סיגני (אי)
האי סיגני (בנורווגית: Signy Island) הוא אי תת-אנטארקטי קטן באיי אורקני הדרומיים של אנטארקטיקה. שמו ניתן לו על ידי צייד הלווייתנים הנורווגי פטר סרלה, על שם אשתו, סיגני תרזה.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים סקוטיה  |
| קואורדינטות | 60°43′01″S 45°36′00″W / 60.717°S 45.6°W |
| שטח | 19.3 קילומטר רבוע |
| אורך | 6 קילומטר |
| רוחב | 4.5 קילומטר |
| גובה מרבי | Tioga Hill |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 0 |
|
(למפת איי אורקני הדרומיים רגילה)   האי סיגני | |
  | |
תיאור עריכה
אורכו של האי הוא כ-6.5 ק"מ ורוחבו כ-5 ק"מ והוא מתרומם לגובה 288 מ' מעל פני הים. חלק גדול ממנו מכוסה בקביעות בקרח. טווח הטמפרטורות הממוצע הוא בין 0° צלזיוס לסביבות 10°- צלזיוס בחורף (כלומר, ביולי). טמפרטורות קיצוניות מגיעות ל-12° ו-44°-.
תחנת המחקר סיגני עריכה
הסקר הבריטי האנטארקטי מחזיק את תחנת המחקר סיגני, תחנה מדעית למחקר ביולוגי. הבסיס נפתח ב-18 במרץ 1947, באתר של תחנת ציידי לווייתנים קודמת, שהתקיימה שם בשנות ה-20' של המאה ה-20. התחנה הייתה מאוישת לאורך כל השנה עד 1996; מאז היא מיושבת רק מנובמבר עד אפריל. שוכנים בה 10 אנשים.[1]
אזור ציפורים בעל חשיבות עריכה
ארגון BirdLife International הכיר באי כאזור ציפורים בעל חשיבות (IBA), משום שהוא מקיים מושבת קינון לעופות ים שונים במספרים ניכרים. ציפורים שבזכותן נחשב האי לאתר שימור משמעותי הן יסעור ענק דרומי (2300 זוגות), יסעורון וילסון (200,000 זוגות), קורמורן קיסרי (800 זוגות) וחמסן חום (100 זוגות). עופות אחרים המקננים על האי הם פינגווין רצועת הסנטר (19,500 זוגות), פינגווין אדלי (16,900 זוגות), פינגווין לבן אוזן (750 זוגות) ועוד. כלבי ים ודל ממליטים בחורף על קרח הים המקיף את האי.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה