סוזן אייזקס

סוזן אייזקסאנגלית: Susan Issacs) היא סופרת ותסריטאית שנולדה בשנת 1943 בברוקלין, ניו יורק, וכיום אמא לשניים, ומתגוררת בלונג איילנד יחד עם בן זוגה אלקן אברמוביטץ'. אייזקס כתבה חמישה עשר ספרים, חלקם בסוגת הריגול והמסתורין והשאר רומנים, שזכו להצלחה רבה ותורגמו ל-30 שפות. בין ספריה שתורגמו לעברית: "ניצוץ באפלה", "ברבות הימים" ו"פסים וכוכבים".

סוזן אייזקס
לידה 7 בדצמבר 1943 (בת 80)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • קווינס קולג'
  • תיכון פורסט הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.susanisaacs.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היא כתבה את התסריטים לסרטים "Compromising Positions" (שהוא גם ספר פרי עטה), "Hello Again" וגם ספריה "ניצוץ באפלה" ו" After All These Years" עובדו לקולנוע. אייזקס היא יושבת הראש של ארגון"Poets And Writers" ונשיאתו לשעבר של ארגון "סופרי המסתורין של אמריקה." היא זוכה של הפרסים ”The Writers For Writers Award", "The Marymount Manhattan Writing Center Award" ו"The John Steinbeck Award”".[1] [2]

קורות חיים עריכה

סוזן אייזקס נולדה בברוקלין להורים יהודים - מרטין אייזקס (מהנדס חשמל) והלן אשר אייזקס (עקרת בית) וגדלה בברוקלין, מלבד תקופה קצרה בה משפחתה חייה באוהיו. לאחר שסיימה את בית הספר התיכון למדה אייזקס ב"קווינס קולג'", בתחילה רפואה, לאחר מכן כלכלה ולבסוף ספרות אנגלית.[1]בשנתה האחרונה בקולג' אייזקס נשרה מהלימודים וניסתה להתקבל לעבודה בתכנות מחשבים. היא מספרת שהרעיון להפוך כתיבה ליותר מתחביב עלה בה לראשונה כאשר בסוכנות התעסוקה ראו שהיא כתבה בעיתון הקולג' שלה והציעו לה משרה של עורכת זוטרה במגזין "Seventeen". אייזקס אהבה את העבודה במגזין, אך הרגישה שהיא לא מממשת את יכולותיה שם, והתחילה במקביל לכתוב נאומים פוליטיים עבור נציגי המפלגה הדמוקרטית באזור, בתחילה בהתנדבות ולאחר מכן בתשלום. אייזקס התחתנה עם אלקן אברמוויטץ' (עורך דין פלילי) ונולדו לה שני ילדים – אנדרו ואליזבת'. בעקבות לידתם התפטרה אייזקס מעבודתה במגזין, אך המשיכה לכתוב נאומים פוליטיים ומדי פעם גם כתבות לעיתונים ומגזינים שונים.[3] כאשר בתהּ של אייזקס הייתה בגן היא התחילה לחשוב על כתיבת ספר, ובעקבות זאת הגדירה לעצמה לוח זמנים שלפיו כתבה 3 שעות בכל בוקר. שנה לאחר מכן, ב־1978 יצא לאור ספרה הראשון "Compromising Positions i" .

אייזקס מספרת במאמר "Don’t Know Much About Semitism" שכתבה לעיתון "The Forward" בשנת 2012, שבביתה היא גדלה כיהודייה והם שמרו על מסורות כמו צום יום כיפור, הדלקת נרות שבת וסדר פסח, אך שהיא לא הרגישה מאוד מחוברת לדת עד שנותיה המבוגרות יותר.[4]

אייזקס תומכת בקרן של קווינס קולג', בבית המדרש לרבנים באמריקה, בארגונים נגד אלימות במשפחה ובארגונים הפועלים למען זכויות בעלי מוגבלויות. היא פועלת למען איסוף תמיכה בתוכנית לספרות ולאומנויות, והייתה מעורבת במספר קמפיינים כנגד צנזורה כחלק מאמונתה בחיוניותו של חופש הדיבור.[3]

