סימפוניה מס' 31 של מוצרט

הסימפוניה מס' 31 ברה מז'ור, הידועה יותר בשם הסימפוניה של פריז, היא אחת הסימפוניות המפורסמות ביותר של וולפגנג אמדאוס מוצרט. ייתכן שזו הייתה הראשונה מבין הסימפוניות שלו שהתפרסמה. היצירה יצאה לאור ב-1779.

הלחנה והוצאה לאורעריכה

היצירה הולחנה בשנת 1778 במהלך שהותו הלא מוצלחת של מוצרט בפריז. המלחין היה אז בן 22. הבכורה התקיימה ב-12 ביוני 1778 בהופעה פרטית בביתו של הרוזן קרל היינריך יוזף פון סיקינגן. הבכורה הפומבית התקיימה שישה ימים לאחר מכן[1].

העבודה זכתה לביקורת חיובית בגיליון ה-26 ביוני של כתב העת: Courrier de l'Europe, שפורסם בלונדון:

הקונצרט החל בסימפוניה מאת מוצרט. האמן הזה, שהחל מהגיל הרך ביותר עשה לעצמו שם בקרב נגני צ'מבלו, עשוי להיות מדורג היום בין המלחינים המוכשרים ביותר.

היצירה בוצעה שוב ב-15 באוגוסט, הפעם עם פרק שני חדש, אנדנטה המחליף את האנדנטינו המקורי ב-6/8.

כנראה שהעבודה הייתה פופולרית. כתב העת דויטש מפרט מספר הופעות נוספות במהלך 1779, ב-18 וב-23 במרץ, ב-23 במאי וב-3 ביוני; וב-14 במאי 1780. היצירה פורסמה בפריז על ידי חברת ההוצאה לאור "סייבר" והוכרזה למכירה ב-20 בפברואר 1779.

הסימפוניה בוצעה מאוחר יותר בבורגתיאטר בווינה ב-11 במרץ 1783 במהלך קונצרט הטבה לגיסתו של מוצרט, הזמרת אלוזיה ובר.

תזמורעריכה

הסימפוניה בולטת בהיותה בעלת הרכב כלי נגינה גדול במיוחד לתקופתה, שהתאפשרה על ידי התזמורת הגדולה שעמדה לרשותו של מוצרט בתקופתו בפריז. בהרכב ישנם 2 חלילים, 2 אבובים, 2 קלרינטים, בסון אחד, 2 קרנות יער, 2 חצוצרות, טימפני ומיתרים. זו הייתה הסימפוניה הראשונה של מוצרט שהשתמשה בקלרינט.

המוזיקולוג סיידי (אנ') מעיר כי זוהי התזמורת הגדולה ביותר שעבורה הלחין עדיין מוצרט בקריירה שלו. מספר נגני המיתרים אינו מצוין, אך סיידי מעיר כי בהקרנת הבכורה היו 22 כינורות, חמש ויולות, שמונה צ'לו וחמישה בסים. הוא מוסיף, "[אביו של מוצרט] ליאופולד העיר שכדי לשפוט לפי הסימפוניות הפריזאיות שראה, הצרפתים חייבים לאהוב סימפוניות רועשות".

מבנהעריכה

הסימפוניה בנויה לפי שלושה פרקים: בצורה מהירה-איטית-מהירה, תוך השמטת המינואט המצוי בדרך כלל בסימפוניות מהתקופה הקלאסית[2].

חלק ראשון: אלגרו. 4 רבעים. הפרק הראשון נפתח בסולם רה מז'ור עולה ומואץ באפקט הידוע בזמנו בסגנון אסכולת מנהיים.

חלק שני: אנדנטינו, שש שמיניות. בדו מז'ור. או לפי ביצועים אחרים: אנדאנטה, שלושה רבעים. בדו מז'ור.

חלק שלישי: אלגרו, 2 חלקי 2.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה