קסאנתיפוס הספרטני

קְסָאנְתִיפּוֹסיוונית: Ξάνθιππος, בלטינית: Xanthippus) היה מצביא שכיר חרב ספרטני, שנלחם בשירותה של קרתגו במלחמה הפונית הראשונה. הישגו הגדול היה הניצחון על הצבא הרומאי בקרב בגרדס (255 לפנה"ס) ושביית הקונסול מרקוס אטיליוס רגולוס.

קסאנתיפוס הספרטני
פסל של הופליט ספרטני מן המאה ה-5 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הארכאולוגי של ספרטה, יוון
פסל של הופליט ספרטני מן המאה ה-5 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הארכאולוגי של ספרטה, יוון
לידה המאה ה־3 לפנה״ס
ספרטה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־3 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד סטרטגוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 256 לפנה"ס פלשו הרומאים לאפריקה לאחר שהתגברו על הצי הקרתגי בקרב אקנומוס, והביסו את צבא קרתגו בקרב אדיס. המפלה הייתה הרת-אסון לקרתגים. תנאי השלום שהציב להם אטיליוס רגולוס היו קשים מכדי שיוכלו לקבלם, ועתה נשקפה סכנה של ממש כי עירם תיפול במצור לידי הרומאים. באותם רגעים קריטיים לגורל ארצם, מספר ההיסטוריון היווני פוליביוס, נחלץ לעזרתם קסאנתיפוס, שכיר-חרב ספרטני בשירותם, "שגדל בחינוך הלאקוני והיה בעל ניסיון צבאי מתאים". קרוב לוודאי כי מנהיגי הקרתגים הם שפנו אל קסאנתיפוס כדי להסתייע בכישוריו הצבאיים. הוא יעץ להם להיערך לקרב במישור תוך ניצול יתרונם בפרשים ובפילים, ובהסכמתם ערך את הכוחות, אימן את החיילים ועודד את רוחם לקראת ההתנגשות הצפויה. עצותיו הוכחו כנבונות, ובקרב שניטש בתחילת מאי 255 בעמק הנהר בגרדס (בהווה: מג'רדה) ניגפו חילות רגולוס והוא עצמו נפל בשבי. לאחר הניצחון, שהיה נקודת מפנה חשובה במלחמה בין הקרתגים לרומאים, שב קסאנתיפוס לארצו.[1] דיודורוס כותב כי בשל קנאתם לו, העמידו הקרתגים לרשותו אונייה רעועה במיוחד, והוא טבע עימה במימיו הסוערים של הים האדריאטי. פוליביוס הכיר כנראה את סיפור המעשה, אך פקפק באמינותו ולכן לא הזכיר אותו בחיבורו אלא ברמז.[2]

מקורות

עריכה
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922-1925. Digitized copy in: LacusCurtius.
  • Diodorus. Translated by C.H. Oldfather. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1957.

Appianus. Translated by H. White. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1912 (reprinted 1964).

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הציטוט: פוליביוס, ספר ראשון 32 (בתרגום ב' שימרון). Polybius, 1.32-36; Diodorus, 23.14-16; Appianus, Lib., 3.
  2. ^ Polybius, 1.36..2-4; Diodorus, 23.16.