סוזן סולומון

סוזן סולומון
Susan Solomon
	סוזן סולומון
	סוזן סולומון
לידה	19 בינואר 1956 (בת 68); שיקגו, ארצות הברית
ענף מדעי	כימיה של האטמוספירה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1981); המכון לטכנולוגיה של אילינוי ;
מנחה לדוקטורט	ורוניקנה ויידה
מוסדות	מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ;
פרסים והוקרה	מדליית המחקר ע"ש קרל גוסטב רוסבי (2000); פרס קראפורד למדעי כדור הארץ (2018); מדליית ג'יימס ב. מקלוויין (1985); היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (2004); הרצאת בייקר (2018); מדלית ג'ון סקוט (2008); פרס האקדמיה - כימיה בשירות לחברה (2021); חבר זר של החברה המלכותית (2008); Henry G. Houghton Award (1991); מדליית בייקר של החברה המלכותית (2018); פרס חזית הידע של קרן BBVA (2012); פרס ויצמן לנשים במדע (2002); פרס ארתור לואיס דיי (2017); המדליה הלאומית למדעים (1999); פרס הכוכב הכחול (2004); היכל התהילה הלאומי לנשים (2009); פרס הסביבה של וולוו (2009); המדליה הגדולה של האקדמיה למדעים של צרפת (2008); היכל התהילה של נשות קולורדו (2006); פרס וטלסן (2013); מדליית ויליאם בואי (2007); פרס ויקטור גולדשמידט (2006); אבירה בלגיון הצרפתי; Honorary Member of the American Polar Society ;
תרומות עיקריות
	עבודותיה על ה"חור באוזון" מעל אנטארקטיקה

סוזן סולומון (באנגלית: Susan Solomon; נולדה ב-19 בינואר 1956) היא כימאית של האטמוספירה יהודיה אמריקאית. נודעה בעבודותיה על ה"חור באוזון" מעל אנטארקטיקה. בספטמבר 2021 הופיעה ברשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בעולם של הג'רוזלם פוסט^[1].

השכלה ומסלול מדעי

סולומון נולדה בשיקגו ב-1956, בתם של לאונרד סולומון, סוכן ביטוח יהודי ואליס רוטמן סולומון, מורה בבית ספר יסודי. כבר בילדותה התעניינה במדעים: בבית הספר התיכון זכתה בפרס בתחרות מדעית על פרויקט בו מדדה את אחוז החמצן בתערובת של גזים. סיימה תואר ראשון בכימיה במכון הטכנולוגי של אילינוי, בשנת 1977. סיימה דוקטורט בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1981, עבודת התזה שלה הייתה בנושא כימיה של האטמוספירה.

רוב שנותיה עבדה במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA). עד 2011 הייתה ראש קבוצת הכימיה ומזג האוויר של הארגון. באותה שנה עברה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם היא משמשת כפרופסור בקתדרה לכימיה של האטמוספירה ומדעי מזג האוויר.

הנשיא בוש עם האמריקאים שותפי פרס נובל לשלום 2007, סולומון שלישית מימין

סולומון היא חברה בפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC ). השתתפה בכתיבת דוח ההערכה השלישי (TAR). הייתה יושב ראש משותף של קבוצת העבודה הראשונה של דוח ההערכה הרביעי (AR4). בתור שכזו הייתה שותפה לפרס נובל לשלום לשנת 2007 שניתן ל-IPCC.

סולומון נישאה בשנת 1988 לבארי סיידבל.

פעילותה המדעית

סולומון הייתה הראשונה שהציעה את ההשערה כי ריאקציית הרדיקליים חופשיים של Chlorofluorocarbon היא הגורם ל"חור באוזון" מעל אנטארקטיקה. בשנים 1986 ו-1987 עמדה בראש משלחת האוזון הלאומית למצר מקמרדו שבאנטארקטיקה. משלחת שערכה מדידות לאישוש ההשערה.
מחקריה של סולומון היוו את הבסיס לפרוטוקול מונטריאול להגנה על שכבת האוזון מפני פגיעה, באמצעות הטלת הגבלות על ייצור חומרים המסכנים אותה.

תפקידים ואותות הוקרה

חברה באקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)
חברה באקדמיה הצרפתית למדעים
חברה באקדמיה האירופית למדעים
חברת החברה המלכותית -2008
המדליה הלאומית למדעים - 1999
פרס מכון ויצמן למדעניות מצטיינות - 2002
נכללה בהיכל התהילה האמריקאי לנשים 2009
זוכת פרס חזית הידע של קרן BBVA לשנת 2012.
זוכת פרס קראפורד לשנת 2018

על שמה נקראים:

אוכף השלג סולומון שבארץ ויקטוריה באנטארקטיקה.
קרחון סולומון שבארץ ויקטוריה באנטארקטיקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוזן סולומון בוויקישיתוף

סוזן סולומון, באתר גוגל סקולר

הערות שוליים

^ "MIT's Jewish environmental warrior: 'Earth has a budget'", ג'רוזלם פוסט, 12 בספטמבר 2021

[1] "MIT's Jewish environmental warrior: 'Earth has a budget'", ג'רוזלם פוסט, 12 בספטמבר 2021

[1]