סיגפריד ששון
סיגפריד ששון (באנגלית: Siegfried Loraine Sassoon; 8 בספטמבר 1886 - 1 בספטמבר 1967) היה משורר וסופר אנגלי ממוצא יהודי. התפרסם תחילה בזכות שיריו מהחזית ובזכות פעולותיו ההפגנתיות כנגד מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן על ידי שירתו וכתביו בזכות עצמם.
![]() | |
לידה |
8 בספטמבר 1886 הממלכה המאוחדת ![]() |
---|---|
פטירה |
1 בספטמבר 1967 (בגיל 80) הממלכה המאוחדת ![]() |
מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת ![]() |
מקום קבורה |
סאמרסט ![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת קיימברידג', בית ספר ניו ביקון, קלייר קולג', מרלבורו קולג' ![]() |
שפות היצירה |
אנגלית ![]() |
סוגה |
שירה, יומון ![]() |
יצירות בולטות |
זכרונות של צייד שועלים ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1 בספטמבר 1967 ![]() |
הושפע מ |
תומאס הרדי, William Halse Rivers Rivers, Henry Head, Henry Vaughan, א.מ. פורסטר, רוברט גרייבס, אדמונד גוס ![]() |
בן או בת זוג | |
צאצאים |
ג'ורג' ששון ![]() |
פרסים והוקרה |
|
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
ששון נולד במטפילד, בחבל קנט שבאנגליה. אביו עזרא אלפרד היה בנו של דוד ששון, ראש הענף האירופאי של משפחת ששון, אילי הון יוצאי בגדאד. אמו תרזה תורניקרופט הייתה אנגלייה קתולית, נכדתו של הפסל ג'ון פרנסיס. עזרא נודה ונושל על ידי משפחתו לאחר שנשא נכריה. בגיל צעיר נפרדו הוריו של סיגפריד והוא גדל אצל אמו כנוצרי. התחנך בבית ספר פרטי ובקיימברידג'. הצטרף לצבא מיד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה כשהוא שש אלי קרב כמרבית בני דורו. תחילה ל"חיל הפרשים המתנדבים" ולאחר פציעה בתאונת רכיבה, עבר לשרת כקצין בגדוד הרובאים המלכותיים הוולשים (RWF) והגיע ב-1915 לחזית בצרפת.
ששון השתתף במלחמת החפירות ובקרבות וזכה במספר עיטורים. הוא נודע באומץ לבו ויש שייחסו זאת לרצונו לנקמה בעקבות מותו של אחיו הצעיר בגליפולי ובעקבות מותו של חבר אהוב בקרב. בזמן היותו בחזית הוא החל לשלוח לעורף שירים סאטיריים שלעגו לפוליטיקאים שניהלו את המלחמה. השירים פורסמו ועוררו זעם ותדהמה מאחר שהיה מדובר בקצין מעוטר.
במרץ 1917 נפצע בקרב ונשלח להחלמה באנגליה. בזמן שהחלים נפגש עם אנשי רוח שהתנגדו למלחמה (ביניהם גם ברטראנד ראסל). בעידודם פרסם הצהרה בגנות המשך הלחימה, ובצעד הפגנתי השליך גם את סרט העיטור (הצלב הצבאי) שזכה בו לנהר המרזי (המדליה עצמה נמצאה ב-2007 בעליית גג בבית שבו התגורר בנו של ששון ונרכשה על ידי המוזיאון של הרובאים המלכותיים הוולשים). ששון היה אמור להשלח לכלא בשל מעשהו זה, אך ניצל בזכות קשריו של ידידו לגדוד – הסופר רוברט גרייבס, ונשלח למוסד להחלמה לנפגעי הלם קרב בסקוטלנד. שם פגש גם את המשורר הצעיר וילפרד אוון (שנהרג מאוחר יותר במלחמה) ועודד אותו להמשיך ולפרסם שירה. לאחר שיחרורו מהמוסד חזר לשרת ביחידתו המקורית. תחילה (במרץ 1918) שירת כחודש בארץ ישראל (בגדוד 25 של דיוויזיה 74) בעת שהמערכה על ארץ ישראל הייתה בהפוגה, ולאחר מכן חזר לחזית הצרפתית שם נפצע קשה בראשו וחזר לאנגליה.
