סטניסלב שוויטל

רופא וחסיד אומות העולם

ד"ר סטניסלב שוויטל (בפולנית: Śwital, Stanisław; 2 בינואר 190010 ביולי 1982) היה רופא פולני ומנהל בית חולים בפרברי ורשה, מחסידי אומות העולם, שהציל במלחמת העולם השנייה יהודים ממוות בידי הנאצים.

סטניסלב שוויטל
Stanisław Śwital
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 בינואר 1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1982 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (1 בינואר 1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם סטניסלב שוויטל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה

ד"ר שוויטל הוסמך לרפואה ב־1939. היה פעיל בתנועת ההתנגדות הפולנית והשתתף במרד ורשה בסוף קיץ 1944. ב־15 בנובמבר 1944 פנתה אליו הרופאה היהודיה אלינה מרגוליס, שעבדה לצדו בבית החולים בתור נוצרייה[1][2], וביקשה שיעזור לסייע בהוצאת ניצולים יהודים, חברי הארגון היהודי הלוחם. הלוחמים, שהשתתפו במרד גטו ורשה ובמרד ורשה. הסתתרו במרתף ברחוב פרומיק ברובע זוליבורץ (אנ') בורשה. מחבואם היה בסכנת גילוי משום שהנאצים בנו ביצורים בקרבת מקום. ד"ר שוויטל אסף צוות של חמישה מעובדי בית החולים שניהל ושלח אותם אל העיר ההרוסה כדי להציל את אחרוני המורדים, תוך שימוש בתגים של הצלב האדום על זרועותיהם כסיפור כיסוי. חלק מהיהודים המסתתרים הועלו על אלונקות ופונו משם. בין הניצולים שפונו היו יצחק צוקרמן, צביה לובטקין, טוביה בוז'יקובסקי, ג'וליאן פישגרונד, זיגמונט ורמן ומארק אדלמן. שוויטל אשפז את הניצולים באחד מאולמות בית החולים כדי שהגסטפו לא ימצאו אותם, ובכך סיכן את עצמו. בנוסף לכך עמד בקשר הדוק עם הרופא יאנוש קורצ'אק, וסייע בארגון עזרה ליהודים בגטו. בקיץ 1943 טיפל במשך מספר שבועות בילד יהודי בן 3, שנכווה קשות במשך מספר שבועות. הוא מצא לו מקלט בטוח והעניק לו טיפול רפואי .[3][4]

לאחר המלחמה עריכה

ד"ר שוויטל סטניסלב המשיך להתגורר בברנוב ושימש כראש מרכז הבריאות המקומי וכרופא מחוזי. הוא שמר על קשר די הדוק עם הניצולים, במיוחד עם זיגמנוט ורמן, אך לאחר מותו של ורמן ב-1965 הקשר התרופף[5].

הכרה והנצחה עריכה

ד''ר שוויטל הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם ב-1 בינואר 1981 הטקס לזכרו התקיים בוורשה. בנוסף התקיים גם טקס ביד ושם וניטע עץ לזכרו.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

סטניסלב שוויטל, באתר "יד ושם" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שנר צבי (מראיין), עדויותיהן של אלינה מרגוליס - אדלמן ושל לובה גביסר - זילברג, באתר ארכיון בית לוחמי הגיטאות, קלטת שמע מס': 256
  2. ^ האלינה אדלמן, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה
  3. ^ 1 2 Śwital Stanisław, באתר "יד ושם" (באנגלית)
  4. ^ tanisław Śwital, מוזיאון ההתנגדות, וורשה
  5. ^ מכתב מתורגם מפולנית ליד ושם מאת ד"ר שוויטל, ורשה, 6 ביוני 1980, תיק M.31.2/1968, ארכיון יד ושם