פורום החוסכים לפנסיה בישראל

עמותה ישראלית

פורום החוסכים לפנסיה בישראל היא עמותה הפועלת למען החוסכים והחיסכון לפנסיה צוברת במדינת ישראל. הפורום רואה צורך להגן על ציבור החוסכים, הן מפני החלטות של ממשלת ישראל והכנסת, או העדר החלטות, שעלולות לפגוע בחיסכון, והן מפני הגורמים הפועלים בשוק: חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים וסוכני הביטוח, והחברות הציבוריות בשוק ההון, שכספי הפנסיה מושקעים בהן. הפורום פועל בשורה של נושאים למען החיסכון הפנסיוני, אולם רוב הפרסום לו זכה הגיע מהמאבק להגבלת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. מאבק זה החל עם הקמת הפורום, וזכה להישג משמעותי בפברואר 2012, כאשר החליטה ועדת הכספים של הכנסת על הגבלת דמי הניהול.

פורום החוסכים לפנסיה בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו פורום החוסכים לפנסיה בישראל

הקמת הפורום

עריכה

בין הגורמים להקמת הפורום, היו בעיות החיסכון הפנסיוני בישראל כפי שנחשפו בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, הסדרי החוב של אפריקה ישראל וצים, ועליית גובה דמי הניהול בקופות הגמל בשנים 10–2005. הפורום התחיל כקבוצת פייסבוק שנפתחה באפריל 2010 על ידי רועי מימרן, איש היי-טק וכלכלן, פעיל חברתי וסביבתי. מימרן היה מראשוני הארגון הסביבתי מגמה ירוקה בשנת 1997 ומילא מאז תפקידים התנדבותיים במספר ארגונים סביבתיים, וכמו כן יו"ר ועד שכונת למד בתל אביב-יפו. לאחר שהצטרפו מעל 100 חברים לקבוצה נקבע מפגש ראשון שהתקיים באוקטובר 2010 במרכז רוזין ברמת-אביב ג', בו הוחלט לרשום את הפורום כעמותה. הרישום בפועל התבצע בתחילת 2011. הפעילות הבולטות הנוספות בפורום עם הקמתו היו מירב בן-עובד, עורכת הבלוג "לקבל את המירב" בנושא צרכנות וכלכלת המשפחה, וליאת מולכו, רכזת פרויקט "פנסיה משלה" בעמותת "סביבה תומכת". בין חברי ועדת הביקורת של הפורום נמצאת עו"ד יפעת סולל, פעילה חברתית בעמותות וכיום בקואופרטיבים.

מטרות הפורום

עריכה

מטרות הפורום כפי שנקבעו לקראת רישומו כעמותה:

  • קידום מעמד החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל, וקידום מעמד החוסכים לפנסיה צוברת וזכויותיהם.
  • קידום החשיבה ארוכת הטווח במדיניות הכלכלית בישראל, והכללת שיקולים של אקטואריה וכלכלה בין-דורית.
  • הפחתת עלויות נלוות לחיסכון הפנסיוני, ובכללן דמי הניהול.
  • טיוב ושיפור אופן ניהול ההשקעות בחיסכון הפנסיוני בישראל, לטובת החוסכים, באופן שיהיה מותאם לאינטרסים של אוכלוסיות החוסכים השונות וצורכיהן.
  • מתן אפשרות לחוסכים והסרת חסמים להעביר את כספיהם בין גופים מנהלים ובין סוגי חיסכון פנסיוני שונים ללא אובדן זכויות.
  • קידום הנושא של "השקעות אחראיות" בחיסכון הפנסיוני, והכללת שיקולים של ממשל תאגידי, אחריות חברתית וסביבתית (ESG) במדיניות ההשקעות.
  • קידום ושיפור השקיפות וגילוי מדיניות ההשקעות והניהול לציבור החוסכים.
  • הגדלת המודעות הציבור הרחב בישראל לתחום החיסכון הפנסיוני, והבאת מידע זמין ואובייקטיבי לציבור בתחום זה.
  • מתן אפשרות לחוסכים המסוגלים ומעוניינים בכך לנהל את תיק ההשקעות הפנסיוני שלהם בעצמם.

לאחר פרוץ המחאה החברתית ביולי 2011 עלה העניין הציבורי בפעילות הפורום ובנושאים בהם הוא עוסק.

