סופת חול (סרט)

סופת חול
	כרזת הסרט
בימוי	עילית זקצר
הופק בידי	חיים מקלברג; אסתי יעקב מקלברג; משה אדרי; לאון אדרי; ; רמי יהושע; יגאל מוגרבי
תסריט	עילית זקצר
עריכה	רונית פורת
שחקנים ראשיים	למיס עמאר; רובא בלאל-עספור; הייתאם עומארי; חדיג'ה אל עאכד; ג'לאל מסרוה
מוזיקה	גיל תורן
צילום	שי פלג; ורד אדיר (סטילס)
מדינה	ישראל
חברת הפקה	תותים הפקות
חברה מפיצה	יונייטד קינג
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	25 בינואר 2016 (פסטיבל סאנדנס); 15 בספטמבר 2016 (ישראל)
משך הקרנה	88 דק'
שפת הסרט	ערבית
סוגה	סרט דרמה
הכנסות באתר מוג'ו	sandstorm2016
פרסים	שישה פרסי אופיר, ובהם הסרט העלילתי הטוב ביותר
	דף הסרט ב־IMDb

סופת חול הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2016 בבימויה של עילית זקצר ובתמיכת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי. בפסטיבל סאנדנס 2016 הסרט זכה בפרס חבר השופטים בקטגוריית "עולם הקולנוע הדרמטי"^[1], וכן זכה בשישה פרסי אופיר ובהם בפרס הסרט הטוב ביותר^[2]. ונבחר לייצג את ישראל בתחרות על פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר^[3] (אולם לא העפיל למועמדות בקטגוריה). הסרט הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ה-66‏^[4].

עלילה עריכה

משפחה בדואית מתקשה להתמודד עם מציאות חדשה כאשר ג'לילה (רובא בלאל-עספור), בת 42 ואם לארבע, מארחת את חתונתו השנייה של בעלה סולימאן (הייתאם עומארי), לכלה הצעירה ממנה ב-20 שנה. ליילה (למיס עמאר), בתה בת ה-18 שמנהלת קשר סודי ואסור עם בחור זר, מגלה שהאם יודעת על הקשר. האם שלא מוכנה להכיר בבחור הזר, אנואר (ג'לאל מסרוה), אוסרת על ליילה לפגוש אותו יותר. לאחר ירח הדבש, סולימאן עובר לגור בבית חדש עם אשתו החדשה, בצמוד לבית הקודם בו גר עם משפחתו מאשתו הראשונה. ג'לילה מתקשה לנקות, לכבס ולהכין אוכל מכיוון שהבית הישן סובל מהזנחה ואינו מחובר לחשמל.

אף על פי שהאם אוסרת, ליילה מפגישה בין אנואר שבו התאהבה לבין סולימאן. האב מסרב להכיר בו מפני שהוא לא מאותו שבט. האב הכועס, מבטיח את ליילה למוניר, בן למשפחה מאותו השבט. ג'לילה הכועסת, מסרבת בתוקף שליילה תינשא למוניר ואומרת לסולימאן שמוניר לא מספיק טוב ושיחפש מישהו אחר. בגלל זה, סולימאן מגרש את ג'לילה מהבית חזרה לבית אביה.

ליילה שלא רוצה שמשפחתה תתפרק, מסכימה להינשא בלית ברירה למוניר בהבטחה שאביה לא יגרש את אמה.

שחקנים עריכה

למיס עמאר - ליילה
רובא בלאל-עספור - ג'לילה
הייתאם עומארי - סולימאן
חדיג'ה אל עאכד - תסנים
ג'לאל מסרוה - אנואר

ביקורת עריכה

יעל [ניצן] רובינשטיין כתבה בביקורת על הסרט: ”הדמויות הנשיות מוֹרְדות, אבל להבדיל מדמויותיה של חמוד (בסרט לא פה לא שם), המשליכות את המסורת אחרי גוון, הן רוקדות עם המסורת ריקוד עדין ומלא כבוד והבחירות שלהן ארוגות בצורה טבעית ואורגנית לסיפור. באותו אופן, גם דמות האנטגוניסט, סלימאן, אינה רק דמות גברית דכאנית ההורסת את חייהן של נשות המשפחה. סלימאן הוא גם אב אכפתי ואוהב ובעל המנסה להיות בעל טוב. כמעט כמו הנשים הוא כלוא בתוך מערכת ושיטה חזקות ממנו”^[5].

מועמדויות ופרסים עריכה

הסרט זכה במקום הראשון בדירוג חבר השופטים בפסטיבל סאנדנס בארצות הברית^[6], וכן זכה במקום הראשון בפסטיבל ג'אנג'ו בקוריאה ובפסטיבל הקולנוע ירושלים. כמו כן, זכה הסרט בפרס הבחירה הרשמית בפסטיבל ברלין בגרמניה, פסטיבל שנחאי בסין ופסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה^[7].

בנוסף, זכה בשישה פרסי אופיר לשנת 2016 ובהם בפרס הסרט הטוב ביותר^[2]. נבחר לייצג את ישראל בתחרות על פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר^[8], אולם לא נכלל לבסוף בין חמשת המועמדים בקטגוריה בטקס.