לאחר החלמתו הוא המשיך לכתוב שירה, לתת הרצאות והתרועע בין היתר עם הסופרים תומאס הרדי, ג'ון גולסוורתי וא.מ. פורסטר. כמו כן, הוא הפך למעורב בפוליטיקה ותמך בלייבור ובתנועה הסוציאליסטית. בשנת 1928 התפרסם החלק הראשון מששת חלקי האוטוביוגרפיה שלו שנקרא "זכרונות של צייד שועלים". ב-1930 התפרסם "זכרונות של קצין רגלים" וב-1936 "עלייתו של שרסטון" שלושת החלקים אוגדו תחת השם "הזכרונות המלאים של ג'ורג' שרסטון". שלושת החלקים האחרים של האוטוביוגרפיה יצאו במהלך השנים עד שנת 1945. בתקופה זו החלה פרשת האהבים הממושכת שלו עם בן האצילים סטיבן טננט, שנודע לשמצה בשל אורח חייו הפרוע.
לשיריו הראשונים שיצאו לאור לפני המלחמה היה אופי רומנטי. לעומת זאת, השירים ששלח מהחזית חשפו את הזעזוע שעבר עליו וניסו להעביר את המציאות המכוערת של מלחמת החפירות. הוא לא בחל בתיאורי זוועות המלחמה ובחשיפת החולשות שנתגלו בלוחמים. הוא אף הצביע, תוך שימוש באירוניה ובזעם, על האחראים לשליחת החיילים אל מותם, וזאת מתוך אדישות, חוסר מקצועיות ואידאולוגיה עיוורת.[1] לשירתו שדגלה בעיקרון שכל דבר ראוי לחשיפה היה תפקיד בעיצוב של זרם השירה המודרני.
שיר-מכתם אנטי מלחמתי של ששוןעריכה
- הארכי-נבל
- עִם מַג"דים אֵין שִׂיג לי וֹשִׂיחַ,
- סַמג"דים אני לא סוֹבֵל;
- מֵ"ם פֵ"אים הייתי מַשְׁלִיחַ
- בחפֵץ לֵב לעזאזֵל!
- למֵ"ם מֵ"מים הייתי שָׂם רֶגֶל
- ומַכריז: שמכל הסֶגֶל
- האַרכִי-נָבָל -
- הוא הרַמטכּ"ל!!
תרגמה: ג. אריוך, מתוך "זכרונות של צייד שועלים".
לקריאה נוספתעריכה
- סיגפריד ששון, זכרונות של צייד שועלים: פרקי זכרונותיו של ג'ורג' שרסטון, תרגום: ג. אריוך, הוצאת זמורה, ביתן, 1990 (למעשה אלו הם "הזכרונות המלאים של ג'ורג' שרסטון" שאוגדו בעברית תחת שם החלק הראשון של הספר).
- פאט בארקר, התחדשות, תרגמה מאנגלית אלינוער ברנר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
- סיגפריד ששון, שירי המלחמה הגדולה, תרגום: לי אדר מיטלמן, הוצאה עצמית, 2011.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר מקיף אודותיו
- האתר האנגלי של האגודה לזכר סיגפריד ששון
- ארז שוייצר, דברים שבשירה, שיר עם פולני, באתר הארץ, 20 באפריל 2011
- "היסטוריה עתיקה" - ניתוח השיר ותרגומו לעברית באתר "מדרשראם"
- יובל מלחי, פרק 57. המלחמה הגדולה - גיוס ושירה, באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 באוגוסט 2012
- עופרה עופר אורן, סיפורו של שיא: "התאבדות בשוחות" - שני שירים על המלחמה שנועדה לסיים את כל המלחמות, בבלוג "סופרת ספרים", 7 בנובמבר 2016
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על סיגפריד ששון, באתר iCast, 6 באוגוסט 2013
- יונתן קירשנבאום, משדה הקרב לדף הלבן: המשוררים הבריטים שזעקו כנגד מלחמת העולם הראשונה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 בנובמבר 2018
- סיגפריד ששון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סיגפריד ששון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- סיגפריד ששון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- זיגפריד ששון (1886-1967), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ ארז שוייצר, דברים שבשירה, באתר הארץ, 20 באפריל 2011