פתיחת התפריט הראשי
קריקטורה של עובד סיני משנת 1899, תחת הכיתוב "הטרור הצהוב במלוא תפארתו"

סינופוביה, רגשות אנטי-סינים או אנטי-סיניותאנגלית: Anti-Chinese sentiment, Sinophobia) היא נטייה לרגשות שליליים כלפי סין, העם הסיני והתרבות הסינית.[1] הגדרה הפוכה לסינופיליה (אנ'). הרגשות האנטי סיניים לעיתים באים לידי ביטוי בהבעת התנכלות למהגרים לרבות קבוצות או מיעוטים סיניים החיים בחו"ל, ונובעים מפערים תרבותיים, פערים בנושא הזהות הלאומית, פערי עושר, וירידה בערך היסטוריית העבר של העם הסיני על ידי העם הסיני עצמו, לאור עליתה לשלטון של המפלגה הקומוניסטית של סין והרפובליקה העממית של סין. היחסים הלא יציבים הפנים סיניים בין המיעוטים השונים. כולל חשש עמים ולאומים שונים מפני פוטנציאל עליתה של סין בזירה הבינלאומית לאור הפוטנציאל הכלכלי, מסחרי והיסטורי.

גורמים נוספים התורמים לסינופוביה כוללים התנגדות פנימית של סינים גולים או פנימיים לממשלה הסינית ומדיניותה הכוללים: תלונות היסטוריות, חשש מתחרות כלכלית גלובלית והגמוניה שולטת סינית עתידית לא הוגנת וגזענית כלפי עמים, מדינות ולאומים פנימיים וחיצוניים שונים כאחד. סינופוביה נובעת גם ממתחים אתניים ישנים יותר, כמו אלה הקשורים בכיבושי צ'ין שה-חואנג, בלאומיות היפנית (אנ'), לאומיות תאילנדית (אנ'), לאומיות קוריאנית (אנ'), לאומיות סיבירית (אנ'), לאומיות וייטנאמית (אנ') ולאומיות הונג קונגית (אנ'). הכוללים האשמות כלפי סין לסיפוח שטחים ועמים סיניים שלא כחוק על ידי האחרונים, לרבות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית והאימפריה הקולוניאלית האנגלית בתקופות השונות ובפרט בתקופות מלחמות העולם. תוך פגיעה בשלטון הקיסר הסיני וריבונותו.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

אין תיארוך היסטורי במקורות לתקופה בה נרשמה לראשונה רגש אנטי-סיני, יש כאלו המשערים כי הרגשות האנטי-סיניים הראשונים החלו לבצבץ בשיא האימפריאליזם הסיני (אנ') באסיה שהחלה בתקופתו של צ'ין שה-חואנג, ולהתגבר עם חיזוק הקשרים בין הקיסר הסיני לבין רוסיה של ברית המועצות, ומאוחר יותר להאימפריה הבריטית והאימפריה הצרפתית שכללו חילופי מתנות יקרות ערך לרבות החדרת סחורות, מוצרים וסמים מאירופה לסין בקלות. לרבות חילופי מידע סיני שהובילו לאימוצם של האירופאים מנהגים ושימוש במוצרים שמקורם מסין שכללו: תה, נייר, בדים (כותנה) נורות, רובה, תרופות ורעלים בשימוש מהחי וצמחי מרפא ועוד.

גורמים מתועדים לסינופוביה כוללים חשש מהצלחתה הכלכלית של סין לאור הרפורמה בכלכלת סין המתמקדת בתחום התעשייה, המדע והטכנולוגיה. בתוך כך התנגדות לטיעונים סינים לזיקה טריטוריאלית לשטחים שונים באסיה ויחסים פנים סיניים לא יציבים בין המיעוטים השונים. גורמים נוספים הם פערים תרבותיים במנהגים הסינים השונים הכוללים: אכילת כלבים, שלילת השימוש בסכין ומזלג, העדפת הממשל הסיני שירותי כריעה, התעבורה ושירותי אינטרנט מקומיים כושלים. דבר שלעיתים גורר הפגנות מחאה כמו: ההפגנות נגד סין בווייטנאם (2014). לרבות תנועות וקריאות פרטיות או פוליטיות לחרמות על סחורות סיניות (אנ') תוך הפעלת צעדי ניטרול השפעה סינית (אנ').

התנכלויות לסינים בגולהעריכה

בתקופת שונות ובפרט בתקופות מלחמת העולם הראשונה והשנייה חולקו פלאיירים שונים בהם תוארו האסיתיים, בכוונה ליפנים ולסינים, בקריקטורות שונות כעכברים ומכרסמים - סכנה צהובה(אנ'), לאור נטיית צבע עורם להפוך לצהוב בחשיפה לשמש. גורמי תסיסה ורגשות אנטי-סיניים בארצות הברית(אנ')(אנ') היו נוכחות המאפיה וארגוני הפשיעה הסינים, לרבות חברי הטריאדה.

דוגמאות לפרעות אלימות פיזית לסינים בגולה: מהומות לאמבינג פלאט(אנ'), מהומות בוקלנד (אנ'), המהומות האנטי-סיניות בוונקובר(אנ'), הטבח בטוראון (אנ'), הטבח בבטאוויה(אנ'), המהומות באינדונזיה(אנ'), תקרית ה-13 במאי(אנ'), טבח ננקינג, סוק צ'ינג(אנ'), הטבח בצ'אנג'יו (אנ'), תקרית ואנפוסאן (אנ'), הטבח הסיני של 1871 (אנ'), טבח רוקספרינג (אנ'), התקפות בוושינגטון (אנ')(אנ'), מהומות טקומה (אנ'), מהומות סיאטל ב-1886 (אנ'), הטבח בקניון הגיהנום(אנ').

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סינופוביה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה