אסטריד לינדגרן

סופרת ילדים שוודית

אסטריד לינדגרןשוודית: Astrid Lindgren, להאזנה (מידעעזרה)‏, 14 בנובמבר 190728 בינואר 2002) הייתה סופרת ילדים שוודית שספריה הרבים תורגמו ליותר משבעים שפות וזכו להצלחה ברחבי העולם. יצירתה המפורסמת ביותר היא סדרת ספרי הילדים בילבי.

אסטריד לינדגרן
Astrid Lindgren
Astrid Lindgren (cropped).jpg
לידה 14 בנובמבר 1907
וימרבי, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בינואר 2002 (בגיל 94)
סטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Astrid Anna Emilia Ericsson עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאית, סופרת ילדים, מחברת רומנים, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sture Lindgren (4 באפריל 193115 ביוני 1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lars Lindgren, Karin Nyman עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום שוודים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים, מעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Pippi Longstocking, Emil i Lönneberga, קרלסון על הגג, The Six Bullerby Children, Bill Bergson, רוניה בת השודד, האחים לב ארי, מיו, מיו שלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19441993 (כ־49 שנים)
פרסים והוקרה
www.astridlindgren.com
חתימה Astrid Lindgren signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אסטריד לינדגרן ב-1924
בית ילדותה בווימרבי
פסל לכבודה בסטוקהולם, הוצב ב-1996
מוזיאון אסטריד לינדגרן
קברה של אסטריד לינדגרן

ביוגרפיהעריכה

אסטריד לינדגרן נולדה בשם אסטריד אנה אמיליה אריקסון וגדלה בחווה ליד הכפר וימרבי בחבל סמולנד שבשוודיה. כשהייתה בת 16 החלה לעבוד כשוליה בעיתון המקומי, "וימרבי טיימס" ומהר מאוד למדה הדפסה במכונת כתיבה והפכה לעיתונאית של ממש.

בהיותה בת 18 הרתה לעורך העיתון, שהיה אמנם פרוד מאשתו אך עדיין נשוי וגם מבוגר מלינדגרן בשלושים שנה. בתמיכת משפחתה ומאהבה כאחד ובכדי להמשיך בהיריון ללא ביקורת של החברה שבה גדלה, היא עברה ב-1926 לסטוקהולם.

בכדי שהאב לא יואשם בעבירה הפלילית דאז של ניאוף ובכדי שלא תיאלץ למסור את שמו של האב לשלטונות, ילדה לינדגרן את בנה בדנמרק ומסרה אותו שם למשפחת אומנה. בחמש שנותיו הראשונות לאחר מכן היא פגשה אותו לעיתים רחוקות בלבד.

כשנה לאחר לידת בנה הורשע אביו בניאוף, אך נידון לקנס בלבד ויכול היה להינשא כעת ללינדגרן. היה זה דווקא אז שהיא הבינה מצידה כי איננה אוהבת אותו יותר והשניים נפרדו. לפרנסתה ובכדי לנסות לממן את האפשרות להחזיר לעצמה את בנה היא למדה קצרנות והחלה לעבוד כמזכירה במאגר הספרותי השוודי.

ב-1931 הצליחה לינדגרן להחזיר אליה את בנה סוף סוף, אף כי נאלצה להיעזר בהוריה להמשך גידולו. שנה אחר כך היא התחתנה עם המנהל שלה במאגר הספרותי, סטורה לינדגרן (1898–1952). האחרון, אשר היה נשוי, התגרש למענה. ב-1934 נולדה להם בת.

במלחמת העולם השנייה עבדה בסתר במחלקה לצנזור דברי דואר.

רבים מספריה מבוססים על משפחתה ועל חוויותיה מילדותה בחווה קטנה בכפר. ספרה המפורסם ביותר, Pippi Långstrump (יצא בעברית בשמות גִילְגִי ובילבי בת-גרב), נכתב עבור בתה קארין כשהייתה חולה ורתוקה למיטתה. ב-1958 הייתה לזוכה השנייה בפרס אנדרסן לספרות ילדים ונוער. רבים מספריה עובדו למחזות, סרטים וסדרות טלוויזיה.

אסטריד לינדגרן התפרסמה בתמיכתה בזכויות הילד ובזכויות בעלי חיים, ואחד החוקים שעברו בפרלמנט השוודי (חוק המטיל מגבלות על הובלת בעלי-חיים) מכונה "חוק אסטריד לינדגרן" על שמה. ב-1994 זכתה בפרס הקיום הנכון.

לאחר מותה ב-2002 הכריזה ממשלת שוודיה על כינון פרס אסטריד לינדגרן לספרות ילדים ונוער. הפרס, בסך חמישה מיליון קרונות שוודיות, מוענק לזוכה מדי שנה.

בשנת 2019 יצא לאור סרט העוסק בחייה של לינדגרן, בשם "להיות אסטריד" (אנ'). הסרט מבוסס על סיפור חייה של לינדגרן והעלילה עוסקת בחייה החל מהיותה נערה מתבגרת בת 16, אז נשלחה לעבוד בעיתון הכפר בו התגוררה ומתארת את הרומן עם עורך עיתון הכפר, הריונה של לינדגרן בגיל 18 ומסירת הילד לאומנה[1].

