סבסטיאן פיאנה

סבסטיאן פיאנהספרדית: Sebastián Piana;‏ 26 בנובמבר 1903 - 17 ביולי 1994) היה מלחין, מעבד, פסנתרן, מנצח ומורה למוזיקה ארגנטינאי, שהצטיין בהלחנת מוזיקת טנגו ומילונגה. עם יצירותיו הידועות נמנות Milonga del 900 ‏, Milonga sentimental ‏, Milonga triste ‏, וכן קטעי הטנגו Viejo ciego, El pescante, Tinta roja, Sobre el pucho, והמילונגות-קנדומבה Aleluya, Pena mulata ואחרות. כתב גם קנדומבס טהורים ופרגונס, פסקולים לסרטי קולנוע כמו Sombras porteñas, Carnaval de antano ,He nacido en Buenos Aires, Nobleza gaucha, Las de barranco, El último payador, Derecho viejo. מילים לשיריו כתבו משוררים כמו אומרו מאנסי, חוסה גונסלס קסטיו וקטולו קסטיו. יחד עם הפזמונאי אומרו מאנסי פיתח גישה חדשה לשירי המילונגה.[1] פיאנה היה פרופסור באקדמיה למוזיקה "מנואל דה פאייה" בבואנוס איירס ונבחר ליושב ראש האקדמיה לעגת לונפארדו של בואנוס איירס.

סבסטיאן פיאנה
Sebastián Piana
סבסטיאן פיאנה
סבסטיאן פיאנה על יד הפסנתר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בנובמבר 1903
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביולי 1994 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה טנגו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילדות וצעירות עריכה

פיאנה נולד בשנת 1903 בשכונת אלמגרו של בואנוס איירס במשפחה של מהגרים איטלקים. אביו, סבסטיאנו פיאנה, שהיגר לארגנטינה בגיל 8 מחבל פיימונטה,[1] עבד כספר אך גם היה גם מוזיקאי חובב שניגן במנדולינה, גיטרה ופסנתר. הוא עודד את בנו לעסוק במוזיקה מילדות והביא לו כלי נגינה שונים במתנה. בגיל 10 למד פיאנה מוזיקה אצל אביו עצמו. הוא למד גם במכון למוזיקה בשם אודיאון אצל מורה בשם ד'אגוסטינו. לקח שיעורי מוזיקה גם אצל הפסנתרן הווירטואוז ארנסטו דרנגוש (1925-1882) ואצל המלחין חואן פרנסיסקו חיאקובה (ג'אקובה) (1990-1907). בגיל 12 השתתף כבר כחבר בשלישייה של ילדים. פיאנה התחיל את הקריירה של מוזיקאי מקצוען בגיל 17 כשניגן ואלסים וקטעי אופרות בקולנוע שכונתי. הוא התחיל להלחין ריקודי טנגו והקים הרכבים מוזיקליים שונים איתם ערך סיורי הופעות בארגנטינה ובחו"ל. הוא עבד בו זמנית גם כמורה למוזיקה. בשנת 1922 הופיע לראשונה בשידור רדיו.

המשך הקריירה המוזיקלית עריכה

כעבור ארבע שנים הכיר את הפזמונאי אומרו מאנסי (Homero Manzi) והתחילו לעבוד כצמד מלחין-פזמונאי למשך השנים הבאות. בערך בשנת 1930 ביקשה רוסיטה קירוגה ממאנזי לכתוב לה מילונגה ומאנזי פנה לפיאנה בנוגע למוזיקה. פיאנה הלחין אז בתוך שעה את "המילונגה של 900". בסופו של דבר מאנזי כתב לה את המילים רק אחרי שלוש שנים נוספות. ב-1930 יחד עם חוסה גונסלס קסטיז'ו, אומרו מאנסי, פדרו מאפיה וקאטולו קאסטיז'ו הוביל פיאנה מגמה מוזיקלית האחראית לגישה בררנית ומתוחכמת יותר למוזיקת המילונגה. על מילותיו של מאנסי הלחין פיאנה מילונגות נוספות כמו "Ropa blanca" ("בגדים לבנים") התווספו "Milonga de los fortines", Milonga de Juan Manuel","Milonga de Puente Alsina Milonga sentimental וכו'. על מילותיו של לאון בנארוס כתב את La Milonga de Arolas ואת El Parque de Artilleria . ביצירותיו שאף פיאנה להחזיר למוזיקה את התפקיד הראשי לעומת המילים. הוא הלחין עוד ריקודי טנגו נחשבים כמו Silbando (שורק) אותו יצר בשיתוף פעולה עם קאטולו קאסטיז'ו על מילים מאת חוסה גונסלס קאסטיז'ו (1925) וזכה לביצועו של קרלוס גרדל, Tinta roja (דיו אדום) על מילים מאת קאטולו קאסטיז'ו (1941), El pescante, De barro (הדווית) על מילים של אומרו מאנסי (1934), "No aflojés" ("אל תרפה") ביחד עם פדרו מאפיה על טקסט מאת מריו בטיסטז'ה (1934), "El parque de artillería" (פארק התותחים), "Son cosas del ayer" (דברים של אתמול) וכו'. פיאנה לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש מנואל דה פאייה. הוא המשיך להלחין וללמד עד יום מותו. פיאנה נפטר בגיל 90 בשנת 1994 בעירו בואנוס איירס.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

  • 1985 - דיפלומת הצטיינות של פרסי קונקס בתור "אחד מחמשת מלחיני הטנגו הגדולים בהיסטוריה של ארגנטינה"

יצירות עריכה

סבסטיאן פיאנה הלחין כ-500 יצירות, מהן 4 הוקלטו על ידי קרלוס גרדל.

קישורים חיצוניים עריכה

(les personnages du tango) (בצרפתית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 H.Ferrer