אולימפיאדת טוקיו (1964)

אולימפיאדת טוקיו (1964) היא האולימפיאדה ה-18 בעת החדשה. היא נמשכה 15 ימים, מ-10 באוקטובר עד 24 באוקטובר 1964, ובתחרויות במסגרתה השתתפו 5,140 ספורטאים מ-93 מדינות. באולימפיאדה זו הוכנסו ענפי הג'ודו וכדורעף לנשים לראשונה כענפי ספורט אולימפיים, כמחווה למארחים. כמו כן, נוספה בתחרויות האתלטיקה תחרות קרב חמש לנשים (ריצת 80 מטר משוכות, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק וריצת 200 מטר).

משחקי האולימפיאדה ה-XVIII
Tokyo 1964 Summer Olympics logo.svg
עיר מארחת טוקיו, יפן
מדינות משתתפות 93
ספורטאים משתתפים 5,151
(4,473 גברים, 678 נשים)
תחרויות 163 תחרויות ב-19 ענפים
טקס הפתיחה 10 באוקטובר 1964
טקס הנעילה 24 באוקטובר 1964
נפתח רשמית על ידי הירוהיטו, קיסר יפן
השביע את המשתתפים טקאשי אונו
השביע את השופטים יבגני אסנסיו
הדליק את הלפיד האולימפי יושינורי סאקאי
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי

האולימפיאדה בטוקיו, הראשונה להיערך על אדמת יבשת אסיה, נערכה בשיאו של הזינוק הכלכלי שחוותה יפן בראשית המחצית השנייה של המאה ה-20. בחירתה של טוקיו סימלה את חזרתה של יפן אל הבמה העולמית לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה והכיבוש האמריקאי. כמו כן, היא תרמה לפיתוח רשת התחבורה של יפן, עת לקראתה נבנתה בטוקיו מערכת כבישים עיליים מהירים ונחנכה רכבת השינקנסן, שקיצרה את זמן הנסיעה מטוקיו לאוסקה לכארבע שעות, מרחק של 515 ק"מ.[1]

עם 93 המדינות שהשתתפו באולימפיאדה לא נמנתה דרום אפריקה, אשר הורחקה מהם בשל משטר האפרטהייד שהונהג גם בתחום הספורט במדינה. זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שממנה הורחקה דרום אפריקה.

תוכן עניינים

המכרז האולימפיעריכה

תוצאות מכרז המשחקים האולמפיים 1964[2]
עיר מדינה סיבוב 1
טוקיו יפן   יפן 34
דטרויט ארצות הברית   ארצות הברית 10
וינה אוסטריה   אוסטריה 9
בריסל בלגיה   בלגיה 5

העיר טוקיו נבחרה לארח את האולימפיאדה ה-12 שתוכננה להיערך בשנת 1940, אולם זו בוטלה בשל מלחמת העולם השנייה. בכינוס הוועד האולימפי ה-55 שנערך במינכן, מערב גרמניה ב-26 במאי 1959, הוחלט כי מבין טוקיו, דטרויט, וינה ובריסל תהא זו טוקיו שתארח את המשחקים.

אירועים בולטיםעריכה

המשחקים האולימפיים הונצחו בסרט תיעודי ארוך בבימויו של קון איצ'יקאווה שיצא למסכים ב-1965 והוקרן בצורה מסחרית ברחבי העולם בשם "אולימפיאדת טוקיו" (Tokyo Olympiad).

טקס הפתיחהעריכה

 
יושינורי סאקאי נושא את הלפיד האולימפי בדרכו להדלקת המשואה האולימפית

טקס הפתיחה של האולימפיאדה נערך בהאצטדיון האולימפי בטוקיו. על תחילת המשחקים הכריז קיסר יפן, הירוהיטו, שאף נשא נאום בטקס. מדליק הלפיד, הרץ יושינורי סקארי, נולד בהירושימה ביום הטלת פצצת האטום על הירושימה, 6 באוגוסט 1945.

אתלטיקהעריכה

  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת טוקיו (1964)

נשיםעריכה

גבריםעריכה

הוקי שדהעריכה

התעמלותעריכה

נשיםעריכה

גבריםעריכה

  • נבחרת הגברים של יפן (יפן ), שמרה על תוארה בתחרות הקבוצתית.
  • יוקיו אנדו (יפן   יפן), זכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי ו-1 כסף.

חתירהעריכה

כדורגלעריכה

כדורמיםעריכה

כדורסלעריכה

כדורעףעריכה

שחייהעריכה

  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת טוקיו (1964)

נשיםעריכה

  • שרון סטודר (ארצות הברית   ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב. במשחה ל-100 מטר פרפר ובמשחי השליחות 4x100 מטר חופשי ומעורב בהם קבעה שיא עולם חדש.
  • קאתי פרגוסון (ארצות הברית   ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
  • דונה דה וארונה (ארצות הברית   ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב. במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.
  • קתי אליס (ארצות הברית   ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 2 זהב במשחי השליחות ו-2 ארד במשחים האישיים (100 מטר פרפר ו-100 מטר חופשי).
  • דון פרייזר (אוסטרליה   אוסטרליה), זכתה בשתי מדליות, מהן אחת זהב. הייתה זו המדליה השלישית שלה ברציפות במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ובסך הכל צברה בקריירה שלה 8 מדליות מהן 4 זהב ו-4 כסף.

גבריםעריכה

טבלת מדליותעריכה

עשרת המדינות שגרפו את מרב המדליות במשחקים האולמפיים 1964:

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הברית  ארצות הברית 36 26 28 90
2 ברית המועצות  ברית המועצות 30 31 35 96
3 יפן  יפן מארחת 16 5 8 29
4   המשלחת הכלל-גרמנית 10 22 18 50
5 איטליה  איטליה 10 10 7 27
6 הונגריה (1957-1989)  הונגריה 10 7 5 22
7 פולין  פולין 7 6 10 23
8 אוסטרליה  אוסטרליה 6 2 10 18
9 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 5 6 3 14
10 בריטניה  בריטניה 4 12 2 18

מזרח גרמניה ומערב גרמניה יוצגו במשלחת משותפת. משלחת זו ייצגה אותן גם במשחקי 1956 ו-1960.

המשלחת הישראליתעריכה

  ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, בעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציג קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בן־עמי שילוני, יפן המודרנית, תל אביב: שוקן, 1997, עמודים 283–284
  2. ^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. אורכב מ-המקור ב-March 17, 2011. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2011.