סאלדוס

**סאלדוס**
**Saldus**
סמל סאלדוס	דגל סאלדוס
מדינה	לטביה
מחוז	סאלדוס
ראש העיר	אינדרה ראסה
תאריך ייסוד	1917
שטח	10.1 קמ"ר
גובה	95 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,493 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	56°40′N 22°30′E / 56.667°N 22.500°E
	http://www.saldus.lv/en
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לטביה רגילה) ריגה דאוגבפילס ילגבה יורמלה לייפאיה אלוקסנה ונטספילס יקבפילס רזקנה ולמיירה בלארוס רוסיה אסטוניה ליטא הים הבלטי סאלדוס

סאלדוס (בלטבית: Saldus; בגרמנית: Frauenburg, פראואנבורג; ביידיש: פֿרויענבורג) היא עיירה בלטביה הממוקמת באזור המחוז ההיסטורי קורלנד והיא העיר המרכזית במחוז סאלדוס. ב-2016 חיו בעיר כ-10,700 תושבים.^[1]

היסטוריה עריכה

1856 נחשבת לשנה בה סאלדוס נוסדה, כאשר מועצת המנהלים של דומנס החליטה להקים מרכז סחר בעיר. אף על פי שהייתה כלכלה פעילה בעיר כבר בסוף המאה ה-19 וסאלדוס הייתה המרכז התרבותי של האזור, היא לא הוכרה רשמית כעיר עד ל-1917.

אחד המבנים העתיקים ביותר בעיר הוא כנסיית סאלדוס הקדוש (אנ'). מסמכים מ-1461 מזכירים את הכנסייה כעשויה מעץ בלבד. היא שוחזרה מספר פעמים, אך ב-1944, בזמן מלחמת העולם השנייה, הכנסייה הופצצה. הכנסייה נבנתה מחדש ב-1981–1982.

סאלדוס פיתחה את עצמה כמרכז תרבותי חשוב, חינוכי, עסקי ומסחרי. כ-500 חברות מסחר פועלות בסאלדוס, עם סניפים עיקריים בבנייה, עיבוד עץ ועיבוד מזון.

כיום, סאלדוס מתגאה גם בחיי תרבות פעילים מאוד, בהשתתפות מוזיקאים מקומיים, משוררים, ציירים ואמנים.

מ-1946, ישנו בית ספר למוזיקה. ב-1984 הוקם בית ספר לאמנות (אנ').

הקהילה היהודית עריכה

הקהילה היהודית במקום נוסדה באזור 1870, אם כי ישנן עדויות לבית קברות יהודי עתיק בהרבה באזור העיירה.^[2] ב-1900 ישבו במקום למעלה מ-1,000 יהודים.^[3] בשנים שלאחר מכן הקהילה הצטמצמה ובמפקד של 1936 נמנו 325 יהודים בלבד.^[4]

בשואה עריכה

כוחות גרמניה הנאצית כבשו את סאלדוס ב-1 ביולי 1941. חלק מהקהילה היהודית הצליחה להימלט גם בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, אך כ-200 יהודים נותרו בעיירה. כעבור מספר ימים החלו מעצרים בקרב הגברים בקהילה היהודית שבוצעו על ידי משתפי פעולה לטבים. במסגרת כך נעצרו כמה עשרות יהודים שלאחר מכן נורו למוות ביער בקרבת סאלדוס.^[5]

כמה ימים לאחר מכן הלטבים עצרו את שאר הקהילה היהודית והם הושמו בכלא המקומי ובבית הכנסת שתפקד כמעין גטו. בסוף חודש יולי או בתחילת חודש אוגוסט היהודים נלקחו מהגטו ליער באזור וכולם נורו למוות.^[5]

רבני העיירה עריכה

בין רבני העיירה לדורותיהם ניתן למנות את:^[2]

ר' יצחק יהודא הירשזון - רב בשנים תרל"א-תרס"ב (1871–1902), יליד שאבילן (סבילה (אנ')), בעל ספר "צלצל כנפים".
ר' אברהם שמואל דוביצקי - לאחר שהותו בפרוינבורג כיהן כרב בגולדינגן (קולדיגה) בשנים תרס"ה (1905)-?
ר' משה שלום שטול/סטול - רב בשנים תרס"ו (1906)-תר"פ (1920)?, קודם לכן כיהן כרב ביזנה (ייזנס (אנ')) בליטא. לאחר תקופתו בפרוינבורג כיהן כרב בבויסק (באוסקה). בעל שו"ת "שם עולם" וספר "דרכי שלום".
ר' מנחם מנדל ארליך - רב משנת תר"ץ (1930)? עד השואה, קודם לכן כיהן כרב בביסטריץ (ביסטריצה בבלארוס המודרנית) ובקימילשוק (חמלניצקי באוקראינה המודרנית). נספה בשואה בתש"א (1941) יחד עם קהילתו.^[6] בעל ספר "דברי מנחם".

ערים תאומות עריכה

אסטוניה פאידה, אסטוניה ליטא מז'ייקי, ליטא גרמניה לידרבאך אם טאונוס (אנ'), גרמניה שוודיה לידיניה (אנ'), שוודיה	פולין סטארגרד, פולין רוסיה סרגייב פוסאד, רוסיה צרפת וילבון-סור-איווט (אנ'), צרפת אוסטריה סנקט אנדרה (אנ'), אוסטריה ליטא שילוטה, ליטא