מחקר שהתפרסם באוניברסיטת גטבורג בשנת 2011,[2] על ידי אווה וולסטרומס (בשוודית Eva Wahlströms), עורך לראשונה השוואה בין הכתיבה לילדים של אסטריד לינדגרן לבין זו של הסופרת והעיתונאית השוודית אסתר בלנדה נורדסטרום, שהחלה לפרסם סדרת ספרים על ילדה שובבה בשם אן-מארי לינדלוף כבר בשנת 1919. עד להופעת המחקר, נחשבה שנת 1945, כשנת ההופעה של סוגה חדשה בספרות הילדים בשוודיה. באותה שנה הופיעו מספר ספרים המתארים דמות נערית רעננה ומשוחררת, כשהבולטת ביניהם היא פיפי לנגסטרומפ של אסטריד לינדגרן. ספרה נחשב לחדשני הודות לדמות הילדה החופשית, המורדת בעולם המבוגרים ובחוקי הנימוס הנוקשים. החוקרת אווה וולסטרומס הניחה כי הדמות החדשה הזאת לא הגיעה ללא רקע מוקדם. לאחר קריאה נרחבת בספרות ילדים מהתקופה שבין מלחמות העולם היא גילתה כי כבר אחרי מלחמת העולם הראשונה תוארו בספרות השוודית דמויות כמו פיפי. היא ערכה ניתוח מפורט והשוותה בין פיפי של אסטריד לינדגרן לבין אן-מארי לינדלוף של אסתר בלנדה (וכמו כן לדמות מספריה של הסופרת הדנית קארין מיכאליס). הניתוח ההשוואתי של וולסטרומס מראה כי הדמויות הראשיות בספריהן של אסתר בלנדה ומיכאליס, ובאותה מידה פיפי לנגסטרומפ עוסקות בילד השובר נורמות ועצמאי. החוקרת מציגה במחקרה מגוון רחב של מאפיינים משותפים המביאים אותה למסקנה כי אסתר בלנדה היא למעשה החלוצה בתחום זה, והתפיסה כי 1945 הייתה השנה בה נולד ספר הילדים המודרני אינה רלוונטית עוד.

מבחר מספריהעריכה

  • סדרת ספרי בילבי בת-גרב - מעלליה של ילדה מנומשת ומלאת שמחת-חיים, שאימה "מלאך מרחף בשמיים" ואביה מפליג בים, והיא גרה לבדה בבית גדול, מנהלת את חייה כרצונה ומוכתרת לתואר הילדה החזקה בעולם.
  • סדרת ספרי אלוף הבלשים בלומקוויסט - הרפתקאותיו של ילד השואף להיות בלש
    • אלוף הבלשים בלומקויסט - (1948, תר' משוודית - מרים שוסטרמן, איורים - אריק פלמקויסט, זמורה ביתן, 1982. ספרי מרגנית, תרגמה דנה כספי, 2018.)
    • קלה בלומקוויסט חי חיי סכנה - (1951, תר' מרים שוסטרמן, 1983)
    • קלה בלומקוויסט ורסמוס - (1953)
    • רסמוס ובולע החרבות - (תרגמה רות לבנית, ציורים מאת שושנה היימן, עם עובד, 1971)
    • רסמוס והנודד - (1956, עברית - גבריאלה (גבי) אלדור, ציורים מאת שושנה היימן, עם עובד, 1966) - ילד נמלט מבית-יתומים, פוגש בדרכו נווד שהוא "ידידו הטוב של אלוהים" והשניים עוברים יחד הרפתקאות מרתקות ומשעשעות.
    • רַסְמוּס, פּוֹנְטוֹס וטוֹקֶר - (1957, תר' רות לבנית בשם רסמוס ובולע החרבות, 1971) — הרפתקה בלשית של שני ילדים, העוקבים אחרי צמד עבריינים
  • סדרת ספרי מדיקן (Madicken)
    • תעלוליה של מדיקן - (1960, תר' הדר אלרואי, 1983) - חוויות יומיום של ילדה בעלת "רעיונות משוגעים"
    • מדיקן והספוגית מיוּנִיבָּקֶן - (1960, תר' הדר אלרואי, 1983)
  • סדרת ספרי כפר המהומה (אנ')
    • אנחנו ילדי כפר המהומה
    • כולנו ילדי כפר המהומה
    • מי כמונו ילדי כפר המהומה
    • הילדים מרחוב הרעשנים - (משוודית - בשמת אבן-זהר, ציורים - אילון ויקלנד, מסדה, גבעתיים, 1987)
    • אנחנו הילדים מרחוב הרעש - (1947)
    • עוד על הילדים מרחוב הרעש - (1949)
    • תמיד שמח ברחוב הרעש - (1952)
  • קארלסון
    • נילס קרלסון צוציק - (1949, איורים - אילון ויקלנד, משוודית - דניאל נחשול, תל אביב, 2000) - קורות ילד המבקש לדעת אם יש ביער שודדים, זוכה פרס נילס הולגרסן
    • קארלסון המעופף - (עברית - א"ד שפיר, רישומים מאת שושנה היימן, עם עובד, תל אביב, 1967)
    • אח-קט וקרלסון-מן-הגג - (1955, תר' א"ד שפיר בשם קרלסון המעופף, 1967) - ילד בודד ויצור פלאי מעופף טסים יחד ומעוללים תעלולים
    • קרלסון מעופף שנית - (1962)
  • סדרת ילדי עמים
    • דירק, הילד מהולנד - (1960, תמונות - אנה (חנה) ריבקין-בריק, עברית - לאה גודלברג, ספרית פועלים, 1970) (הספר בקטלוג ULI)
    • מטי מפינלנד - (1964, אנה (חנה) ריבקין-בריק, אסטריד לינדגרן, עברית - אביבה אגמון, אור עם, 1979)
    • נוריקו-סאן, הילדה מיפן - (1956, בשוודית:"אווה נפגשת עם נוריקו-סאן", תמונות - אנה (חנה) ריבקין-בריק, סיפור - אסטריד לינדגרן, עברית - לאה גולדברג, מרחביה, 1957) (הספר בקטלוג ULI)
    • נואי הילדה מתילנד - (1962, תמונות - אנה (חנה) ריבקין-בריק, סיפור - אסטריד לינדגרן, עברית - לאה גולדברג, ספרית פועלים, 1967, 1970)
    • סיאה הילדה מאפריקה - (1958, בשוודית: "סיאה חיה על הקלימנג'רו", צילמה - אנה (חנה) ריבקין-בריק, סיפרה - אסטריד לינדגרן, עיבדה - לאה גולדברג, מרחביה, 1959)
    • אלה קארי הילדה מלפלנד - תמונות - אנה (חנה) ריבקין-בריק, עברית - לאה גודלברג. (הספר בקטלוג ULI)
  • סדרת ספרי אמיל
    • אמיל בן לֶנֶנְבֶּרְג - (1963. תר' תמר שלמון בשם "תעלוליו של אמיל", 1976; רות שפירא בשם "התעלולים של אמיל", 2009) — מעלליו המבדחים של ילד קטן הנקלע לצרות.
    • ילד ושמו אמיל - (1966, תרגמה משוודית תמר שלמון, עטיפה וציורים מאת ביורן ברג, עם עובד, 1976, 1980; תרגום נוסף בידי רות שפירא, ידיעות ספרים, 2009)
  • בני הדודים משוודיה - צילומים אנה (חנה) ריבקין-בריק, עברית - אביבה אגמון, אור עם, 1978.
  • האחים לב ארי - (1973, פרס יאנוש קורצ'אק. איורים - אילון ויקלנד, תרגום משוודית - חנה קרגיוז, עריכה לשונית - יוסי אשכול, ספרית פועלים, תל אביב, 1984) - הרפתקה בדיונית של שני אחים אמיצים, המצליחים להכניע עריץ מסוכן שהשתלט על ארץ אגדית, מסופרת בגוף ראשון על ידי האח הצעיר.
  • לילבס, ילדת הקרקס - (1959, צילמה אנה (חנה) ריבקין-בריק, עיבדה לאה גולדברג, ספרית פועלים, תל אביב,1961, 1988)
  • מיו, מיו שלי - (1954, עיטור אנדרסן. תרגם דניאל נחשול, צירה אילון ויקלנד, מחברות לספרות, 1972) - פנטזיה אפית, יתום שוודי נוכח לדעת שהוא נסיך בארץ מרחקים ונשלח להציל את הממלכה
  • רוניה בת השודד - (1983, תרגמה משוודית תמר שלמון-נסי, עם עובד, 1985)
  • גם אני רוצה ללכת לבית-הספר, (1952)
  • הילדים מרחוב איזה-טראח - (1958) - מעללי ילדה ואחיה בבית ובשדה
  • הילדים בג'ונגל - (1959, פרס אלזה בסקוב) — שדון מעניק לשלושה ילדים הרפתקה מרתקת בהודו
  • חופשה בסְאלטקרוֹקַן - (1964) - ילדים יוצאים לבלות על אי קטן.
  • השועל והטומְטֶם - (1966) - שדון ידידותי מבקר בחווה.
  • סקרולאן ושודדי הים - (1967)
  • ההר לילינסטנגל - (1969) - ילד חולה מגיע לארץ הדמדומים וזוכה להגשמת משאלותיו.
  • מַטִידָה וּפִּימְס (1976) — הרפתקאות שובבות של ילדה וחבריה בחווה.
  • אגדות (1978)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אסטריד לינדגרן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ להיות אסטריד, www.lev.co.il/movies, ‏פברואר, 2019
  2. ^ ראה סקירה של המחקר באתר הארכיון הדיגיטלי Diva