סימום
סימום (בערבית: سموم, מהשורש س م م, ס.מ.מ., לסמם, להרעיל) היא רוח חזקה, יבשה ועמוסת אבק. המילה מתארת בדרך כלל רוח מקומית במזרח התיכון, ובפרט בסהרה, ירדן, עיראק, סוריה ומדבריות חצי האי ערב. הטמפרטורה של רוח זו עשויה לעלות על 54 מעלות צלזיוס והלחות היחסית עשויה לרדת מתחת ל-10%.
שם
עריכהאיות חלופי כולל את הצורות סמום, סמון וסימון. שם נוסף בו נעשה שימוש הוא סמיאל (הלחם של המילה הערבית سامّ, סם, והמילה הטורקית "יל", שפירושה "רוח".[1]) סוג חלופי של סימום המתרחש באזור מרכז אסיה ידוע בשם "גרמסל" (гармсель).
פירוש השם הוא "רוח רעילה" כי התפרצות פתאומית של סימום עלולה לגרום למכת חום. הרוח החמה מביאה לגוף יותר חום מכפי שניתן להיפטר ממנו באידוי הזיעה.
תיאור
עריכההאנציקלופדיה של נוטל מסוף המאה ה-19 (The Nuttall Encyclopædia) (אנ') תיארה את הסימום כך:
הסופה נעה בצורה ציקלון (סופה מעגלית), נושאת ענני אבק וחול, ומייצרת על בני אדם ובעלי חיים אפקט מחניק.[2]
תיאור מהמאה ה-19 של סימום במצרים:
מצרים נתונה, במיוחד בתקופת האביב והקיץ, לרוח החמה המכונה "סאמום", שעדיין מעיקה יותר מרוחות החמסין, אך נמשכת זמן קצר בהרבה, לעיתים נדירות יותר מרבע שעה או עשרים דקות. בדרך כלל הסאמום יוצא מדרום-מזרח או מדרום-דרום-מזרח, ונושא עמו ענני אבק וחול.[3]
אנציקלופדיה מעיין תיארה את הסימום כך:
בְּמִדְבַּר סַחֲרָה מִתְחוֹלְלוֹת לְעַתִּים קְרוֹבוֹת סוּפוֹת חוֹל הַנִּקְרָאוֹת בְּפִי שׁוֹכְנִי הַמִּדְבָּר בְּשֵׁם סָמוּם, עִם הִתְקְרַב הַסְמוּם, עוֹלֶה הַחם ללא נְשׂא וְהַמִּדְבָּר כָּלוֹ נִרְאֶה כְּתַנוּר־אֵשׁ יוֹקֵד. חוֹל הַמִּדְבָּר מַתְחִיל לְהִתְעַרְבֶּל וְדֹק עֶרְפֶל אֲדַמְדָּם מְכַסֶה אֶת עֵין הַשֶׁמֶשׁ. הַשְׁמֶשׁ הַקוֹדֶרֶת נֶעֶלֶמֶת לְאַט לְאַט מאַחוֹרִי חַשְׁרֵת ענני החול. וַאֲפִלָה כְּבֵדָה אוֹפֶפֶת אֶת כָּל הַיְקוּם, הָאֲוִיר נַעֲשֶׂה כְּבָד וּמַחֲנִיק. לְפֶתַע מתעוררת רוח לוהטת מֵהַדָּרוֹם, סוּפַת חוֹל וְאֵשׁ פּוֹרֶצֶת בִּמְחוֹל אִימִים עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל, וְעַנְנִי חוֹל כְּבֵדִים מִתְאַבְּכִים וְנִשְׂאִים בְּתוֹךְ הָאַפְלָה בְּאָנְקַת זַעַם מַחֲרִישָׁה אָזְנַיִם.
אוֹי לָהּ לָארְחָה הָאמְלָלָה שֶׁנִּקְלְעָה לְתוֹךְ הַמִּדְבָּר בְּהִשְׁתּוֹלַל רוּח זִלְעָפוֹת זו. ייסורים קשים עוֹבְרִים עַל הָאָדָם שזעם הסמוּם נָתַך עליו. שום מִסְתּוֹר וְשׁוּם מַחֲסֶה לֹא יַעַמְדוּ לוֹ לְהַצִילו מֵהָאָבָק הַחַם וְהַדָּק הַחוֹדַר דֶּרֶךְ כָּל חוֹר וְנֶקֶב אֶל הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהַמְמַלֵא אֶת הָאַף וְהַפֶּה עד לְמַחֲנָק. הַשְׂפָתַיִם מִתְבַּקְעוֹת מֵהַחֹם הַלּוֹהֵט וְשׁוֹתָתוֹת דָּם, צְמָאוֹן איום מְעַנֵּה אותו עד להתעלפות וְכָל גופו עליו כְּפָצַע צוֹרֶב, וּבַחֲלֹף הַסְעָרָה וְהַמִּדְבָּר שָׁב לְמְנוּחָתוֹ, יֵשׁ וְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַשיירָה לֹא יקום עוד לעשות אֶת דרכוּ הָלְאָה, כִּי כולם תַּמוּ לגווע בסערת החול הלוהט.[4]
בצפון אמריקה
עריכהנטען כי "סימום" התרחש ב-17 ביוני 1859 בגולטה ובסנטה ברברה, קליפורניה. ההיסטוריון המקומי ווקר טומפקינס כתב כי:
במהלך הבוקר, הטמפרטורה נעה סביב הרמה הרגילה של 24 עד 27 מעלות צלזיוס, אך בסביבות השעה 13:00, רוחות חמות ביותר, חזקות ומלאות אבק, החלו לנשוב מכיוון הרי סנטה אינז צפונה. בשעה 14:00 הטמפרטורה הגיעה כביכול ל-56 מעלות. נאמר כי טמפרטורה זו תועדה על ידי ספינת סקר חוף אמריקאית רשמית שפעלה מול החוף, בתעלת סנטה ברברה. בשעה 17:00, לפי הדיווחים, הטמפרטורה ירדה ל-50 מעלות, ובשעה 19:00 הטמפרטורה חזרה לשיעור הנורמלי של 25 מעלות.
טומפקינס ציטט כביכול מדו"ח של ממשלת ארצות הברית האומר, "עגלים, ארנבות ובקר מתו על רגליהם. פירות נפלו מהעצים אל האדמה ונחרכו בצד [ממנו נשבה] הרוח; כל גינות הירק נהרסו. דייג בסירת משוטים הגיע לבור החול של גולטה כשפניו וזרועותיו מכוסות שלפוחיות כאילו נחשף לכבשן פיצוץ." כמו כן, לדברי טומפקינס, התושבים המקומיים ניצלו מהחום על ידי חיפוש מחסה בבתי חומות העשויים מאדובי (Adobe, בנייה אדמה וחומרים אורגניים) עבים שהיו הבנייה הסטנדרטית באותה תקופה. עם זאת, מומחים מערערים על דו"ח זה. פרופסור ג'ואל מייקלסן מ-UCSB (אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה), למשל, אמר:
מעולם לא מצאתי מקור חיצוני שיאשר את הסיפור של טומפקינס, ואני מאוד סקפטי לגבי אמיתותו. אני לא מטיל ספק בכך שרוחות חזקות חמות ויבשות במדרון עלולות להעלות הרבה אבק ולייצר טמפרטורות גבוהות מאוד – אבל עד 115 מעלות פרנהייט (46 מעלות צלזיוס) לכל היותר. חום של 133 מעלות פרנהייט (56 מעלות צלזיוס) פשוט לא הגיוני מבחינה פיזית, מכיוון שהוא ידרוש יצירת מסת אוויר חמה במיוחד אי-שם בצפון מזרח. מזג האוויר של יום שני האחרון היה דוגמה חזקה מאוד לסוג התנאים שייצרו גל חום כזה, והטמפרטורות שלנו הגיעו ל-20 מעלות פחות מהנתון של טומפקינס. רוחות חזקות יותר יכלו להגביר מעט את החימום, אבל לא עד כדי כך. הוסיפו לכל הספקנות המבוססת על מדע המטאורולוגיה את הנטייה הידועה של טומפקינס לערבב מינונים ליברליים של סיפורת ב'היסטוריות' שלו, ואני חושב שיש טענה נגד אמיתות הסיפור הזה.[5]
המטאורולוג כריסטופר ס' ברט כתב על התקרית-לכאורה:
אין תיעוד מי ביצע את המדידה הזו או היכן בדיוק בוצעה בסנטה ברברה. מקורות מאוחרים אומרים שהוא נעשה על ספינת סקר גאוגרפית של החוף האמריקאי. אם זה המקרה, הטמפרטורה אינה אפשרית מכיוון שהמים ליד סנטה ברברה ביוני לעולם אינם חמים יותר מ-70 מעלות פרנהייט, וכל רוח הנושבת מעל האוקיינוס תשנה את הטמפרטורה שלה עקב המים הקרירים, לא משנה כמה האוויר חם. הדו"ח הזה הוא יחיד ויש ראיות פיזיות (יבולים שרופים וחיות מתות) שמשהו מדהים קרה כאן היום, אבל אי אפשר לאמת את שיא הטמפרטורה."[6]
שימוש פיגורטיבי בסימום
עריכההסיפור הקצר של אדגר אלן פו "MS. נמצא בבקבוק" (1833) הציג סערה מול חופי ג'אווה, שבה "כל תופעה נראתה כאילו אני [הגיבור-המספר] בעיצומו של סימום."
במאמר הפוליטי "Chartism", תומאס קרלייל טען שאפילו העניים שבגברים שהשלימו עם אומללות ועמל אינם יכולים להשלים עם העוול משום שהם שומרים על תחושה מולדת שצדק גבוה יותר (אלוהי) חייב לשלוט בעולם: "לכוח כשלעצמו, מולו התנגדות היא חסרת תקווה, יש אפקט נגד סימומים דוממים והרבה תופעות אחרות מסוג זה. מצאנו שזה מספיק כדי לייצר כניעה מוחלטת. אבל עוול קבוע, אפילו שמקורו בכוח אינסופי, יתברר כבלתי נסבל על ידי גברים."
ואלדן (Walden, 1854), מאת הנרי דייוויד תורו, מתייחס לסימום. הוא משתמש בסימום כדי לתאר את הדחף שלו לברוח ממשהו בלתי רצוי. "אין ריח רע כמו זה שנובע מהטוב הנגוע. זה אנושי, זה אלוהי, נבלה. אילו ידעתי בוודאות שאדם מגיע לביתי במטרה מודעת לעשות לי טוב, הייתי צריך לברוח על חיי, כמו מהרוח היבשה והצורבת של המדבריות האפריקאיות הנקראת סימום, הממלאת את הפה, האף והאוזניים והעיניים באבק עד שאתה נחנק, מחשש שאקבל קצת מהטוב שנעשה למעני – חלק מהנגיף שלו התערבב בדמי. לא – במקרה הזה אני מעדיף לסבול את הרוע בדרך הטבעית".
ברומן "זמנים קשים" משנת 1854, תיאר צ'ארלס דיקנס את חום אמצע הקיץ המעיק של המפעלים המפויחים והמעושנים של קוקטאון: "האווירה של ארמונות הפיות האלה הייתה כמו נשימת הסימום; ותושביהם, תחת תעוקת החום, עמלו בבלבול הדעת במדבר" (ספר ב', פרק א'). בספרו American Notes תיאר דיקנס את "רוח המפלגה [הפוליטית] הפוגעת ההיא" כ"הסימום של אמריקה, מחליא ומקלקל כל מי שחיים בריאים בהישג ידו."[7]
ברומן El filibusterismo של חוסה ריזאל (1891), כריסוסטומו איבארה מריר ונקמני מופיע מחדש בתור סימום. מטרתו היא הפלת השלטון הקולוניאלי בפיליפינים, באמצעות האצה של התעללות מערכתית שקיימת ממילא.
ברומן דרקולה של ברם סטוקר (1897), לוסי, המתארת את הופעתו של דרקולה בחדרה, כותבת ביומנה ב-17 בספטמבר כי "נדמה היה שמספר עצום של כתמים קטנים נכנסו פנימה מבעד לחלון השבור ומסתובבים בגלגלים כמו עמוד האבק שמטיילים מתארים כשיש סימום במדבר."
ברומן של ג'יימס ג'ויס "דיוקן האמן כאיש צעיר" (1914), "לבו של סטיבן [קמל] כמו פרח המדבר שמרגיש את הסימום מגיע מרחוק".
ברומן Main Street של סינקלר לואיס (1920), יש התייחסות ל"סימום החקירה של דודה בסי".
בהתאם למסורת של מפלעי האחים רייט, שקראו למנועי המטוסים שלהם על שם רוחות, ה-Wright Aeronautical R-1200 משנת 1925 נקרא "סימון".
סימון מכה במהלך פרק 2 בסדרת הסרט "טרזן הנמר" (1929).
בספרו של הנרי לואיס מנקן Making a President (1932), הוא מתייחס ל"סימון אמיתי של שיהוקים".
בתרבות העכשווית
עריכהברומן "פוסט קפטן" של פטריק אובריאן (1972), בן דודה הסובל נפשית של דיאנה וילייר, אדוארד לוונדס, מעיר לאחר שנודע לו שדוקטור מטורין הוא מנתח ימי: "טוב מאוד – אתה על הים אבל לא בו: אתה לא חסיד של אמבטיות קרות. הים, הים! איפה נהיה בלעדיו? מקורזל עד לכדי טוסט בלבד, אדוני; יובש, מיובש על ידי הסימום, הסימום הנורא."
שיר בשם "סימום" מופיע באלבום של Yellow Magic Orchestra שיצא ב-1978. ללהקת The Creatures יש שיר בשם "Simoom" באלבומם Boomerang משנת 1989, ובו המילים "Simoom, simoom... you breathe in suffocation / Relentless simoom, blow and whistle this tune".[8]
בסרט "הפצוע האנגלי" (1996) יש סצנה שבה הרוזן לסלו אלמסי מספר לקתרין קליפטון היסטוריות של רוחות בעלות שם, אחת מהן היא "סימון". ברמז לכתבי הרודוטוס, אלמסי אומר לקתרין שפעם היה עם ערבי שראה את ה"סימון" כמרושע כל כך, שהם יצאו לקראתו בצבא עם "חרבות מורמות".
במשחק קלפי האספנות Magic: The Gathering, קלף בשם "Simoon" הופיע לראשונה בסט ההרחבה Visions ביבשת הבדיונית Jamuraa. קלף זה הופיע במזנון של חפיסות מסוג II עכשוויות והיה יעיל במיוחד מול חפיסות חמשת הצבעים הירוק הפופולריות שנשענו על יצורים קטנים עם קשיחות בדרג 1.
בסדרת משחקי הווידאו "המכשף" יכול השחקן לרקוח פצצה הקרויה "Samum" באמצעות מערכת האלכימיה של המשחק. הפצצה מתפקדת כמעין רימון הלם הנועד לשתק את האויב עליו נזרקה הפצצה, ולעוור אותו לזמן מה.
הערות שוליים
עריכה- ^ "samyeli". Nişanyan Sözlük.
- ^ Wood, James, ed. (1907). "Simoom". The Nuttall Encyclopædia. London and New York: Frederick Warne
- ^ Lane, Edward William (1973 [1860]). An Account of the Manners and Customs of the Modern Egyptians. With a new introduction by John Manchip White. New York: Dover Publications. P. 2.
- ^ אנציקלופדיה מעיין, כרך "עולמנו", ע' 121
- ^ Bill Norrington, Goleta's 'Great Simoon' of 1859, UCSB Department of Geography
- ^ Christopher C. Burt, The hottest reliably measured air temperatures on Earth. Weather Underground
- ^ p. 93 in the 1913 Chapman & Hall, Ltd. edition, online from Project Gutenberg
- ^ The Creatures (2017-07-25). "Simoom Lyrics". musiXmatch. נבדק ב-2019-06-23.
קישורים חיצוניים
עריכה- תיאור קצר
- סימום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)