סטטירה השנייה

סטטירה השנייהיוונית: Στάτειρα, בפרסית: استاتیرا; ידועה לעיתים גם בשם ברסינה‏; 340/339 לפנה"ס - 323 לפנה"ס) הייתה נסיכה פרסית, בתו של דריווש השלישי אחרון מלכי האימפריה הפרסית ושל סטטירה הראשונה. סטטירה השנייה נפלה בשבי אלכסנדר הגדול מלך מוקדון, יחד עם אמה, אחיותיה ואחיה, לאחר קרב איסוס. היא הפכה לאשתו השנייה של אלכסנדר, וחתונתם נערכה בשושן בשנת 324 לפנה"ס. שנה לאחר מכן נרצחה סטטירה בידי אשתו הראשונה של אלכסנדר, רוקסנה.

סטטירה השנייה
استاتیرا
חתונתם של אלכסנדר הגדול וסטטירה השנייה. לצדו של אלכסנדר יושב הפאיסטיון, אשר נשא את אחותה של סטטירה, דריפטיס
חתונתם של אלכסנדר הגדול וסטטירה השנייה. לצדו של אלכסנדר יושב הפאיסטיון, אשר נשא את אחותה של סטטירה, דריפטיס
חתונתם של אלכסנדר הגדול וסטטירה השנייה. לצדו של אלכסנדר יושב הפאיסטיון, אשר נשא את אחותה של סטטירה, דריפטיס
לידה 346 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 323 לפנה״ס (בגיל 23 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלכסנדר הגדול (324 לפני הספירה323 לפני הספירה) עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת האחמנית
אב דריווש השלישי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם סטטירה הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילדות ונפילה בשבי עריכה

השם "איסטטירה" משמעו "נערת התפילה". אריאנוס מכנה אותה ברסינה, אך אין להתבלבל בינה לבין ברסינה - אצילה פרסייה שהייתה פילגשו של אלכסנדר וילדה לו בן, אולם מעולם לא נישאה לו באופן רשמי.[1] סביר להניח שברסינה היה שמה האמיתי, ולאחר שנישאה לאלכסנדר והפכה רשמית למלכת פרס, קיבלה את השם סטטירה.[2] היא נולדה ככל הנראה בשנת 339 לפנה"ס או 340 לפנה"ס,[2] לדריווש השלישי מלך הממלכה האחמנית והמלכה סטטירה הראשונה. הוריה היו אחים, אולם נישואי קרובים היו מקובלים מאוד בקרב האצולה הפרסית. הייתה לה אחות בשם דריפטיס, ואח קטן בשם אוכוס. אף על פי שהדבר אינו מצוין במקורות, חלק מהחוקרים מניחים שברסינה הייתה אשה יפה, כיוון שאמה תוארה בתור "האישה היפה ביותר באסיה".[3] אביה אירס אותה לסטראפ מזאוס, אולם היא לא נישאה לו מעולם.[2]

בשנת 334 לפנה"ס פלש אלכסנדר הגדול לאימפריה הפרסית. לאחר מספר ניצחונות שהשיג אלכסנדר באסיה הקטנה ולפני שכבש את מצרים, החליט דריווש לצאת לקראת אלכסנדר בעצמו. דריווש גייס צבא של 100,000 איש, והוביל אותו בעצמו. כמנהג המלכים הפרסיים הוא לקח עמו לקרב את שתי בנותיו ובנו, וכן את אשתו ואמו סיסיגמביס. חרף העליונות המספרית הניכרת של הצבא הפרסי, קרב איסוס הסתיים בניצחון מוקדוני מוחץ, ודריווש נמלט משדה הקרב. האוהל המלכותי עם בני משפחתו של המלך, נפל בידיהם של המוקדונים. אף על פי שנשים פרסיות אחרות זכו ליחס אכזרי, לא כן היה עם משפחת המלוכה. אלכסנדר נכנס בעצמו לאוהל, והתייחס בחביבות רבה אל ברסינה ומשפחתה.[4] סביר להניח שפעולה זאת לא נבעה מנימוס או טוב לב, אלכסנדר רצה לבסס את טענתו לכתר הפרסי על ידי כך שיאמץ כבני משפחתו את משפחת המלך הקודם.[2]

דריווש הציע הסכם שלום לאלכסנדר, וביקש שבמסגרתו ישחרר אלכסנדר את בני משפחתו שנפלו בשבי.[5] דריווש הציע לשם כך לשלם כופר נפש ואף הסכים לוותר לטובת אלכסנדר על כל השטחים שממערב לנהר האליס.[6] אלכסנדר מצדו השיב תשובה מחוצפת לדריווש, והודיע לו שהוא מוכן לשחרר את משפחתו ללא כל תמורה, בתנאי שיכיר בו כמלך אסיה כולה ויפנה אליו בתואר זה.[7] לפני קרב גאוגמלה, דריוש הנואש הוסיף להצעת השלום את ידה של ברסינה. אלכסנדר השיב לו שאם ירצה יוכל להינשא לברסינה בין אם דריווש יסכים ובין אם לאו. ייתכן גם שאלכסנדר לא רצה לשחרר את המשפחה המלכותית כיוון שניהל רומן עם אשתו של דריווש,[2] סטטירה האם, שנפטרה במהלך לידה, בסביבות 332 לפנה"ס, על פי חלק מהסברות אב הילוד היה לאלכסנדר. האפוטרופסות על שתי הנסיכות עברה לסבתא, סיסיגמביס.

נישואים לאלכסנדר עריכה

 
ציור קיר מפומפיי המתאר את נישואיו של אלכסנדר הגדול לסטטירה השנייה

לאחר שבשנת 331 לפנה"ס כבש את עילם, הותיר אלכסנדר את ברסינה ומשפחתה בבירת עילם שושן, והורה להעניק להן חינוך מוקדוני. יש הסוברים שכבר אז ייעד אלכסנדר את סטטירה להיות אשתו, והכין אותה לחיים כמלכה מוקדונית. שבעה או שמונה חודשים לאחר מכן נרצח דריווש בידי אנשי החצר שלו. במרץ 324 לפנה"ס נישאו אלכסנדר וברסינה בטקס המוני הידוע כ"חתונות שושן". נישואים אלו לא נבעו מאהבה, אלכסנדר חפץ למחוק את הקו המפריד בין הכובש והנכבש ולאחד את שתי השושלות.[8] אלכסנדר היה כבר נשוי אותה תקופה לנסיכה הבקטארית רוקסנה, ובאותו טקס ממש נישא לבת דודתה של ברסינה, הנסיכה פריסטיס השנייה, בתו של ארתחששתא השלישי. בכך קשר את עצמו אלכסנדר לשני בתי המלוכה המתחרים של פרס. "חתונות שושן" נערכו במשך חמישה ימים, ובמהלכן נישאו 90 אצילות פרסיות לקצינים מוקדוניים ממקורביו של אלכסנדר. חברו הקרוב ביותר של אלכסנדר, הפאיסטיון, נישא לדריפטיס, וחבר קרוב נוסף, קרטרוס, נישא לבת דודתה אמיסטריס.[9] ככל הנראה בשלב זה של חייה היא קיבלה את השם "סטטירה", על שם אמה.

שנה לאחר מכן, ב-323 לפנה"ס, מת אלכסנדר. חודש לאחר מותו, ילדה רוקסנה בן בשם אלכסנדר הרביעי, והמצביא פרדיקס מונה כעוצר עבורו. כעת הפכה סטטירה לאיום הן עבור רוקסנה ובנה והן עבור פרדיקס, במיוחד בהתחשב בעובדה שכנראה הייתה בהריון.[2] בעידודו של פרדיקס, ארגנה רוקסנה את חיסולה של סטטירה. על פי פלוטרכוס, באותו זמן נרצחה גם דריפטיס,[10] אולם נראה שפלוטרכוס טעה, וסביר יותר שהנרצחת הנוספת הייתה פריסטיס, אשתו השלישית של אלכסנדר.

ייצוגיה בתרבות עריכה

בפרסקו שנמצא בחפירות בפומפיי (משמאל), מתואר לוחם בגלימה סגולה המזוהה עם אלכסנדר, לצד אשה שהיא ככל הנראה סטטירה. הציור מתאר ככל הנראה את חתונתם. בסרט "אלכסנדר" משנת 2004, סטטירה מגולמת בידי אנליז היסם (Annelise Hesme).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטטירה השנייה בוויקישיתוף
  • סטטירה/ברסינה באתר livius (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 220.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 ביוגרפיה באתר ליוויוס
  3. ^ ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 60.
  4. ^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 20-21.
  5. ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר שני, 14.
  6. ^ דיודורוס, "ביבליותקה היסטוריקה", ספר שבעה עשר, פרק 39.
  7. ^ ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 71-72.
  8. ^ ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 219.
  9. ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר שביעי, 4-5.
  10. ^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 77.