המאבק על דמי הניהול

עריכה

מראשית פעילות הפורום, פנו חבריו למשרד האוצר, לחברי הכנסת ולתקשורת הכלכלית, והתריעו כי דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, שעמדו על עד 2% מהצבירה לשנה, חותכים באופן מצטבר עד 35-40% מכספי החיסכון הפנסיוני לאורך כל השנים, ועלות זאת גבוהה מדי בתקופה שבה גובה החיסכון הפנסיוני במועד הפרישה אינו ידוע ואינו מובטח, ונמצא למעשה באחריות החוסך. ההתייחסות הראשונה לפורום בתקשורת[1] הייתה ביולי 2010 בנושא זה. חברי הפורום קראו לאמץ הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת חיים כץ, שלי יחימוביץ', אמנון כהן ואילן גילאון בנושא זה. בתחילה הטיל משרד האוצר ספק בצורך להתערב בנושא, אך בנובמבר 2010 הציגו שר האוצר, יובל שטייניץ, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, עודד שריג, את "התוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני", שכללה הפחתה בתקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, לרמה של עד 5% מההפקדות ו-1.2% לשנה מהצבירה, וכמו כן נכללו בה רפורמות נוספות בשוק. אולם במהלך שנת 2011 הרפורמה המובטחת לא מומשה בתקנות ובחוזרים הנדרשים, והזעם הציבורי על גובה דמי הניהול הלך וגבר. חברי הפורום המשיכו להציג את הנושא בתקשורת[2] ובכנסת[3]. בתחילת דצמבר 2011 פרסם הפורום מחקר כלכלי-סטטיסטי שהוכיח כי אין קשר בין דמי הניהול שגובות קופות הגמל וקרנות הפנסיה, לבין התשואה שהן הביאו על השקעת הכספים בין השנים 11–2007, מחקר שזכה לכתבת השער בעיתון כלכליסט[4]. בינואר 2012 הודיע חבר הכנסת חיים כץ על כוונתו להביא להצבעה את הצעת החוק שהוגשה בנושא, ובמקביל משרד האוצר הודיע על כוונתו להגיש לאישור את התקנות שלהן התחייב קודם[5]. בפברואר 2012 התערב ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, ובפגישה עם יובל שטייניץ וח"כ חיים כץ סוכם על פשרה שלפיה, דמי הניהול בקופות הגמל (לא כולל קרנות השתלמות) ובביטוחי המנהלים יופחתו ל-4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה לשנה, למרות התנגדות חברות הביטוח ובתי ההשקעות. תקנות אלה אושרו על ידי ועדת הכספים ב-27 בפברואר 2012, ופורסמו ביוני 2012. מאז פועל הפורום כדי להגן על ההחלטה[6] ולקדם מהלכים משלימים, כגון קרן ברירת מחדל[7].

פעילות במחאת האוהלים

עריכה

לאחר שהחלה המחאה החברתית ביולי 2011, השתלב הפורום בפעילות המחאה. פעילת הפורום ליאת מולכו כתבה פוסט בשם "פנסיה ברת השגה" שהופץ במאהלים. חברי הפורום העבירו הרצאות במאהלים בנושא הפנסיה. כשהוקם צוות ספיבק-יונה, פורום המומחים המייעץ למחאה, הצטרף יו"ר הפורום רועי מימרן לצוות הכלכלי, שעסק בין היתר בנושא הפנסיה. כמו כן התקיימו אירועים לפעילי המחאה תחת הכותרת "פ' זה פנסיה", ביניהם כנס פעילים שהתקיים בדצמבר 2011 בסמינר הקיבוצים ברמת-אביב, בהשתתפות דפני ליף, מראשי המחאה. חברי הפורום השתתפו עם דוכן ושלטים בנושא בהפגנות המחאה שנערכו בקיץ 2012.

מאבקים אחרים

עריכה

תספורות והסדרי חוב

עריכה

הפורום מחה נגד הסדרי חוב של חברות ובעלי שליטה שלקחו הלוואות מהציבור ומחסכונות הפנסיה באמצעות אג"ח קונצרניות ולא החזירו את כל הכסף ("תספורות"). נציגי הפורום השתתפו בישיבות ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה, וכן בועדת החוקה בנושא תיקון מס' 19 לחוק החברות[8]. כמו כן מתחו נציגי הפורום ביקורת על חברות הביטוח ובתי ההשקעות (משקיעים מוסדיים), על אופן קבלת החלטות השקעה בעבר, על אופן ניהול החוב והתמודדות עם הסדרי חוב. נציגי הפורום מילאו תפקיד בהתנגדות מחזיקי האג"ח של סקיילקס לעסקת מכירת החברה לחברת האצ'יסון, שפורסמה ביוני 2012 והייתה אמורה לכלול תספורת למחזיקי האג"ח, ולאחר מכן בוטלה[9]. במספר מקרים, קראו נציגי הפורום לבעלי האג"ח להשתלט על חברות בקשיים, ולא להשאיר את בעל השליטה במקרים של הסדר חוב הכולל תספורת[10].

בעקבות משבר הקורונה באפריל 2020, התיר הממונה על שוק ההון לגופי הפנסיה לרכוש איגרות חוב קונצרניות גם שלא על-פי הכללים שגובשו על ידי ועדת חודק. בעקבות כך התריע הפורום מפני השקעות שיגיעו בעתיד להסדרי חוב[11].

המסלקה הפנסיונית

עריכה

נציגי הפורום השתתפו בסוף 2010 בדיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת על החקיקה בנושא המסלקה הפנסיונית, שאמורה להיות מערכת מידע על כלל החיסכון הפנסיוני בישראל, שתשרת את חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים, הסוכנים והיועצים הפנסיוניים. נציגי הפורום דרשו שגם לחוסכים תינתן אפשרות לקבל את המידע הנוגע להם באופן ישיר מהמסלקה, דרישה זו אומצה על ידי הוועדה ולאחר מכן קיבלה את הסכמת משרד האוצר והוכנסה לחוק. המהלך הושלם כאשר ביוני 2014 נפתחה המסלקה לגישה לציבור החוסכים.

הפורום פועל כדי לקדם את המודל הצ'יליאני, באופן ספציפי את נושא התאמת מסלול החיסכון למאפייני וגיל החוסך. פניית הפורום לוועדת טרכטנברג באוגוסט 2011 [12] התייחסה לנושא, תוך קריאה לממשלה הן להעביר את החוסכים המבוגרים (מגיל 60 ומעלה) למסלולים סולידיים יותר, והן להנפיק איגרות חוב ממשלתיות מיועדות לטובת מסלולים אלו. בהמשך פנה הפורום למשרד האוצר בנושא זה. בתחילת 2012 הודיעו ד"ר יובל שטייניץ ופרופ' עודד שריג על הכוונה לאמץ את המודל הצ'יליאני החל משנת 2013, אולם ללא הנפקת אג"ח ממשלתיות מיועדות, דבר שעליו מתח הפורום ביקורת. באפריל פנה הפורום לראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל בהצעה להשקיע את הכספים שיתקבלו מהנפקת אג"ח מיועדות בקרן דוגמת הלאומית לתמלוגי הגז. באותו חודש הודיע משרד האוצר על דחיית הפעלת המודל לשנת 2014, החלטה שגם עליה מתח הפורום ביקורת[13][14]. עם פרסם טיוטה חדשה של תקנות המודל על ידי משרד האוצר בנובמבר 2014 הגיש הפורום נייר עמדה עדכני ומפורט, בעקבותיו התקיימה פגישה בין נציג הפורום לנציגי האוצר. רוב הערות הפורום הוטמעו בחוזר הסופי שפורסם בפברואר 2015, פרט לנושא של התאמת אג"ח מיועדות, אשר טופל לאחר מכן בוועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד. המודל מופעל בכלל השוק הפנסיוני בישראל מתחילת 2017.

בג"ץ האג"ח המיועדות

עריכה

באוקטובר 2014 הגיש הפורום עתירה לבג"ץ (6925/14) במשותף עם איגוד בתי ההשקעות, הקוראת לממשלה להנפיק איגרות חוב מיועדות לקופות הגמל בדומה לאלה המונפקות לקרנות הפנסיה. זאת מתוך כוונה לסייע לציבור העצמאים, שרובו חוסך בקופות הגמל ולא בקרנות הפנסיה, וכן לגרום למשרד האוצר לבחון רעיונות להרחבת הנפקת אג"ח מיועדות[15][16]. בדצמבר 2015 הנחה בג"ץ את הממשלה לתת הבהרות בעניין. העתירה נדחתה על ידי בג"ץ בדצמבר 2017 לאחר שלושה דיונים[17].

