פתיחת התפריט הראשי

סופיה מורטובה

ספורטאית סובייטית

סופיה איוונובנה פודוזדובה-מורטובהרוסית: Софья Ивановна Подуздова-Муратова; ‏13 ביולי 1929 לנינגרד - 28 בספטמבר 2006, מוסקבה) הייתה מתעמלת סובייטית. אלופה אולימפית (מלבורן 1956 ורומא 1960), בעלת 8 מדליות, מהן 2 מדליות זהב ואלופת עולם (רומא 1954, מוסקבה 1958 ופראג 1962).

סופיה מורטובה
סופיה מורטובה
סופיה מורטובה
לידה 13 ביולי 1929
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 2006 (בגיל 77)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
משקל 55 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.6 מטרים
ספורט
ענף ספורט התעמלות
מאזן מדליות
התעמלות
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב מלבורן 1956 קבוצתי
זהב רומא 1960 קבוצתי
כסף רומא 1960 קרב-רב אישי
כסף רומא 1960 סוס קפיצות
ארד מלבורן 1956 תרגיל עם מכשירים, קבוצתי
ארד מלבורן 1956 קרב-רב אישי
ארד מלבורן 1956 מקבילים מדורגים
ארד רומא 1960 קורה
אליפות העולם בהתעמלות
זהב רומא 1954 קרב-רב קבוצתי
זהב מוסקבה 1958 קרב-רב קבוצתי
זהב פראג 1962 קרב-רב קבוצתי
ארד מוסקבה 1958 קורה
ארד מוסקבה 1958 סוס קפיצות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סופיה מורטובה נולדה בלנינגרד בשם סופיה פודוזדובה. במהלך המצור על לנינגרד, במהלך מלחמת העולם השנייה היא פונתה מהעיר ביחד עם גן ילדים בה היו ילדי אחותה. אימה נפטרה במהלך המצור. היא התגוררה במשפחת אחותה הגדולה. היא החלה להתאמן בשנת 1943. בשנת 1949 נכללה לראשונה בנבחרת ברית המועצות. בשנת 1951 היא התחתנה עם ולנטין מורטוב, אף הוא מתעמל אולימפי מצטיין, בעל 5 מדליות אולימפיות, מהן 4 זהב ו-1 כסף. לזוג נולדו שני ילדים, סרגיי (1952) ואנדריי (1961). היא התאמנה בהדרכתו של איגור ז'וראבלב.

לפני אולימפיאדת הלסינקי (1952) נפצעה מורטובה ולכן לא השתתפה במשחקים.

מדליית זהב באליפות העולם וההחמצה הגדולהעריכה

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה ברומא שבאיטליה בשנת 1954 הובילה מורטובה את נבחרת ברית המועצות לניצחון בתחרות קרב רב קבוצתי. לאחר מכן, בתחרות האישית היא הובילה בתחרות קרב-רב אישי אך לקראת התרגיל האחרון על סוס הקפיצות היא שברה את ידה במהלך החימום ופרשה מהמשך התחרות.

מדליית זהב אולימפיתעריכה

באולימפיאדת מלבורן (1956) היא זכתה ב-4 מדליות, מדליית זהב בתחרות קרב רב קבוצתי ו-3 מדליות ארד אישיות, בתחרות קרב-רב אישי (74.466 נק') אחרי כוכבות המשחקים בת ארצה לריסה לטינינה (74.933 נק') ואגנס קלטי היהודיה מהונגריה (74.633 נק'), בתרגיל על המקבילים המדורגים ובתרגיל על הקורה.

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה במוסקבה בשנת 1958 זכתה מורטובה ב-3 מדליות, 1 זהב ו-2 ארד. מדליית זהב בתחרות קרב-רב קבוצתי ושתי מדליות ארד אישיות בתרגיל על הקורה ובתרגיל על סוס קפיצות.

בשנת 1959 הפציעה הישנה גרמה להפסקת אימוניה ולא היה ברור האם תוכל מורטובה להשתתף באולימפיאדת רומא (1960). שלושה חודשים לפני המשחקים היא עברה ניתוח והצליחה להשתקם. במשחקים עצמם היא זכתה ב-4 מדליות, 1 זהב, 2 כסף ו-1 ארד. מדליית זהב בתחרות קרב-רב קבוצתי. מדליות כסף, בתחרות קרב-רב אישי, שוב אחרי לריסה לטינינה ובתרגיל על סוס הקפיצות ומדליית ארד בתרגיל על הקורה.

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה בפראג, באותה העת צ'כוסלובקיה בשנת 1962 זכתה מורטובה במדליית זהב בתחרות הקרב-רב קבוצתי.

באליפות העולם של שנת 1960 היא זכתה בקרב-רב קבוצתי.

בשנת 1964 היא השתתפה במספר תחרויות כולל ביפן על מנת להשתתף באולימפיאדת טוקיו (1964) למרות שנכללה בסגל הנבחרת למשחקים האולימפיים היא הוחלפה ברגע האחרון במתעמלת צעירה יותר.

בשנת 1965 החלה מורטובה לאמן ופעלה בתחום זה במשך כ-34 שנים.

ב-25 בספטמבר 2006 נפטרה מורטובה שבועיים לפני מותו של בעלה ב-6 באוקטובר, ולנטין מורטוב.

תארים והישגיםעריכה

  • מורטובה זכתה בסך הכל ב-18 מדליות זהב, 11 מדליות כסף ו-9 מדליות ארד באליפות ברית המועצות בהתעמלות, מהן 5 מדליות זהב בתחרות קרב-רב אישי (1954, 1955, 1957, 1960 ו-1963), 4 מדליות כסף בתחרות קרב-רב אישי (1956, 1958, 1959 ו-1962) ומדליית ארד אחת בתחרות קרב-רב אישי (1951).

קישורים חיצונייםעריכה