ברנוב (פודקרפאטי)
ברנוב (בפולנית: Baranów Sandomierski, "ברנוב סנדומיירסקי") היא עיירה במחוז טרנובז'ג שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בסמוך לעיר טרנובז'ג ולנהר ויסלה, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.
 | |
| טירת ברנוב | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודקרפצקיה |
| מחוז | טרנובז'ג |
| תאריך ייסוד |
1135  |
| שטח | 9.17 קמ"ר |
| גובה | 150 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,425 (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 50°30′00″N 21°32′00″E / 50.5°N 21.533333333333°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| www.baranowsandomierski.pl | |
  | |
תולדות היישוב
עריכהברנוב נזכרת לראשונה בשנת 1135 כיישוב מבוצר, ובשנת 1354 העניק לה קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, זכויות עיר. כלכלת העיירה התבססה על סחר דרך נהר ויסלה, והיא שימשה כמקום קיט למשפחות אצולה מפולין.
בראשית המאה ה-17 היוותה העיירה מוקד לפעילות קלוויניסטים, ובאמצע המאה ה-17 נהרסה מפלישת השוודים, שהחריבו גם את המצודה בה. מ-1772 ועד 1918 נכללה העיירה במחוז גליציה של אוסטרו הונגריה.
במחצית השנייה של המאה ה-19 ירד מעמדה של העיירה, ובשנות ה-90 של המאה ה-19 היא נפגעה משתי שריפות גדולות. בשנת 1896 נלקח מהיישוב מעמדו העירוני, וזה הושב לו רק בשנת 1934.
יהודי ברנוב
עריכהתיעוד ראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-14, אך נראה שהיישוב היהודי במקום חדל מלהתקיים בעת פלישות הקוזקים והשוודים לאזור. ב-1765 מנתה הקהילה היהודית ביישוב כ-300 נפש, וכן 135 יהודים בכפרי הסביבה. באותה עת התקיימו ביישוב בית כנסת מעץ ובית עלמין, אשר שימש גם את קהילת אושייק הסמוכה. בשנת 1890 נמנו בעיירה 1,491 יהודים, כשני שלישים מסך תושביה.
בעיירה פעלה שושלת רבנים-אדמו"רים, שהוקמה על ידי רבי ישראל הורוביץ בנו של רבי אליעזר מדז'יקוב.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עזבו את העיירה רבים מיהודיה, בשל ביזת בתיהם בידי הרוסים בשנת 1915, בשל פרעות של איכרי הסביבה בשנת 1918, ובשל התעללות מצד חיילי הצבא הכחול בשנת 1919. בסיוע יוצאי העיירה בארצות הברית ומוסדות סעד מקומיים השתקמה הקהילה, ובשנות העשרים הוקמו בעיירה חוגים ציוניים, וכן סניפים של תנועת המזרחי ושל הרוויזיוניסטים.
ב-1931 נוסדו בעיירה בית ספר וגן ילדים עבריים, והוקם בה המועדון הציוני "בית יהודה". בבית הספר הכללי בעיירה סבלו היהודים מגילויי אנטישמיות מצד המורים והתלמידים. בעיירה התגוררו באותה עת כ-750 יהודים, קרוב למחצית מסך תושביה.
בשואה
עריכהעם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מהעיירה יהודים רבים. עם כניסת הגרמנים אליה, מונה בה יודנרט, בראשות מרדכי גרוס, אשר נצטווה לספק יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר וסחורות. בתחילת 1942 נשלחו צעירים יהודים רבים מהעיירה למחנה העבודה בייאשדקה שליד מיילץ. ביוני 1942 הוקם בעיירה גטו, אליו הועברו גם יהודים רבים מיישובי הסביבה, ובהם טרנובז'ג. בגטו שררו תנאי צפיפות ורעב, ומספר תושביו הגיע ללמעלה מ-2,000.
ב-20 ביולי 1942 חוסל הגטו בסיוע המשטרה הפולנית, ותושביו רוכזו בכיכר השוק של העיירה. מספר בורחים שנתפסו הוצאו להורג, וכ-30 קשישים הועברו לבית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו שם. הנותרים הוכנסו לקרונות משא, והועברו לדמביצה, שם צורפו ליהודי עיירות הסביבה, ועברו סלקציה. הכשירים לעבודה הועברו למחנות עבודה, והיתר הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר הגירוש, חולק רכושם של יהודי העיירה בקרב האוכלוסייה המקומית, ובית המדרש בעיירה פורק.
לאחר השואה שב לעיירה יהודי אחד, אשר נאלץ לעזבה במהרה בשל גילויי עוינות מצד הפולנים תושבי המקום.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ברנוב- ספר יזכור לקהילת ברנוב, בספריית העיר ניו יורק
- ברנוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ברנוב (Baranów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- סמואל שלקובסקי, ברנוב סנדומיירסקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 482–483), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
ברנוב (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
