חידון בחרוזים
חידון בחרוזים (באנגלית: Charade) הוא סרט מתח קומי-רומנטי משנת 1963, שבוים על ידי סטנלי דונן, לפי תסריט מאת פיטר סטון ומרק בהם. בסרט כיכבו קרי גרנט, אודרי הפבורן, וולטר מתאו, ג'יימס קוברן וג'ורג' קנדי.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
סטנלי דונן  |
|---|---|
| הופק בידי |
סטנלי דונן |
| תסריט |
פיטר סטון מרק בהם |
| עריכה |
ג'ים קלארק |
| שחקנים ראשיים |
קרי גרנט אודרי הפבורן וולטר מתאו ג'יימס קוברן ג'ורג' קנדי |
| מוזיקה |
הנרי מנסיני |
| צילום |
צ'ארלס לאנג |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Stanley Donen Films |
| חברה מפיצה | סרטי יוניברסל |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 5 בדצמבר 1963 |
| משך הקרנה |
113 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, מותחן קומי, סרט בלשי, מותחן פשע, סרט חיפוש מטמון |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 charade |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הפסקול נכתב על ידי הנרי מנסיני, וכותרות הסרט עוצבו על ידי האנימטור מוריס בינדר.
תקציר העלילה
עריכהבמהלך בחופשת סקי, רג'ינה "רג'י" למפרט (אודרי הפבורן) פוגשת אדם בשם פיטר ג'ושואה (קרי גרנט). היא מחליטה להתגרש מבעלה, צ'ארלס, אולם בהגיעה לביתה בפריז היא מגלה שדירתם ריקה וכל חפציהם נמכרו. המשטרה מעדכנת אותה שבעלה נרצח – הוא נזרק מרכבת נוסעת. כל שנותר בידה הוא תיק הנסיעות של בעלה ובו משחת שיניים, מברשת שיניים, כלי גילוח ומעטפה. היא מתפלאת שאנשים זרים רבים מגיעים ללוויה, ואחד מהם אף תוקע סיכה בגופה על מנת לוודא שהבעל אכן מת.
רג'ינה מגיעה לשגרירות ארצות הברית ופוגשת את איש ה-CIA המילטון ברתולמיו (וולטר מתאו). ברתולומיו מספר לרג'ינה שבעלה היה מעורב בגנבת רכוש במלחמת העולם השנייה בעת שעבד עבור המשרד לשירותים אסטרטגיים (אשר קדם ל-CIA). הבעל, וכן 'טקס' פנתולו (ג'יימס קוברן), הרמן סקובי (ג'ורג' קנדי) ליאופולד גידאון (נד גלאס) וקארסון דייל הוצנחו בשטח גרמניה הנאצית ובידם 250,000 דולרים עבור תנועת ההתנגדות הצרפתית. במקום להעביר את הכסף ליעדו העדיפה הקבוצה לקבור אותו באדמה. הם התגלו על ידי הגרמנים, דייל נפצע, והיתר נמלטו בעודו גוסס. הבעל בגד בחבריו, וגנב מהם את הכסף. חברי הקבוצה הנבגדים הם רוצחי הבעל, אולם הם טרם מצאו את המטמון, השייך למעשה לממשלת ארצות הברית. ברתולומיו מציג לרג'ינה תצלום של חברי הקבוצה, והיא מזהה בתצלום את הזרים שנכחו בהלווית בעלה. ברתולומיו מתעקש שהכסף נמצא ברשותה, אף אם היא אינה יודעת זאת.
רג'י מבקשת מפיטר שיסייע לה, והוא מסכים. היא מתאהבת בו, אבל בסופו של דבר מתברר שגם הוא מנסה להגיע לכסף של הבעל. במהלך הסרט פיטר מחליף מספר זהויות.
שניים מחברי הקבוצה, הרמן וליאופולד, נרצחים בזה אחר זה. פיטר ורג'י הולכים לשוק העתיקות, המקום האחרון בו ביקר צ'ארלס בטרם נרצח - ושם הם רואים את טקס.
פיטר עוקב אחרי טקס, שמגלה ראשון היכן מוחבא הכסף. השניים רצים לחדר המלון של רג'י, שבו נמצא תיק הנסיעות של בעלה, אולם הם לא מוצאים את האוצר – הבולים שעל המעטפה, שנגזרו ממנה. מתברר שרג'י נתנה את הבולים לאחיינה, אספן הבולים. היא רצה לשוק ומגלה שהוא החליף את הבולים. למזלה, מוכר הבולים הוא אדם הגון, והוא משיב לה אותם.
רג'י שבה למלון ומגלה את טקס גוסס. לפני מותו הוא מגלה לה שהרוצח הוא אדם בשם דייל. אחת הזהויות של פיטר הוא אלכסנדר דייל, אחיו של קרסון דייל. רג'י מתקשרת לברתולומיו המציע להיפגש עמה, אך בצאתה מהמלון פיטר רואה אותה ורודף אחריה.
פיטר מגלה לרג'י שברתולומיו הוא בעצם קרסון דייל, אשר רצח את יתר חברי הקבוצה. בסוף המרדף דייל נופל למותו. רג'י מחליטה להשיב את הבולים לממשלת ארצות הברית, בניגוד לעצתו של פיטר.
בהגיעה לשגרירות היא מופנית לבריאן קרוקשאנק, ומופתעת לגלות שבריאן הוא בעצם פיטר. רק לאחר שפיטר מוכיח לרג'י שהוא באמת עובד הממשלה (באמצעות קריאה למזכירתו), הוא מציע להתחתן איתה, ורג'י מסכימה. הסרט מסתיים במסך מפוצל שמראה את הזהויות השונות של קרוקשאנק. רג'י אומרת שהיא מקווה שיהיו לה הרבה בנים, על מנת שתוכל לקרוא לכולם בשמות בהם הוא השתמש.
צילומי הסרט
עריכה
אולפן ההסרטה סבר שהזיווג של קרי גראנט ואודרי הפבורן הוא זיווג מוצלח. בעבר היה ניסיון להפיק סרט בכיכובם (חופשה ברומא) אולם ניסיון זה לא צלח מאחר שגרנט חשש שהוא מבוגר מכדי לגלם את בן זוגה של הפבורן (הצעירה ממנו ב-25 שנים), ולבסוף גרגורי פק קיבל את התפקיד. על מנת לקבל על עצמו את התפקיד בחידון בחרוזים, דרש גרנט שתסריט הסרט ישונה, והפבורן היא שתתאהב בו, ולא להפך.
התסריטאי, פיטר סטון, והבמאי, סטנלי דונן, נראים בסרט בהופעת קמע; כאשר רג'י מגיעה אל השגרירות כדי לפגוש את ברתולומיו, נכנסים שניהם אל המעלית ממנה היא יוצאת.
פרסים
עריכהגראנט והפבורן היו מועמדים לפרס גלובוס הזהב על משחקם בסרט זה. תסריטאי הסרט, סטון, קיבל בשנת 1964 את פרס אדגר עבור התסריט הטוב ביותר.
גרסאות מאוחרות
עריכה
גרסה נוספת של הסרט הופקה בשנת 2002 בשם "האמת אודות צ'רלי" בכיכובים של טנדי ניוטון ומארק וולברג ובבימויו של ג'ונתן דם. הסרט ההינדי "צ'ורה לייה האי טומנה" משנת 2003 בכיכובם של אשה דאול וזאייד חאן אף הוא גרסה של חידון בחרוזים.
אזכורים תרבותיים
עריכהבסיום הסרט "אישה יפה" משנת 1990 צופה ג'וליה רוברטס בסצנת הסיום של הסרט. סצנת הסיום מוצגת כסצנה רומנטית או "סוף טוב" של סרט - סוף רומנטי שדמותה של רוברטס רוצה שיקרה בחייה שלה, אולם לא מאמינה שזה אכן יקרה.
הזכויות בסרט
עריכהמאחר שהסרט הופק מבלי שנכתב בכתוביות שבסופו כי הוא מוגן בזכויות יוצרים ישנה טענה לפי הסרט עלה לאקרנים בהיעדר אזהרה מעין זו, לאור החוק שהיה בתוקף בארצות הברית עד שנת 1989.
קישורים חיצוניים
עריכה
"חידון בחרוזים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חידון בחרוזים", באתר נטפליקס
"חידון בחרוזים", באתר AllMovie (באנגלית)
"חידון בחרוזים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חידון בחרוזים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"חידון בחרוזים", באתר Metacritic (באנגלית)- "חידון בחרוזים", באתר אידיבי
"חידון בחרוזים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- חידון בחרוזים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסרט באתר TCM
- תיאור הסרט באתר decent films
- ברוס אלדר, חידון בחרוזים
