סיוון מלכיאור
סיוון מלכיאור (1951–1991) היה פעיל לזכויות ההומוסקסואלים בישראל, יושב ראש האגודה לשמירת זכויות הפרט ומעמודי התווך של הקהילה הגאה בישראל בשנות ה-70.
![]() | |
לידה |
1951 שוודיה ![]() |
---|---|
פטירה |
1991 (בגיל 40 בערך) ![]() |
מדינה |
![]() ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1991 ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
מלכיאור נולד בשוודיה כסוון פורומרק, ועלה לישראל כנער בשנות ה-60 שם בחר לעצמו את השם סיוון מלכיאור.
בשנת 1974 ארגן את מצעד המסיכות בכיכר מלכי ישראל, כעשרים הומוסקסואלים חבשו מסכות ודרשו מהמדינה שוויון זכויות. מלכיאור היה היחיד שצעד ללא מסכה. כיום אפשר לתאר פעילות זו כמצעד הגאווה הראשון בישראל. הוא היה היחיד שהעז להתראיין לאחר ההפגנה בפנים חשופות לערוץ הראשון[1].
עם הקמת האגודה ל"שמירה על זכויות הפרט" (שלימים הפכה לאגודת הלהט"ב) בשנת 1975 הצטרף לאגודה והיה פעיל בשורותיה, הוא ניהל את ישיבת הוועד הראשונה, ונבחר לתפקיד יו"ר האגודה באספה הכללית הראשונה וחזר לכהן בוועד ב-1979[2].
במהלך פעילותו באגודה ארגן מפגשים חברתיים, וניסה להחליף את המילה "עליזים", שדבקה בהומוסקסואלים בישראל באותם הימים, במונח "נעימים". כדי להביא את המושג "נעימים" לתודעת הציבור, הוא ארגן הפגנה של הומוסקסואלים שסוקרה בהרחבה במבט לחדשות, כאשר היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה אחד. אולם, ניסיונו זה לא עלה יפה והמושג לא הפך לשמיש. סיוון היה פעיל בעיקר למען זכויות ההומוסקסואלים והכרותו עם נשים לסביות החלה רק שהחל להיות פעיל באגודה לשמירה על זכויות הפרט[3].
בישראל הוא ניהל מערכת יחסים עם רו הרץ שהיה צעיר ממנו ב-13 שנים.
בשנת 1982 חזר לשוודיה, וחי עם בן זוג יהודי דתי, שהתאבד כשגילה שנדבקו שניהם באיידס. סיון מלכיאור נפטר בשנת 1991 ממחלת האיידס.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ צועדים אל הגאווה: מסע בזמן בסיפורים ובתמונות, דני זאק, mako, 07.06.12.
- ^ סיון מלכיאור, דמויות מפתח בתולדות האגודה
- ^ דן ינוביץ, מגן העצמאות לנעימים ונעמות – התפתחות האגודה לשמירה על זכויות הפרט