אג"ח מגובות משכנתאות

עריכה

בעקבות העבודה שנעשתה בבנק ישראל להסדרת הנפקה של איגרות חוב שמגובות במשכנתאות והלוואות בנקאיות, פנה הפורום למשרד האוצר בקריאה להקים ועדה, דוגמת ועדת חודק, שתבחן מתי וכיצד על גופי הפנסיה להשקיע באג"ח כאלה[18].

הסוכנים הפנסיוניים

עריכה

הפורום התריע במשך שנים על כך שמבנה התמריצים של הסוכנים הפנסיוניים היה כזה ששילם להם עמלות לפי גובה דמי הניהול והפרמיות הביטוחיות שהלקוחות משלמים, וכך יצר ניגוד אינטרסים ביניהם לבין הלקוח, בניגוד לחובת הנאמנות ללקוח. כמו כן הוא פעל כדי לקדם חקיקה שתאפשר לשכירים חופש בחירה של הסוכן או היועץ הפנסיוני שאיתו יעבדו, בניגוד למצב הקודם שבו המעביד הכתיב את הסוכן הפנסיוני לכל העובדים. לאחר מספר פעמים שחקיקה כזו עברה בוועדת השרים לחקיקה[19] אך לא בכנסת[20], נכלל סעיף זה בחוק ההסדרים לשנים 6–2015 שאושר בכנסת בנובמבר 2015. בהמשך, פעל הפורום בשיתוף פעולה עם לשכת סוכני הביטוח כדי להפריד את העמלות לסוכנים הפנסיוניים מדמי הניהול על המוצרים, כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים בין הסוכנים למבוטחים. בשנת 2018 התחיל הפורום לפעול מול רשות שוק ההון על מנת להשוות את העמלות בין המוצרים הפנסיוניים השונים וכך להפוך את הסוכנים לאובייקטיביים.

קרנות הפנסיה הוותיקות

עריכה

בקיץ 2018 פורסם שקרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו לקצץ את הקצבה לעמיתים כתוצאה מאי העלאת גיל הפרישה לנשים. בתגובה הציג הפורום עמדה בוועדת הכספים, שלפיה יש להפריד בין גיל הפרישה הקובע לצורך קצבאות הזקנה בביטוח הלאומי לבין הגיל הקובע בקרנות הפנסיה הוותיקות, ולעדכן באופן מיידי את גיל הפרישה לנשים ל-64 בקרנות הוותיקות. עמדה זו הוצגה גם במכתב הפורום לשר האוצר[21][22] ובמאמר[23]. הסוגיה נפתרה כאשר בחוק ההסדרים לשנים 2021-22 אישרה הכנסת את מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים.

פגיעה בהטבות המס לחסכון הפנסיוני

עריכה

בספטמבר 2024 פירסם משרד האוצר את טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 ושינויי המיסים, בהן נכללו מספר הצעות לפגיעה בזכויות החוסכים בנושאי מיסוי: הפחתת חלק קצבת הפנסיה הפטור ממס לפנסיונרים (על ידי דחיית הטבת מס שנקבעה מראש בשלוש שנים), הפחתת החלק בשכר שניתן לקבל עבורו זיכוי במס עבור ההפקדה לפנסיה לפעמיים השכר הממוצע במשק, והטלת מס רווח הון על תשואות של קרנות השתלמות נזילות לאחר שצברו 6 שנות ותק [24] [25] . הפורום פנה למשרד האוצר וניהל מאבק ציבורי נגד ההצעות האלה [26][27] [28] [29] במקביל למשא ומתן שנוהל על ידי ההסתדרות, ובסופו של דבר בוטלו ההצעות הקשורות לקרנות ההשתלמות ולהטבות המס בהפקדה לפנסיה, ואילו הטבת המס לפנסיונרים נדחתה בשנה בלבד.

השקעות אחראיות (ESG) ומשבר האקלים

עריכה

הפורום הצהיר מהקמתו על תמיכתו בהשקעת כספי הפנסיה באופן המתחשב בשיקולי ממשל תאגידי, אחריות חברתית ואחריות סביבתית. בקיץ 2020 הצטרף הפורום לקבוצת פורום כסף נקי יחד עם ארגונים לאיכות הסביבה, במטרה להפסיק או להפחית את השקעות כספי הפנסיה בישראל בדלקים מאובנים ובהפקת אנרגיה באמצעותם, אשר פוגעת באקלים.

מדד תא-125 אקלים נקי

עריכה

כדי להקל על משקיעים בשוק הישראלי להוציא כספים מהשקעות הפוגעות באקלים, פנה יו"ר הפורום באוגוסט 2020 לבורסה בתל אביב, והציע להקים מדד מניות המבוסס על מדד תא-125 אך ללא חברות דלקים מאובנים. הבורסה נענתה לפניית הפורום, ולצורך העניין נחתם הסכם בין הנהלת הבורסה לבין ארגון "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה בישראל אשר נתן את חסותו המקצועית למהלך, על הקמת המדד החדש - מדד תל אביב 125 – אקלים נקי מדלקים פוסיליים, כאשר יו"ר פורום החוסכים לפנסיה חבר בוועדה המקצועית הקובעת את החברות שלא ייכנסו למדד[30]. ההסכם אושר על ידי דירקטוריון הבורסה לניירות ערך, וההודעה על המדד פורסמה ב-9 בנובמבר 2020[31][32] והמדד הושק ב-6 בדצמבר. החל מ-12 במאי 2021 החלה להיסחר קרן סל ראשונה הצמודה למדד זה[33].

פעילות מול רשות שוק ההון

עריכה

על-מנת לאפשר לגופי הפנסיה לפתוח מסלולי חסכון מתאימים, פנה הפורום לראש רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ד"ר משה ברקת, בקריאה לאפשר הקמת מסלולי חסכון פנסיוני בגישת השקעות אחראיות או ללא דלקים מאובנים[34][35].

כמו כן פעל הפורום לקידום רגולציה הדורשת מגופי הפנסיה להגדיר מדיניות השקעה סביבתית[36]. לאחר שיזם שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) עם רשות שוק ההון אפשרות הגדלה של השקעות הגופים המוסדיים בתשתיות במשק, פנה יו"ר הפורום לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת למנוע במסגרת זו השקעה בתחום הדלקים הפוסיליים[37]. עמדה זו זכתה לתמיכה ממספר חברי כנסת ומהמשרד להגנת הסביבה, ובעקבותיה הורידה הוועדה מהתקנות אפשרות להשקעה בתחומי הפחם והדלק (אך לא גז)[38].

פעילות מול הגופים המוסדיים

עריכה

לאחר שפורסם באוגוסט 2020 כי חברת הביטוח מגדל רוכשת בכספי החוסכים לפנסיה, תחנות כוח מבוססות גז באשקלון ובשורק, פנה הפורום ב-27 בספטמבר 2020 להנהלת מגדל בקריאה לבטל את העסקה בגלל הפגיעה באקלים, וכמו כן נפגש עם נציגי מגדל, פגישות דומות התקיימו על ידי ארגונים אחריים בפורום כסף נקי. ב-3 בנובמבר 2020 הודיעה חברת מגדל כי תאמץ גישת השקעות אחראיות בהשקעת כספי הפנסיה שלה[39] ותפסיק להשקיע בדלקים פוסיליים. הודעה ברוח דומה הוציא ביולי 2021 בית ההשקעות אלטשולר-שחם, אשר גם איתו נפגש הפורום[40].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רון שטיין, ‏פורום החוסכים לפנסיה: "פתרון האוצר חלקי", באתר גלובס, 12 ביולי 2010
  2. ^ רחלי בינדמן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה במכתב למפקח: "ממש את תכנית הפחתת דמי הניהול", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2011
  3. ^ עופר וולפסון, שליש מהפנסיה "זולג" לדמי הניהול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בנובמבר 2011
  4. ^ רחלי בינדמן, "אין התאמה בין דמי הניהול לבין תשואת הקופה", באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2011
  5. ^ תומר אביטל, שריג: נפחית את תקרת דמי הניהול בגמל - ל-1.2%, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2012
  6. ^ עופר וולפסון, "דמי הניהול המינימליים פוגעים בחוסכים", באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 באוקטובר 2012
  7. ^ רועי מימרן, קרן ברירת מחדל לפנסיה - מהלך חברתי, 8 ביוני 2016, TheMarker
  8. ^ עופר וולפסון: "חוסכי הפנסיה ייפגעו מהתיקון לחוק החברות", News1, 6.6.12
  9. ^ רועי ברגמן, אקטיביזם חברתי גרסת בעלי האג"ח של סקיילקס, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2012
  10. ^   שלי אפלברג, פורום החוסכים לפנסיה: לבטל את הסדר החוב באי.די.בי, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2013
  11. ^   ג'ניה וולינסקי, ארגונים חברתיים: ההקלות של ברקת מסכנות את הפנסיות, באתר TheMarker‏, 6 באפריל 2020
  12. ^ פורום החוסכים לפנסיה: לאמץ את המודל הצ'יליאני, עדיף, 23.8.11
  13. ^ רם עוזרי, המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2012
  14. ^ רימונה פרקש ברוך, ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2012
  15. ^   דרור רייך, פורום החוסכים לפנסיה עתר לבג"ץ בגין אפליה בין קרנות פנסיה לקופ"ג, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2014
  16. ^ אליצפן רוזנברג, עתירה לבג"ץ: סבסוד גם לחוסכים בקופות הגמל, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
  17. ^ אליצפן רוזנברג, בג"ץ דחה את עתירת החוסכים: קופות הגמל לא יסובסדו, באתר ynet, 26 בדצמבר 2017
  18. ^   אסא ששון, "להקים ועדה שתבחן את רצון הבנקים להנפיק אג"ח מגובות משכנתאות", באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2015
  19. ^ תומר אביטל, אושר בוועדת השרים: שכירים יוכלו לבחור את סוכן הביטוח שלהם, באתר כלכליסט, 20 במאי 2012
  20. ^   אסף סלנט, הגיע הזמן לתת לשכירים שליטה על הפנסיה, באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2015
  21. ^ יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בדרישה להעלות את גיל הפרישה לנשים, באתר Funder
  22. ^ רונית מורגנשטרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה: להעלות את גיל הפרישה לנשים בקרנות הפנסיה הוותיקות, באתר ביטוח ופיננסים, ‏8 באוקטובר 2018
  23. ^ רועי מימרן, לא לתינוק הזה פיללנו, במגזין עדיף, מרץ 2019
  24. ^ אלה לוי-וינריב, ‏במוקד תוכנית הגזירות של משרד האוצר: מסים על עבודה וחיסכון, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2024
  25. ^   איתי פת-יה, מיסוי קרנות השתלמות: כל מה שצריך לדעת על תוכנית האוצר, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2024
  26. ^ מכה להטבות המס שלכם: זה הנזק לחוסכים לפנסיה, באתר אייס, 23 בספטמבר 2024
  27. ^ מערכת עדיף, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה דורש משר האוצר לבטל הפגיעה המתוכננת בחיסכון הפנסיוני, עדיף, 23 בספסמבר 2024
  28. ^   ג'ניה וולינסקי, "שינוי רטרואקטיבי במס לאחר שאנשים חסכו כל חייהם הוא הפרת חוזה מצד המדינה", באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2024
  29. ^ ליעם אדיב, ‏הגזרות על הפנסיות: "יפגע בשכר הנטו שלנו, רופאים והייטקסטים יעזבו את הארץ", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2024
  30. ^ ועדת המדד: נציגים - הוועדה לקביעת מדדי אקלים להשקעות, באתר חיים וסביבה
  31. ^ כפיר אדר, חברות האקלים על המפה: מדד חדש לבורסת ת"א, באתר אייס, 9 בנובמבר 2020
  32. ^ שני אשכנזי, ‏לראשונה בישראל: מדד אקלים ירוק בבורסת ת"א, נקי מדלקים פוסיליים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2020
  33. ^ ארז רביב, ‏השקעה נקייה: מגדל שוקי הון תאפשר השקעה בסל מניות ישראליות בניכוי תעשיית הדלקים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 במאי 2021
  34. ^   ג'ניה וולינסקי, רוצים להשקיע את הפנסיה שלכם רק בחברות ירוקות? זה לא כל כך פשוט, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2020
  35. ^ שמעון כהן: 'לאפשר מסלול השקעה שלא פוגע באקלים', 30.10.20, ערוץ 7
  36. ^ רועי מימרן: איך בכלל מפרסמים שיקולי אחריות סביבתית?, 10 בפברואר 2021, באתר וואלה!
  37. ^ שני אשכנזי: בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם, 10 במאי 2021, באתר גלובס
  38. ^ דרור גורני, הח"כים אישרו: חברות הפנסיה יוכלו להשקיע הרבה יותר בחברות מזהמות, באתר "שקוף", 10 במאי 2021
  39. ^   אסא ששון, גיא פישר: "הסיכון הכי גדול בביטקוין - הזיהום שהוא מייצר", באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2020
  40. ^ שני אשכנזי, ‏המהפכה הדרמטית של בית ההשקעות הגדול בישראל | בלעדי, באתר גלובס, 11 ביולי 2021