פתיחת התפריט הראשי

סטנלי דונןאנגלית: Stanley Donen;‏ 13 באפריל 1924 - 23 בפברואר 2019) היה במאי קולנוע, כוריאוגרף ומפיק אמריקאי שהתפרסם בעיקר בסרטים המוזיקליים שביים. כונה "המלך של המחזות המוזיקליים בהוליווד".

סטנלי דונן
Stanley Donen
סטנלי דונן
סטנלי דונן (2010)
לידה 13 באפריל 1924
קולומביה, קרוליינה הדרומית
פטירה 23 בפברואר 2019 (בגיל 94)
מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Jeanne Coyne, Yvette Mimieux, Marion Marshall עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ושוע דונן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עיסוק במאי קולנוע, מפיק קולנוע, רקדן, כוריאוגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת דרום קרולינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19402003
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשם כבוד (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

סטנלי דונן נולד בעיר קולומביה (קרוליינה הדרומית) למשפחה יהודית, למרדכי מוזס והלן דונן. כילד יהודי סבל מהתגרויות אנטישמיות של חבריו לכיתה. כדי להתגבר על כך היה מבלה בצפייה בסרטים, קומדיות, מתח ומערבונים. בעיקר אהב את משחקם וריקודיהם של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס בסרט "טיסה לריו" משנת 1933 בו צפה עשרות פעמים.

הוא למד ריקוד והופיע בתיאטרון המקומי בעיר קולומביה. ב-1940 עבר לניו יורק ולאחר שעבר מבחן במה, התקבל לעבודה כרקדן בהצגה "פאל ג'ואי" בהפקתו של ג'ורג' אבוט. בהפקה זו הכיר את ג'ין קלי, שהיה כוכב ההצגה. מאותה עת החל בשיתוף הפעולה אתו, בתחילה בתור מתלמד ולאחר מכן כשותף.

ב-1943 עבר להוליווד ושימש ככוריאוגרף למספר סרטים של ג'ין קלי, שהמפורסם ביניהם הוא הרימו עוגן (1945). שם הוא הגה את הרעיון לריקוד של קלי עם הדמות המצוירת של העכבר ג'רי.

ב-1949 ביים עם ג'ין קלי את הסרט המוזיקלי יום בניו יורק שהיה הצלחה גדולה. באותה שנה ביים ביחד עם ג'ין קלי את קח אותי לבייסבול. ב-1951 ביים את "חתונה מלכותית" עם פרד אסטר וג'יין פאוול, ובו הסצנה המפורסמת בה רוקד אסטר על התקרה.

ב-1952 ביים עם ג'ין קלי את שיר אשיר בגשם, שנחשב עד היום בעיני רבים כגדול הסרטים המוזיקליים. לאחר מכן המשיך דונן לביים סרטים מוזיקליים ובהם, שבע כלות לשבעה אחים (1954), משחקי הפיג'מה (1957), פנים מצחיקות (1957), הנסיך הקטן (1974) וקומדיות רומנטיות כמו: הדשא ירוק יותר (1960), חופשה בלונדון, (1958) חידון בחרוזים (1963) ושניים לדרך (1967).

דונן קיבל פרסים רבים על עבודותיו כבמאי קולנוע ותיאטרון וככוריאוגרף.

ב-1998 העניקה לו האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים. באותה השנה ביקר בישראל וקיבל פרס כבוד מטעם פסטיבל הקולנוע הישראלי על תרומתו לתעשיית הסרטים.

נפטר ב-23 בפברואר 2019.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה