אלחנן אשכנזי
רבי אלחנן אשכנזי (תע"ד, 1713 - כ"ב באלול ה'תק"מ, ספטמבר 1780) היה רבה של העיר דנציג, פולין, נודע על שם ספרו סדרי טהרה.
 | |
| שער לספר 'סדרי טהרה', ברלין, תקלג | |
| לידה |
1713 תע"ד רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1780 (בגיל 67 בערך) כ"ב באלול ה'תק"מ דנציג |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בדנציג |
| מקום פעילות | פארדאן (עיירה סמוכה לפוזנן פולין), שוטלנד |
| תקופת הפעילות |
? – 27 בספטמבר 1780 |
| רבותיו | רבי צבי הירש חריף, רבי יעקב פופרש |
| חיבוריו | סדרי טהרה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בשנת תע"ד והתחנך אצל אביו הרב שמואל זאנוויל, שהיה רבם של הערים בון, קלן (נקראה גם קולוניה), מינסטר וארנסברג בגרמניה.
לאחר מכן למד בהלברשטאדט בישיבתו של רבי צבי הירש חריף מחבר "כוס ישועות" ובבפפד"מ בישיבתו של רבי יעקב פופרש (כ"ץ, מחבר ספר 'שב יעקב'). בספרו "סדרי טהרה" מרבה רבי אלחנן להביא את דברי רבו זה, ולעיתים חולק עליו.
בשנת 1731 נתמנה לכהן כרבה של פארדאן, (הסמוכה לפוזנן שבפולין). משם עבר להתיישב בעיירה שוטלנד הסמוכה לדנציג, ונתמנה לאב"ד של איגוד הקהילות 'שו"ל' (בזמן איסור ישיבת היהודים בעיר דנציג, ישבו היהודים בעיירות הסמוכות שוטלנד, וינברג ולנגפור, אשר הרכיבו יחדיו את קהילת 'שו"ל').
בשנת 1767 עם פטירת אביו, נתבקש למלא את מקומו ברבנות בגרמניה. אך אשתו השנייה לא רצתה לעזוב את מקומה בפולין, לאחר שכבר שלח את ספריו, ויצא לדרכו, באמסטרדם, שב למקומו הראשון, אולם בגלל התחייבות ראשי קהילת בון לאביו המנוח על מינויו לאב"ד, כינוהו בשם זה למרות שלא כיהן בפועל בתפקיד. אולם, בפרשת הגט מקליווא, נאלץ ליטול את מעמדו כאב"ד בון מקום מגורי הכלה, וצידד בכשרות הגט, כנגד רבני פרנקפורט.
נפטר בכ"ב באלול ה'תק"מ (1780). נקבר בבית הקברות היהודי בדנציג, לידו קבורים ממלא מקומו רבי מאיר פוזנר מחבר הספר 'בית מאיר', ורבי ישראל ליפשיץ מחבר פירוש תפארת ישראל.
בשנת 2009, נמצאו שברי המצבות של קברו וקבר רבי מאיר פוזנר וחודשו על ידי הוועד להצלת בתי עלמין באירופה וארגון אבותינו, ולצידם הונחו מצבות חדשות.
בניו היו: משה, נפטר בחייו כבן 28, את שמו כלל ברמז, בשם ספרו. יהודה לייב, מוציא לאור של כתבי אביו, יואל ושמואל זאנוויל. נכדו היה הרב אלחנן רוזנשטיין מברלין.
ספריו עריכה
- סדרי טהרה על שולחן ערוך הלכות נדה. נדפס בפעם הראשונה בברלין, 1783 על ידי בנו, רבי יהודה לייב אשכנזי, עם הסכמות מרבני ברלין, פוזנן וברוד והסכמה מאת רבי פנחס הורוביץ רבה של פרנקפורט.
- החיבור נדפס ברוב מהדורות השולחן ערוך, וספרים רבים נכתבו על מנת ללמוד אותו ולסכם את שיטותיו בהלכה, בהם ספרו של רבי מרדכי בנט[דרושה הבהרה], מראשי רבני צ'כיה וספרו של רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) מויז'ניץ[דרושה הבהרה].
קישורים חיצוניים עריכה
- אודות שיפוץ המצבה.
- מאמר לתולדותיו מגיליון עלים לתרופה
- מאמר המשך לתולדותיו מגיליון עלים לתרופה
- מאמר לתולדותיו בגיליון בית יוסף להבה(הקישור אינו פעיל)
אלחנן בן שמואל זנויל אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית
