזיאון משה קסטל

קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, הוא הקניון הראשי בגוש אדומים. מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב המוזיאון שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.

היכל תרבות בעיר שהוקם בשנת 2015.

קניון של "קרסו אחזקות" בשכונת נופי הסלע שהוקם בשנת 2018.

ערים תאומותעריכה

גלריית תמונותעריכה

 
תמונה פנורמית של העיר

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם שבות, מעלה אדומים, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 184), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ אלי ניסן, ההסכם בענין גבולות השלום: "תוכנית אלון" החזירה להנהגה את כושר ההכרעה, דבר, 14 ביוני 1968
  4. ^ תכנית אלון, דבר, 22 בדצמבר 1968
  5. ^ רדיו "פתח" מתאר פגישת חוסיין ואלון, דבר, 2 בפברואר 1972
  6. ^ המחבלים: אלון וחוסיין נפגשו בארמון "חומאר", דבר, 28 במרץ 1971
  7. ^ תוכנית החבל הפלשתיני הועברה הבוקר לאישור הפרלמנט הירדני, מעריב, 16 במרץ 1972
  8. ^ יגאל אלון: לישראל אין סיבה להתנגד לתוכנית הפדראציה המפה של, מעריב, 24 במרץ 1972
  9. ^ 1 2 יהושע תדמור, אלון דוחה ביקורת י.רפאל: איני בטוח שהוא מכיר תכניתי, דבר, 27 במרץ 1972
  10. ^ מנחם תלמי, מעלה אדומים: חזון העיר החדשה, מעריב, 29 במרץ 1972
  11. ^ דניאל דגן, צעירי מפד'ל תובעים הקמת עיר בשטחים, מעריב, 4 בספטמבר 1972
  12. ^ דני רובינשטיין, בקריאות טלפון גויסו 5,000 המתנחלים, דבר, 10 באוקטובר 1974
  13. ^ 200 מתנחלים בוואדי קלט כותרו על"ידי כוח צה"ל, דבר, 11 באוקטובר 1974
  14. ^ יוסף וקסמן, פונו המתנחלים שנאחזו בשני מקומות ביריחו, מעריב, 14 באוקטובר 1974
  15. ^ ישראל הראל,יוסף ולמר, יוסף וקסמן, יוסף צוריאל, המשך - אחרי מאבק ממושך סולקו המתנחלים מנבי צאלח: קצין צה"ל: 16 חיילים נפצעו, אחד הועבר לבית־חולים, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  16. ^ דני רובינשטיין, מתנחלים מעטים נותרו באזור יריחו לאחר הפינוי, דבר, 10 באוקטובר 1974
  17. ^ יחיאל לימור, "יש נכונות לקים מרכז לתעשייה במעלה אדומים", מעריב, 14 באוקטובר 1974
  18. ^ חיים ליפשיץ, במעלה אדומים או במדרון הנסיגה, דבר, 17 בינואר 1975
  19. ^ חגי אשד, הממשלה אישרה תקנות לפיתוח ירושלים - איזור תעשיה יוקם במעלה אדומים, דבר, 25 בנובמבר 1974
  20. ^ מפ"ם נגד ממשלת חירום ובנייה במעלה־אדומים, מעריב, 28 בנובמבר 1974
  21. ^ אליהו אגרס, התנחלות ושמה מעלה אדומים, דבר, 29 בנובמבר 1974
  22. ^ יוסף וקסמן, רבין: ערי הפיתוח בעדיפות ראשונה - מייד לאחר ביצור ירושלים, מעריב, 17 בינואר 1975
  23. ^ פיתות מעלה אדומים לא יפגע בערי הפיתוח, מעריב, 7 בינואר 1975
  24. ^ הוגשה תכנית עבודה לחברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 9 בינואר 1976
  25. ^ טוביה מנדלסון, והיה המעלה למישור, דבר, 15 בדצמבר 1975
  26. ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין מעלה אדומים חגגו יסוד היישוב החדש, מעריב, 22 בספטמבר 1975
  27. ^ יוסף צוריאל, ראשוני המתיישבים עולים מחר למעלה־אדומים, מעריב, 3 בדצמבר 1975
  28. ^ יוסף צוריאל, שמחת מעלה אדומים היתה מהולה בעצב, מעריב, 22 בדצמבר 1976
  29. ^ יוסף וקסמן, מעלה־אדומים יהיה ישוב עירוני ; אלון־מודה ועפרה - כפרי תעשייה, מעריב, 3 באוגוסט 1977
  30. ^ אושרה הקמת שלב א של עיר חדשה במעלה־אדומים, דבר, 6 ביולי 1978
  31. ^ דני רובינשטיין, המחנה לעובדים היה לשכונה, דבר, 11 בספטמבר 1978
  32. ^ יוסף צוריאל, מעלה אדומים - מועצה מקומית, מעריב, 30 במרץ 1979
  33. ^ מעלה אדומים יצמח לפי "דגם ערד", מעריב, 18 ביוני 1979
  34. ^ יוסף צוריאל, כפריים ערביים: אדמותינו הופקעו, מעריב, 16 בינואר 1979
  35. ^ יוסף צוריאל, "כף היד" של העיר מעלה אדומים 'הונחה' אתמול 8 ק"מ מירושלים, מעריב, 9 באוגוסט 1979
  36. ^ 1 2 אירית שדה, היום מעלה אדומים עיר ואם בישראל, מעריב, 3 במרץ 1989
  37. ^ יוסף צוריאל, קירבת מעלה אדומים לירושלים עלולה להפכה לפרבר של ירושלים, מעריב, 26 ביוני 1979
  38. ^ יעל טל, בנה ביתך במעלה אדומים, מעריב, 3 במרץ 1989
  39. ^ יחיאל לימור, מעלה אדומים - "ישוב פרטיזני" ש"נתמסד", מעריב, 3 באוקטובר 1977
  40. ^ יוסף צוריאל, ישוב קהילתי יוקם במעלה אדומים, מעריב, 22 בדצמבר 1978
  41. ^ תושבי הכפר ענאתה מחו בפני קרטר וסדאת על הפקעת אדמתם, דבר, 24 באוקטובר 1978
  42. ^ יוסף צוריאל, מעלה אדומים ב' הקדים את בג"ץ, מעריב, 17 בספטמבר 1979
  43. ^ ברוך מאירי, מעלה אדומים בדרך לעיר, מעריב, 7 באוגוסט 1990
  44. ^ חנן שלאין ורחמים יעקב, ראש מועצת מעלה אדומים נבחר לתקופה נוספת, מעריב, 9 בנובמבר 1989
  45. ^ http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/E1PositionPaperHeb.doc  
  46. ^ עמוס הראל7 שנים אחרי תחילת העבודות על הגדר, הפרויקט לא זז, באתר הארץ
  47. ^ אטילה שומפלבי, וושינגטון, נתניהו מרוצה מהנאום: "נחוש לעבוד עם אובמה", באתר ynet, 22 במאי 2011
  48. ^ פרופיל מעלה אדומים באתר הלמ"ס
  49. ^ ערים תאומות באתר הרשמי של עיריית מעלה אדומים
  50. ^ Amanda, Alexander. "Maale Adumim becomes Williamsport’s ‘sister city’". Sungazette.com. Sun Gazette. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2014.