אקס-מן: סאגת הפניקס האפלה

(הופנה מהדף סאגת הפניקס האפלה)

סאגת הפניקס האפלהאנגלית: The Dark Phoenix Saga) היא קשת סיפור נרחבת ביקום מארוול הבדיוני, שפורסמה בחוברות הקומיקס X-Men #129-138 בין ינואר לאוקטובר 1980 בהוצאת מארוול קומיקס. את הסיפור כתבו כריס קלרמונט וג'ון ביירן, כשזה האחרון משמש גם כמאייר. העלילה מתמקדת בדמותה של ג'ין גריי ובכוח הפניקס (עוף החול) המשתלט עליה.

סאגת הפניקס האפלה
The Dark Phoenix Saga
עטיפת האוגדן X-Men: The Dark Phoenix Saga, אמנות מקורית מאת ג'ון ביירן, טרי אוסטן וג'ים נובאק.[1]
עטיפת האוגדן X-Men: The Dark Phoenix Saga, אמנות מקורית מאת ג'ון ביירן, טרי אוסטן וג'ים נובאק.[1]
מידע קומיקס
יוצר כריס קלרמונט, ג'ון ביירן (כותבים)
ג'ון ביירן (מאייר)
סוגה קומיקס
תקופת פרסום מקורית ינואר 1980 – אוקטובר 1980 (כ־275 ימים)
סינדיקציה מארוול קומיקס
מסת"ב מסת"ב 0-7851-2213-3
ארץ מקור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוציא לאור מארוול קומיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר החוברות 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לעיתים נוהגים לחלק את קשת הסיפור לשני חלקים - סאגת הפניקס,[2] בה ג'ין מקבלת את כוח הפניקס ומתקנת את קריסטל מקראן, וסאגת הפניקס האפלה,[3] העוסקת בהשחתת נשמתה של ג'ין ונפילתה. זהו אחד מהסיפורים הידועים ביותר בתולדות הקומיקס האמריקאי.

כשני עשורים לאחר מכן, קשת הסיפור זכתה לסגירת מעגל עם פרסומו של "הפניקס: שירת הברבור" והמשכו "הפניקס: שירת מלחמה".[4][5]

הסאגה עובדה במלואה בסדרה "אקס-מן: סדרת האנימציה". סרטי הלייב אקשן "אקס-מן 2" ו"אקס-מן 3: המפלט האחרון" שאבו מספר אלמנטים מהסיפור, כאשר בסוף הסרט השני נראה סימן הפניקס במים לאחר שג'ין הקריבה את חייה למען הקבוצה, ובסרט השלישי דובר על אישיות אפלה שחבויה בתוכה ומשתלטת עליה. סדרת האנימציה "אקס-מן: הדור הבא" רמזה עם סיום העונה הרביעית על גורלה של ג'ין גריי כמארחתה של הפניקס. סדרת האנימציה "וולברין והאקס-מן" התייחסה אף היא לסאגת הפניקס האפלה בסוף עונתה הראשונה. הסרט "אקס-מן: הפניקס האפלה" משנת 2019 מבוסס בצורה נאמנה יותר לסיפור.

עלילה עריכה

בחזרתה ממשימה בחלל, ג'ין גריי נחשפת לקרינה הקטלנית של התפרצות סולארית, ולרגע קצר משיגה את מלוא הפוטנציאל של כוחות הטלפתיה והטלקינזיס שלה. ג'ין נהפכת למחשבה טהורה חסרת גוף, ואז מייצרת לעצמה גוף כשהיא חוזרת לכדור הארץ עם תחפושת חדשה, והזהות והכוח של "הפניקס".[6] עם כוח אדיר זה, ג'ין מצליחה לתקן את קריסטל המקראן השבור, אבל אחרי כן מרסנת את כוחותיה מרצון כדי לשמור אותם תחת שליטתה.[7]

