סוסילוס, היה היסטוריון ספרטני. שימש כמורה ליוונית עבור חניבעל ברקה, בן קרתגו המפורסם. ויחד עם יווני נוסף סלינוס, התלווה אל תלמידו במסעו לאיטליה ותיעד יחד עם סלינוס את המסע. ספרו לא שרד[1] אך שימש כמקור עבור פוליביוס, וקורנליוס נפוס.

לא ידוע דבר על חייו של סוסילוס, ולא ברורה הדרך בה הפך למורו של חניבעל, יש המעריכים שהדבר קרה בתיווכו של קסאנתיפוס הספרטני.[2] לעומת זאת תאודור מומזן מעריך שסוסילוס וחניבעל נפגשו רק כאשר חניבעל כבר היה מבוגר.[3]

קורנליוס נפוס מציין שהוא היה ספרטני שלימד את חניבעל יוונית, ויחד עם סלינוס התלווה למסע לאיטליה. נפוס ממליץ לקוראיו לעיין בחיבורם "מעשי חניבעל" בשבעה ספרים, כדי למצוא עוד פרטים אודות חייו של חניבעל.[4] פוליביוס השתמש גם הוא בספר אם כי במידה פחותה יותר. בהמשך הוא אף תוקף את המקור שלו:[5] ”לי נדמה כי אין לחיבוריהם ערך כהיסטוריה, אלא רמתם היא של פטפוטי המספרות והשווקים.”

קיקרו בחיבורו "ניחוש העתידות", מביא סיפור בשמו של סוסילוס, לפיו לאחר המצור על סגונטום, התגלה יופיטר בחלום אל חניבעל וזימן אותו אל מועצת האלים. הוא הורה לחניבעל לא להביט אחורה, אולם חניבעל לא התאפק והציץ לאחוריו, לתדהמתו הוא ראה מפלצת אדירה מאחוריו. כששאל את יופיטר מה היא המפלצת, יופיטר השיב לו שתמיד עליו לדאוג למצב בחזית שלו ולא לחשוב על העורף.[6]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קטעים ששרדו מתוך הספר באתר אטאלוס.
  2. ^ .Walter Görlitz, Hannibal - eine politische Biographie, 2005. p 56
  3. ^ תאודור מומזן, דברי ימי רומא. תרגמו צ’ ויסלבסקי, דוד קלעי, צ’ רודי. עורכים: פ. לחובר, צ’ וויסלבסקי. תל אביב, הוצאת מסדה. עמ' 195.
  4. ^ קורנליוס נפוס, "חניבעל", 13.
  5. ^ פוליביוס ספר שלישי, 20.
  6. ^ קיקרו, "ניחוש העתידות", ספר ראשון, 49.