סמוריים

משפחת טורפים במחלקת היונקים
(הופנה מהדף סמורים (משפחה))

הסמוריים (שם מדעי: Mustelidae) היא משפחה של בעלי חיים יונקים בסדרת הטורפים. בעבר כללה המשפחה גם את סוגי הבואשים השונים, אך אלו סווגו למשפחה נפרדת הקרויה כיום "בואשיים".

קריאת טבלת מיוןסמוריים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
אינפרא־סדרה: ארקטואידה
על־משפחה: מוסטלואידה
משפחה: סמוריים
שם מדעי
Mustelidae
ולדהיים, 1817
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיון מיני הסמוריים

תיאור המשפחה

עריכה

הסמוריים נפוצים בכל היבשות למעט אוסטרליה ואנטארקטיקה ובאיים גדולים כמדגסקר. את חברי המשפחה ניתן למצוא באזורי מחיה מגוונים, יבשתיים וימיים. מרביתם ניזונים מבעלי חיים: חולייתנים וחסרי חוליות. המינים במשפחה טורפים מיומנים, שלא יהססו להכניע טרף גדול מהם, מסוגלים ללכוד את טרפם תוך כדי שחייה, על העצים וכן במחילות באדמה (בהתאם למין).

בהכללה, גופם מוארך בעל רגליים קצרות (סמורים). ישנם מינים בעלי גוף גלילי יותר (גיריות). גודלם נע בין 114 מ"מ למטר, משקלם נע בין 35 גרם ל-45 קילוגרם. הם בעלי בלוטות ריח מפותחות הממוקמות בפי הטבעת, ומשמשות אותם למטרות רבות, בעיקר לסימון טריטוריה והגנה עליה. הזכרים גדולים מהנקבות ב-25% באותו מין. האוזניים קצרות. הציפורניים קבועות ואינן נשלפות, במינים מסוימים (שחופרים מחילות) הן עבות ביותר.

בישראל מצויים בטבע חמישה מינים של סמוריים: לוטרה אירופית, סמור משויש, דלק הסלעים, גירית מצויה וגירית הדבש. ייתכן שגם המין חמוס השלגים חי בחרמון, אחרי שנכחד מעוד אזורים בארץ. כמו כן מגדלים בבית את החמוס המבוית.

סיסטמטיקה וטקסונומיה

עריכה
 
גרגרן
 
גירית מצויה
 
טאירה
 
לוטרה חסרת-טופר אפריקאית
 
גריזון גדול
 
סמור משויש
 
הרמין טורף ארנבת
 
גירית אמריקאית
 
חמוס שחור-רגל
 
זוג לוטרות צפון אמריקאיות
 
דלק אמריקאי

חלוקות מסוימות רואות בפנדה אדומה אחד מסוגי המשפחה. אך יש להזכיר כי בעבר השתייך לדוביים ולראקוניים. כיום נמצא במשפחה משל עצמו.

הסמוריים והבואשיים נבדלים משאר הטורפים במערכת השיניים- התנוונות הטוחנת השנייה בטור העליון.

הימצאותם של בלוטות ריח מפותחות אצל הבואשיים, היו עוד עילה להימצאותם במשפחה זו. אך כיום מסיקים כי התפתחות הבלוטות קשורה לתופעת אבולוציה מתכנסת. אצל הבואשיים הבלוטה בצורת פטמה (בעל יכולת כוונון) ואילו אצל הסמוריים היא מעין תעלה.

בעבר המשפחה נחלקה ל-2 תת-משפחות: לוטרות וסמורים. כיום המשפחה כוללת כ-23 סוגים ב-8 תת-משפחות ולעוד כמה סוגים נכחדים:

סוגים נכחדים נוספים:

רבייה

עריכה

אסטרטגיות הרבייה שונות בין המינים. מרביתם פוליגמיים. מספר מינים חברותיים ואחרים יחידאים. מבנה חברתי בקבוצה משתנה ממין למין. הזדווגות ממושכת מעודדות את הביוץ, והפריה לא מתרחשת אלא כעבור שעות אחדות מתחילת קיום יחסי המין.

הרבייה היא עונתית. אורך תקופת הרבייה משתנה ממין למין, אך לרוב 3–4 חודשים. מרבית המינים חווים השרשה איטית (delayed implantation) של העובר, הנמשכת כ-10 חודשים בצוואר הרחם. השלב הבא הוא ההיריון, הנמשך 30–65 ימים, בסופו ממליטה הנקבה פעם יחידה - מספר משתנה של גורים. הגורים נולדים עיוורים וחסרי ישע, ותלויים בהגנת האם. הגורים נגמלים מינקות בגיל חודשיים לערך. הם מגיעים לבגרות בין 8 חודשים לשנתיים לאחר הלידה. אורך חיים 5–20 שנים בהתאם למין.

התנהגות

עריכה

פעילים ביום או בלילה, בהתאם למין. גמישים בהתאם לצורת גופם. חלקם טפסנים מצוינים או שחיינים מצוינים. מינים רבים מבלים את מרביתם זמנם על האדמה, אחרים בתוך כוכים ומחילות.

חושים מפותחים הם הראייה, השמיעה ובעיקר הריח.
בלוטות הריח הן מרכיב חשוב בתקשורת תוך-זוויגית ובין-זוויגית, עוצמת הריח ומידת השימוש בבלוטה משתנה ממין למין.

מיקומם בשרשרת המזון

עריכה

על אף שמרביתם ניזונים מבעלי חיים וממזון שמקורו מהחי, הם ניזונים לעיתים מחומר צמחי. אסטרטגיית הלכידה היא מקריות יותר מהתמחות, אולם מינים רבים מותאמים ללכידת יונקים קטנים. מספר מינים ידועים כאוגרי מזון.

אויביהם הטבעיים של הסמוריים הם נחשים גדולים, טורפים גדולים, דורסי יום ודורסי לילה.

הסמוריים עוזרים בבקרת מספרם של מכרסמים רבים הנחשבים מזיקים. אולם הם לעיתים גם אחראיים לתמותתם של יונקים ועופות נדירים.

הסמוריים והאדם

עריכה

מינים מסוימים נחשבים כמזיקים בגלל פגיעתם במשק האדם, איומם על המגוון הביולוגי ויכולתם להעביר מחלות כשחפת הבקר הפוגעת בבקר וכלבת.

מינים רבים ניצודים בידי האדם שחושק בפרוותיהם (חלקם יקרות ערך). מינים מסוימים עברו ניסיונות ביות ומגודלים כחיות שעשועים.

38% מכלל מיני הסמוריים נמצאים בסיכון בשל פגיעה במקום חיותם ובשל ציד.

קישורים חיצוניים

עריכה