קריירה עריכה

ספרה הראשון של סוזן אייזקס Compromising Positions" (1978)" יצא לאור בזכות חבר קרוב של בן זוגה שהיה עורך ומוציא לאור ב"Simon & Shuster", ומספר את סיפורה של חוקרת חובבנית – ג'ודית סינגר, שמנסה לפתור את התעלומה סביב מותו של רופא החניכיים המקומי. הספר זכה להצלחה גדולה ולביקורות חיוביות, עובד לקולנוע, היה הבחירה הראשונה של מועדון ספר החודש ותורגם ל-30 שפות. ספרה השני שפורסם בשנת 1980 "Close Relations" זכה גם הוא לתשבחות, וכונה כ"סיפור אגדות מודרני" וכ"סאטירה הקורעת סטריאוטיפים אתניים."[1]

חוץ מספרים, פרסמה אייזקס גם מאמרים וחיבורים, כתבה מספר תסריטים וסיקרה את הבחירות של שנת 2000 בשביל העיתון "Newsday". בנוסף, היא כתבה ביקורות ספרים בשביל ה"ניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", "לוס אנג'לס טיימס" ו"Newsday".[3]

גיבורותיה של אייזקס הן בדרך כלל נשים יהודיות. היא מספרת שכאשר התבגרה היא נמשכה באופן טבעי לכתיבה על נשים יהודיות, כמותה, אך כיוון שבקיאותה בדת היהודית הייתה נמוכה התחילה ללמוד ולחקור אותה. ככל שחקרה יותר, כך התקרבה יותר אייזקס לדת, ובמאמרה לעיתון "The Forward" היא מספרת שחקירת הדת היוותה לה השראה גדולה לספרים ודמויות.[4]סיפוריה של אייזקס מתרחשים מוואיומינג ועד לונג איילנד, ממנהטן ועד גרמניה הנאצית, ודמויותיה מייצגות אנשים רגילים הנקלעים לסיטואציות מיוחדות ובכך מגלים את כוחותיהם הנסתרים. סוזן אייזקס בעצמה הצהירה:  "I like to show ordinary people reacting to ordinary circumstances. It's an opportunity for adventure, and I like women to have adventures. There's been far too little of it with women"[1] ושדרנית בתוכנית הרדיו "Fresh Air" אמרה עליה: "I can think of no other novelist - popular or highbrow - who consistently celebrates female gutsiness, brains and sexuality. She's Jane Austen with a schmear".[3]

בנוסף להיותה יושבת ראש של ארגון הספרות "Poets & Writers" ונשיאה לשעבר של הארגון "סופרי המסתורין של אמריקה", אייזקס חברה במעגל מבקרי הסופרים הלאומי, בקואליציה היצירתית, ב"PEN", בחברה האמריקאית של עיתונאים וסופרים ובארגון הבינלאומי של סופרי פשע.[3]

פרסים עריכה

ספרים עריכה

  • Compromising Positions" (1978)"
  • Close Relations" (1980)"
  • Almost Paradise" (1984)"
  • Shining Through" (1988)"
  • Magic Hour" (1991)"
  • After All These Years" (1993)"
  • Lily White" (1996)"
  • Red, White and Blue" (1998)"
  • Long Time No See" (2002)"
  • Any Place I Hang My Hat" (2004)"
  • Past Perfect" (2007)"
  • As Husbands Go" (2010)"
  • Goldberg Variations" (2012)"
  • A Hint of Strangeness" (2015)"
  • Takes One to Know One" (2019)"[5]

סרטים בכתיבתה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סוזן אייזקס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Leah. J. Sparks, ISAACS, Susan, Encyclopedia.com
  2. ^ 1 2 Susan Isaacs, Poets & Writers, ‏06.05.2019
  3. ^ 1 2 3 4 5 Susan Isaacs, About, "Susan Isaacs"
  4. ^ 1 2 Susan Isaacs, "Dont know Much About Semitism", "The Forward"
  5. ^ Susan Isaacs, "Books", "Susan Issacs"
  6. ^ "Susan Isaacs", "IMDb"