הפוטנציאל העצום של ג'ין תופס את תשומת ליבו של מאסטרמיינד, שמנסה להוכיח את עצמו במטרה להתקבל לחוג הפנימי היוקרתי של מועדון הלפייר. תחת הזהות הבדוייה ג'ייסון ווינגארד, מאסטרמיינד מחל בפיתוי ג'ין. באמצעות מכשיר טלפתי שיצרה עבורו אמה פרוסט, המלכה הלבנה של מועדון הלפייר, מאסטרמיינד מקרין את אשליותיו ישירות לתוך מוחה של הפניקס. אשליות אלו גורמות לה להאמין שהיא מחיה מחדש את זיכרונותיה של ליידי גריי, אחת מאבות-אבותיה, כאשר באשליות מאסטרמיינד היא הייתה בעבר המלכה השחורה של מועדון הלפייר, וכן המאהבת של אחד מאבות-אבותי ווינגארד. הפניקס מקבלת בסופו של דבר את המלכה השחורה כזהותה האמיתית, תפקיד דקדנטי המאפשר לה לדחוף את עצמה ואחרים לגבולות הרגשות האנושיים, והיא שוברת את המחסומים והרסנים שהיא עצמה הקימה לכוחותיה.[8]

ג'ין עוזרת למועדון הלייפר ללכוד את האקס-מן, ואהובה האמיתי של ג'ין, סייקלופס, מוצא את עצמו בקרב טלפתי מול מאסטרמיינד.[9] כאשר מאסטרמיינד הורג את סייקלופס בקרב המוחי, ג'ין מאבדת את אחיזתה בזהותה הישנה והמחסומים המנטליים האחרונים שהקימה נשברים. הכוח האדיר שמציף אותה מהמם אותה, והיא משנה את שמה ל"פניקס האפלה". היא מבינה את אשר מאסטרמיינד עשה לה, וכעונש יוצרת אשליה טלפתית שגורמת לו לחוות אלוהות, מה שמוציא אותו מעשתונותיו.[10] הפניקס, שרוצה להתנתק מזהותה של ג'ין גריי, רומסת את האקס-מן, ובורחת לגלקסיה רחוקה. עם זאת, נראה שכוחה אינו גדול כפי שקיוותה, שכן המסע הבין-גלקטי משאיר אותה כמעט סחוטה לחלוטין. כדי להתאושש, הפניקס האפלה שואבת את האנרגיה של כוכב שלידה, וגורמת לסופרנובה שהורגת את כל אוכלוסיית כוכב הלכת היחיד של הכוכב. ספינת חלל של אימפריית השי'אר מחלה לתקוף אותה כדי למנוע השמדת כוכבים נוספים. הפניקס האפלה משמידה את ספינת החלל בקלות, אך לא לפני שהם מדווחים עליה לקיסרית השי'אר לילינדרה.[11] מועצה גלקטית מתאספת, הכוללת את אימפריות הקרי והסקראל, ומחליטה שהפניקס האפלה מהווה איום אף יותר חמור מגלקטוס, ויש להשמידה.

בכדור הארץ, האקס-מן פוגשים את חיה, אקס-מן לשעבר שכרגע באוונג'רס. הפניקס האפלה חוזרת לכדור הארץ, לבית משפחתה, ומוצאת עצמה נקרעת בין רגשותיה האנושים ליקיריה, ודחפיה ההרסניים החדשים כפניקס האפלה. האקס-מן תוקפים אותה, אבל מובסים פעם נוספת. צ'ארלס אקסבייר, המנטור של ג'ין, מופיע ואחרי דו-קרב טלפתי מצליח ליצור מערכת מחסומים מנטליים חדשים במוחה של ג'ין, שמאפשר לה להשתמש רק בכוחותיה המקוריים, ומחזיר אותה לאישיותיה המקורית.[12]

השי'אר חוטפים את האקס-מן, מספרים להם על רצח העם שהפניקס האפלה אחראית לו, ודורשים החלת גזר דין מוות. אקסבייר מתעמת עם לילנדרה ודורש ממנה ארינ'ן הלאר, דו-קרב שי'ארי של כבוד שלא ניתן לסרב לו. אחרי התייעצות עם הקרי והסקראל, לילנדרה מסכימה.

למחרת, האקס-מן ומשמר השי'אר הקיסרי משוגרים לאזור הכחול של הירח כדי להילחם על גורלה של הפניקס. משמר השי'אר מביס את רוב האקס-מן, כאשר רק סייקלופס וג'ין נשארים לבדם. כשנראה שסקיילופס נהרג, צערה של ג'ין גובר על המחסומים המנטליים שאקסבייר שם במוחה, והיא חוזרת להיות הפניקס האפלה. לילנדרה מפעילה את תוכנית אומגה, שתכליתה השמדת כל מערכת השמש, בתקווה שהדבר יהרוג את הפניקס האפלה. אקסבייר מורה לאקס-מן לעצור את ג'ין כדי שלילנדרה תעצור את תוכנית החירום שלה. הם נלחמים עד שהיא חוזרת לעשתונותיה. תוך כדי שהיא מתאמצת להשאיר את כוחות הפניקס בשליטתה, ג'ין נפרדת מסקיילופס ומפעילה נשק קרי עתיק שמאדה אותה. הוא מסיק שהיא תכננה להקריב את עצמה מהרגע שהם נחתו על הירח.[13]

הסיפור מסתיים בסצנה עם אואטו הצופה, שמעיר כי "ג'ין גריי יכלה להמשיך לחיות כאלה, אבל היה לה יותר חשוב שהיא תמות כבת אנוש."[13]

הרקע לסיפור עריכה

לפי ביירן, עם כל חוברת אקס-מן חדשה שיצאה, קלרמונט המשיך להעצים את כוחה של הפניקס וזו נהפכה לבעיה בקרב הכותבים שכן ג'ין נהפכה לאלמנט המרכזי בקומיקסים. סטיבן גראנט הציע שהם יהפכו אותה לנבל כדי לפתור את הבעיה, ולבסוף הוחלט שזהו כנראה הפתרון הטוב ביותר כדי להחזיר את חוברות הקומיקס לאיזון הגיוני.[14]

החלק בסאגה שמתרחש במועדון הלפייר (Uncanny X-Men #132–134) הושפע רבות מהפרק "A Touch of Brimstone" של סדרת הטלוויזיה הנוקמים, וחלק מהדמויות במועדון עוצבו במראה דומה לשחקנים שלוהקו בפרק זה כהכרה למקור ההשראה.[15]

בקרב העורכים התעוררה מחלוקת רצינית לגבי סוף הסיפור. ג'ים שוטר זוכר שמטרתו המקורית של סיפור הפניקס האפלה היה להציג אותה כאויב קוסמי עבור האקס-מן. לפי זכרונו, רעיון זה היה הרעיון המקורי שנדון בינו לבין צוות הכתיבה, וזה היה הרעיון שאושר בסופו של דבר. כשחוברת מספר 135 הייתה בשלבי עריכה אחרונים, שוטר הסתכל על התסריט לאחר הגהה ושם לב שהסיפור כלל הריסת מערכת שמש מיושבת, עם אזכור מפורש לכך שמליוני חיים אבדו.[16][17] לואיז סימונסון סיפר שלדעתו כעסו של שוטר על אלמנט זה בסיפור הוביל אותו לסילוק ג'ים סאליקרופ מעריכת הסדרה כמה חוברות לפני התכנון המקורי.[18]

כששוטר שאל את סאליקרופ על כיוון העלילה ההמשכי שתכנן, הוא נענה שבסוף חוברת 137 כוחותיה של ג'ין נלקחים ממנה לתמיד על ידי השי-אר, והיא ניתנת חזרה לחסות האקס-מן. שוטר לא הסכים עם התפתחות זו גם מבחינה סיפורית וגם מבחינה מוסרית. הוא הקביל את הסיפור לסיטואציה בה לוקחים את הצבא הגרמני מהיטלר אך מאפשרים לו לשוב לנהל את המדינה, והרגיש שהאקס-מן לא היו מצליחים לשמור על יחסי ידידות עם מי שביצעה רצח-עם.[16] ביירן וסאליקרופ הסבירו שלא הייתה להם בעיה עקרונית עם פתרון זה, כי הם תמיד חשבו שהפניקס האפלה היא ישות נפרדת שהשתלטה על ג'ין גריי, וסאליקרופ אף הקביל זאת לסרט מגרש השדים: "בסרט משתלטים על ילדה קטנה ומספר אנשים נהרגים, אבל בסוף כשמגרשים את השד אף אחד לא חושב 'בואו נהרוג את הילדה הרצחנית הזו'".[17] עם זאת, אחרי קריאה חוזרת של החוברות הם הסכימו עם שוטר שמנקודת מבטו של הקורא, לא היה נראה שהשתלטו על ג'ין, וקלרמונט הודה שגם בעת כתיבת הסאגה הוא אף פעם לא היה בטוח אם שולטים על ג'ין או שפעולותיה כפניקס האפלה היו פעולותיה שלה.[17]

אחרי שיחה עם קלרמונט שוטר הציע כפשרה תרחיש בו ג'ין תאסר לנצח, וקלרמונט השיב שתרחיש זה לא אפשרי לדעתו, כי האקס-מן ירצו לנסות להציל את ג'ין ממאסר. לפי שוטר, בתסכול רב קלרמונט הציע להרוג את ג'ין באופן מוחלט. למרות ששוטר חושב שהצעה זו הייתה בלוף מצד קלרמונט, מאחר שזהו חוק לא כתוב שלא הורגים לנצח דמויות ראשיות, הוא הסכים להצעה זו אפילו אחרי התנגדויות מאוחרות יותר מצג קלרמונט עצמו ובריין. בסוף הוחלט על ידי בריין וקלרמונט שג'ין תתאבד אחרי שהפניקס האפלה תחזור בשיא הקרב נגד המשמר המלכותי.[16] חוברת 137 נשארה ברובה ללא שינוי, אבל חמשת העמודים האחרונים נכתבו מחדש וצוירו מחדש מאפס עבור הסוף החדש, וקלרמונט השתמש בהזדמנות זו כדי לכתוב טיוטה חדשה לתסריט החוברת.[17] מסיבה זו, השוואה בין חוברת אקס-מן מספר 137 המקורית וזו שפורסמה לציבור חושפת מספר הבדלים בתסריט, שאינם קשורים לסוף הסיפור. למשל, בגרסה המקורית של יום המנוחה, מספר מחברי האקס-מן חושבים על בעיות אישיות, בעוד שבגרסה שפורסמה הם כולם חושבים על ההחלטה להציל את ג'ין.

הסוף המקורי ראה אור ב-1984 באוגדן Phoenix: The Untold Story. בנוסף לגרסה המקורית של חוברת 137, הוצג בו תעתיק דיון בין קלרמונט, בריין, סימונסון, סאליקרופ, שוטר והמאייר טרי אוסטין על השינוי בסיפור והסיבות לשינויו.

ג'ין גריי והפניקס כישויות נפרדות עריכה

מעט לפני פרסום חוברת 137 כותב הפרילנסר לעתיד קורט בוסייק, שהיה אז עדיין תלמיד בקולג', קרול קליש (לעתיד ראש מחלקת השיווק במארוול) וריצ'רד האוול (צייר לעתיד במרוול) שמעו על האירועים הקרבים ועל הצהרתו של ג'ים שוטר שג'ין לא תוכל לחזור לחיים בדרך שלא תמחק לחלוטין את אשמתה בפשעי הפניקס האפלה. השלושה לקחו זאת כאתגר, וכתבו גרסת חזרה לחיים משל עצמם. הרעיון של בוסייק כלל את התגלית שג'ין בעצם עדיין שהתה בתחתית מפרץ ג'מייקה בהקפאה אחרי התרסקות המעבורת המקורית, ויישות הפניקס השתמשה בגופה ובמוחה כמראה אל העולם, ליצירת העתק עוצמתי של ג'ין שהפך ליותר מעוות ככל שעבר הזמן.[19]

ב-1982 הפניקס האפלה חזרה בקרוסאובר "The Uncanny X-Men and The New Teen Titans" בין DC למארוול, שנכתב על ידי כותב האקס-מן הרגיל כריס קלרמונט. בסיפור (שלא נחשב לקאנון באף חברה) דארקסייד מחייה את ג'ין גריי כפניקס האפלה כחלק ממשימתו לגלות את משוואת האנטי-חיים. בסוף הסיפור דארקסייד בוגד בפניקס האפלה וזו מקריבה את חייה כדי לעצור אותו.

ב-1983, מעט אחרי תחילת עבודתו ככותב פרילנסר, קורט בוסייק השתתף בכנס קומיקס באית'קה, ניו יורק, ולן אצל הכותב רוג'ר סטרן. בשיחה שהתפתחה על אהבתם ארוכת השנים לאקס-מן, סטרן הביע חרטה על כך שלא הייתה דרך להחזיר את ג'ין לחיים, לא בצורה ששוטר יסכים לה. בוסייק סיפר לו על הרעיון שלו מתקופת הקולג', ולא חשב שהדבר יוביל לשום דבר. מאוחר יותר סטרן סיפר על הרעיון לג'ון ביירן, שהיה בזמנו הכותב והמאייר של ארבעת המופלאים.[19][20]

ב-1985 ג'ים שוטר אישר סדרה חדשה שתאחד את האקס-מן המקוריים לקבוצה שנקראת אקס פקטור, שתכתב על ידי הפרילנסר הוותיק בוב לייטון. כששמע על כך, ביירן התקשר ללייטון וסיפר לו על הרעיון של בוסייק כדרך להחזיר את ג'ין גריי מן המתים בצורה שתענה על הדרישה של שוטר לזיכוי מוחלט של ג'ין.

כדי להתחיל את ריצת אקס פקטור תוכנן קרוסאובר בן שלוש חוברות שיכלול חוברת מהאוונג'רס, חוברת מארבעת המופלאים והחוברת הראשונה של אקס פקטור, מה שעירב את כותב האוונג'רס דאז רוג'ר סטרן, כותב/מאייר ארבעת המופלאים דאז ג'ון ביירן וכותב האקס פקטור לייטון. בוסייק, שעבד בזמן זה במארוול כעוזר פרילנסר בכתיבת מגזין "מארוול אייג'", קיבל את הקרדיט ותשלום לרעיונו,[21] וערך מספר ראיונות במגזין עליו עבד כדי לקדם את הסדרה החדשה. בראיונות כל פרט הנוגע להחזרת ג'ין לחיים צונזר כדי ליצור אווירת מסתורין, ולכן בוסייק נאלץ לצנזר כל מה שהיה קשור לרעיון שלו.[22]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The X-Men #136, August 1980
  2. ^ The X-Men #101-108, October 1976-December 1977
  3. ^ The X-Men #129-138, January-October 1980
  4. ^ X-Men: Phoenix - Endsong #1-5, March-June 2005
  5. ^ X-Men: Phoenix - Warsong #1-5, November 2006-March 2007
  6. ^ X-Men #101 (Oct. 1976)
  7. ^ X-Men #107–108 (Oct. – Dec. 1977)
  8. ^ Uncanny X-Men #132 (April 1980)
  9. ^ Uncanny X-Men #133 (May 1980)
  10. ^ Uncanny X-Men #134 (June 1980)
  11. ^ Uncanny X-Men #135 (July 1980)
  12. ^ Uncanny X-Men #136 (August 1980)
  13. ^ 1 2 Uncanny X-Men #137 (Sept. 1980)
  14. ^ Byrne Robotics Topic: Chris Claremont Interview
  15. ^ בריאן קרונין, Comic Book Urban Legends Revealed #44!, ‏30-03-2006
  16. ^ 1 2 3 ג'ים שוטר, The Origin of the Phoenix Saga, ‏02-06-2011
  17. ^ 1 2 3 4 "The Dark Phoenix Tapes", Phoenix: The Untold Story #1 (April 1984). הערה: הפרסום ברשימות מופיע בשם "Phoenix" ללא כותרת משנה.
  18. ^ Grant, Paul J. (August 1993). "Poor Dead Doug, and Other Mutant Memories". Wizard: X-Men Turn Thirty. pp. 66–69.
  19. ^ 1 2 ברייאן קרונין, "Comic Book Urban Legends Revealed #29", ‏09-06-2020
  20. ^ שיין אייברי, "Comics of 1986 #30: X-Factor"", ‏11-04-2009
  21. ^ Fantastic Four #286 (Jan. 1986). שמו של בוסייק אוית לא נכון (Busek במקום Busiek)
  22. ^ "Interview With Kurt Busiek: Marathon Man, ‏07-11-2013