סינתיה אוזיק
סינתיה אוזיק (באנגלית: Cynthia Ozick; נולדה ב-17 באפריל 1928) היא סופרת יהודייה-אמריקאית[1].
לידה |
17 באפריל 1928 (בת 96) ניו יורק |
---|---|
שם לידה | Cynthia Shoshana Ozick |
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת המדינה של אוהיו, אוניברסיטת ניו יורק, תיכון האנטר קולג' |
שפות היצירה | אנגלית |
תחום כתיבה | רומן, סיפור קצר, מאסה |
נושאי כתיבה | חיים יהודיים בארצות הברית, שואה, הגירה |
תקופת הפעילות | מ-1966 |
פרסים והוקרה | פרס או. הנרי, מלגת גוגנהיים |
חתימה | |
קורות חיים
עריכהסינתיה שושנה אוזיק נולדה במנהטן להורים יהודים-רוסים, וגדלה ברובע הברונקס, שם חוותה מקרים מרובים של אנטישמיות ברחובות בשכונה וכן בבית הספר, כשמיאנה לשיר שירי חג המולד[2]. את תוארה הראשון סיימה ב-NYU, והמשיכה לתואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת המדינה של אוהיו, שם התמקדה בספריו של הנרי ג'יימס[3]. אוזיק היא אחייניתו של המשורר והסופר אברהם רגלסון.
תמות ספרותיות
עריכהאוזיק כותבת על חייהם של יהודים אמריקאים, וכן על פוליטיקה, היסטוריה, וביקורת ספרותית. היא גם כותבת ומתרגמת שירה. השואה הנאצית והשלכותיה הן תמות מרכזיות בכתיבתה. היא כותבת גם על הגירה, ועל ניתוקים של זהות שהגירה גוררת, את הבנייה מחדש של העצמי שהיא דורשת, והטראומה הכרוכה במעבר ממעמד אחד לאחר[4].
פרסים והכרה
עריכהב-1971 זכתה אוזיק בפרס על שם אדואר לואיס ולאנט עבור אוסף סיפוריה הקצרים, שפיכות דמים ; הרבי המתפקר: מבחר סיפורים[5]. ב-1972 זכתה בפרס הלאומי לספרים יהודיים על ספרה "הרב הפגני ועוד סיפורים"(אנ'). ב-1997 זכתה בפרס דיאמונשטיין-שפילווגל לאמנות המאסה עבור Fame and Folly. שלושה מסיפוריה הקצרים זכו במקום ראשון בתחרות או. הנרי, וגם הייתה זוכת המקום הראשון הראשונה בתחרות ריאה לסיפור הקצר. ב-2000 היא זכתה בפרס מעגל מבקרי הספרים הלאומי עבור הספר Quarrel & Quandary[6]. הרומן Heir to the Glimmering World (2004) (אשר יצא בממלכה המאוחדת בשם The Bear Boy) זכה לשבחים בקרב המבקרים, והספר היה ברשימה הקצרה של פרס מאן בוקר. ב-2008 זכתה בפרס PEN/Nabokov וכן בפרס PEN/Malamud, אשר נוסד על ידי משפחתו של ברנרד מלמוד כדי לכבד הצטיינות בתחום הסיפור הקצר. ספרה Foreign Bodies היה ברשימה הקצרה לפרס אורנג' (2012) ולפרס Jewish Quarterly-Wingate (2013ׁׁׁׂׂׂׂ
כתביה
עריכהספרים
עריכה- Trust (1966)
- The Cannibal Galaxy (1983)
- The Messiah of Stockholm (1987)
- The Puttermesser Papers (1997)
- Heir to the Glimmering World (2004) (published in the United Kingdom in 2005 as The Bear Boy)
- Foreign Bodies (2010)
סיפורים קצרים
עריכה- The Pagan Rabbi and Other Stories (1971)
- Bloodshed and Three Novellas (1976)
- Levitation: Five Fictions (1982)
- Envy; or, Yiddish in America (1969)
- The Shawl (1989)
- Collected Stories (2007)
- Dictation: A Quartet (2008)
אוספי מאסות
עריכה- All the World Wants the Jews Dead (1974)
- Art and Ardor (1983)
- Metaphor & Memory (1989)
- What Henry James Knew and Other Essays on Writers (1993)
- Fame & Folly: Essays (1996)
- Quarrel & Quandary (2000)
- The Din in the Head: Essays (2006)
דרמה
עריכה- Blue Light (1994)
אחרים
עריכה- A Cynthia Ozick Reader (1996)
- The Complete Works of Isaac Babel (introduction 2001)
- Fistfuls of Masterpieces[7]
תרגומים לעברית
עריכה- שפיכות דמים; הרבי המתפקר - ספרית פועלים, 1982.
- הצעיף - הוצאת זמורה-ביתן, 1991.
- המשיח מסטוקהולם - זמורה-ביתן, בשנת 1992
- ריחוף - זמורה, 1993.
- גלקסיית הקניבלים - זמורה, 1993.
קישורים חיצוניים
עריכה- סינתיה אוזיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סינתיה אוזיק (1928-), דף שער בספרייה הלאומית
- Belonging Too Well: Portraits of Identity in Cynthia Ozick's Fiction. Miriam Sivan. (SUNY Press, 2009).
- Tom Teicholz (Spring 1987). "Cynthia Ozick, The Art of Fiction No. 95". The Paris Review.
- An Interview with Cynthia Ozick, by David Wiley for The Minnesota Daily's A&E Magazine, July 2, 1997
- "A Conversation with Cynthia Ozick," Georgetown University
- Interview at City Arts
- Interview at The Morning News
- PEN/Malamud Awards
- Appearances on C-SPAN
הערות שוליים
עריכה- ^ Articles about Cynthia Ozick, New York Times
- ^ Jewish Women Encyclopedia: Cynthia Ozick
- ^ Profile: Cynthia Ozick
- ^ Emma Brockes. "A life in writing: Cynthia Ozick", The Guardian, 2 July 2011
- ^ The Maurice Greenberg Center for Judaic Studies
- ^ A life in writing: Cynthia Ozick
- ^ The New York Times: Book Review Search Article, archive.nytimes.com