סוכן ביטוח

סוכן ביטוח הוא אדם העוסק במכירה של פוליסות ביטוח, כנציג של חברת הביטוח המוציאה את הפוליסה, ובמתן שירות ראשוני למבוטח בעת הגשת תביעה לחברת הביטוח. סוכן ביטוח פועל כעצמאי, או במסגרת סוכנות ביטוח המעסיקה סוכנים רבים. הכנסותיו של סוכן הביטוח מבוססות על עמלות שהוא מקבל מחברת הביטוח בהתאם להיקף מכירותיו.

בישראלעריכה

 
דרושים סוכנים לחברת ביטוח חיים
מודעה בעיתון הארץ, 29 ביולי [1]1924

רישוי סוכני ביטוח מוסדר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. בהתאם לחוק זה, פעילות כסוכן ביטוח בישראל מצריכה רישיון, שאותו נותן אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לאחר תקופת התמחות ועמידה בבחינות מתאימות. הרישיון הוא בשלושה תחומי התמחות:

הרישיון הוא משני סוגים:

פעילותו של סוכן הביטוח מוסדרת בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. בחוק זה מוגדר סוכן ביטוח: "מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים", ונקבע מעמדו כמקשר בין המבטח למבוטח:

  • לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.
  • לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי כידיעת המבטח.
  • לעניין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב כי אין לשלמם לאותו סוכן.
  • לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח ולמוטב בכתב כי יש לשלוח הודעות למען אחר.

מאחר שסוכני ביטוח רבים עובדים רק עם חברה אחת או שתיים (נכון לשנת 2020, כ-85% מהסוכנים), בסוף העשור השני של המאה ה-21 החלה רשות שוק ההון לקדם מודל בשם הסוכן האובייקטיבי, במטרה לתמרץ אותם אף יותר להעדיף את האינטרסים של הלקוחות על פני אלו של חברות הביטוח. על פי המודל, סוכני ביטוח יעבדו לפחות עם ארבע חברות במקביל, ועם עמלה אחידה שיקבלו מהלקוח עצמו. הרשות מקדמת מודל זה במקרים שונים, למשל, במתן היתרים לחברות נוספות להיכנס לשוק הביטוח המקומי[2][3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה