ויקיפדיה

סמירה מח'מלבאף

סמירה מח'מלבאף (בפרסית: سمیرا مخملباف; נולדה ב-15 בפברואר 1980)[1] היא במאית ותסריטאית איראנית בעלת שם עולמי. היא בתו של הבמאי מוחסן מח'מלבאף. סמירה מח'מלבאף היא אחת היוצרות המשפיעות במה שמכונה "הגל החדש" של הקולנוע האיראני.

סמירה מח'מלבאף
سمیرا مخملباف
לידה 15 בפברואר 1980 (בת 44)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת רוהמפטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.makhmalbaf.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

בגיל 14 עזבה מח'מלבאף את לימודי התיכון כדי ללמוד קולנוע בבית הספר של אביה, "בית הקולנוע מח'מלבאף", שם למדה למשך חמש שנים. בגיל 17, אחרי שביימה שתי הפקות וידאו, היא ביימה את סרט הקולנוע באורך מלא "התפוח". בראיון בפסטיבל הסרטים של לונדון ב-1998, סמירה מח'מלבאף אמרה שהיא מרגישה שהסרט הזה התאפשר בזכות הנסיבות החדשות ושינוי האווירה ששררה באיראן כתוצאה מנשיאותו של ח'אתמי. הלאומי לקולנוע תיאטרון, 12 בנובמבר 1998.[2]

בשנת 2000 היא הייתה חברה בחבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.[3]

בתקופה זו גם נרשמה ללימודי פסיכולוגיה ומשפטים באוניברסיטת רוהמפטון שבלונדון.

מח'מלבאף זכתה והייתה מועמדת לפרסים רבים. היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, עבור סרטה Takhté siah‏ (2001) ו-Panj é asr‏ (2003). היא זכתה בפרס Prix du Jury בקאן, עבור שני הסרטים ב-2001 ו-2003 בהתאמה. מח'מלבאף גם זכתב בגביע סאתרלנד לונדון פילם פסטיבל עבור "התפוח"' ב-1998 ובפרס אונסק"ו בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-2002 עבור הסרט 11'09"01 September 11. ב-2003, פאנל של מבקרי קולנוע של עיתון הגרדיאן מנה את מח'מלבאף בין 40 הבמאים הטובים ביותר היום.[4]

חיים אישיים עריכה

סמירה (או זיינאב) נולדה להורים מוחסן מח'מלבאף ופאטמה מחסיני, הבכורה מתוך שלושת ילדיהם. אחיה מייסאם (או איוב) נולד ב-1981, ואחותה האנה (או ח'תרה) נולדה ב-1988.[5] הוריה היו פעילים פוליטיים, ואחרי זה פיתחו קריירה ברדיו, מוחסן כמפתח ועורך תוכן, ופאטמה כשדרנית.[6] פאטמה נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1992. מוחסן לאחר מכן נישא לאחותה, מארזייה מחסיני.

אקטיביזם בעבודתה עריכה

מח'מלבאף היא פעילה מסורה למען זכויות נשים, ורואה בסרטים שלה אמצעי לביטוי פוליטי, אם כי, לדבריה, לא ישיר: "אם הייתי עושה סרט כזה ישיר, שמדבר על פוליטיקה, זה כלום. כלום, כי זה זה כמו לדבר כעיתונאית. את אומרת משהו שטחי. הסרטים שלי הם עמוקים יותר. עבודה כזאת חיה יותר, לאורך זמן, באופן עמוק יותר, לעומת עבודה עיתונאית מסוג זה".[7]

Panj é asr (חמש אחר הצהריים) היה הסרט העלילתי הראשון שנעשה בסביבת פוסט-טליבאן. בריאיון עם ה-BBC, אמרה מח'מלבאף: "רציתי להראות את המציאות, לא את הקלישאות בטלוויזיה לפיהן ארצות הברית נכנסה לאפגניסטן והצילה את האנשים מהטליבאן, שארצות הברית היא סג של רמבו." וגם: "אפילו שהטליבאן עזבו, הרעיונות שלהם מעוגנים במוחם של אנשים, במסורת ובתרבות שלהם, ויש עדיין הבדל גדול בין גברים לנשים באפגניסטן."[8]

בריאיון ל-BBC היא מדברת על הקשיים נשים דירקטורים הפנים באיראן. "באופן מסורתי, הוא במוחם של כולם שאישה לא יכולה להיות יוצר סרטים. לכן זה מאוד הרבה יותר קשה עבור אישה. כמו כן, כאשר אתה חי במצב כזה קיימת סכנה כי אתה יכול להתחיל לפתח דומה לריכוז וכך הדבר היא לאתגר את המצב הזה, ואז לאט לאט המצב ישתנה גם במוחם של אחרים. אני מאוד מקווה כי כניסתו של חופש ודמוקרטיה איראן יכולות לייצר הרבה יותר נשים דירקטורים."[9]

בריאיון עם Indiewire היא דיברה על הסרט "לוחות", ועל השימוש במטפורות ויזואליות כדי להמחיש את המציאות של להיות פליט. "לא יכולתי פשוט לדמיין את זה. איך אני יכולה לשבת כאן בקאן ולחשוב על האנשים החיים בכורדיסטן? אז הייתי חייבת ללכת ולהיות מעורבת... אני לא רוצה להרוג את הסובייקט ולשים אותו מול מצלמה ופשוט לצלם אותו כדבר מת. אני נותנת למציאות להיכנס אל הדמיון. אני מאמינה שמטפורות נולדות כשהדמיון של האמן מתנה אהבים עם המציאות של החיים."[10]

פילמוגרפיה עריכה

שנה שם הסרט תפקיד הערות
1998 התפוח בימוי/תסריטאות
2000 הלוח (Takhté siah) בימוי/תסריטאות זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן 
2002 11'09"01 September 11 בימוי/תסריטאות את הקטע "God, Construction and Destruction"
2003 בחמש אחר הצהריים (Panj é asr) בימוי/תסריטאות/צילום
2008 Two-legged horse בימוי/הפקה

פרסים ומועמדויות עריכה

  • “Sutherland Trophy”, London Film Festival 1998, UK.
  • “Special Mention, Official Jury”, Locarno Film Festival 1996, Switzerland.
  • “Special mention, FIBRESCI jury”, Locarno Film Festival 1998, Switzerland.
  • “Jury’s Special prize”, Thessalonica Film Festival 1998, Greece.
  • “Jury’s Special prize”, São Paulo Film Festival 1998, Brazil.
  • “Jury’s Special prize”, Independent cinema Festival 1999, Argentina.
  • “Critic’s prize”, Independent cinema Festival 1999, Argentina.
  • “Audience’s prize”, Independent cinema Festival 1999, Argentina.
  • “Jury Special award”Official Competition section of the 2000 Cannes Film Festival, France.
  • “Federico Fellini Medal”, UNESCO, Paris, 2000.
  • “François Truffaut prize”, Giffoni Film Festival in Italy 2000.
  • “Giffoni’s Mayor Prize “, Giffoni Film Festival, Italy, 2000.
  • “Special cultural Prize”, UNESCO, Paris, 2000.
  • “The grand Jury prize”, American Film Institute, U.S., 2000
  • “Jury Special award”, Official Competition section of Cannes Film Festival 2003, France.
  • Prize of the Ecumenical Jury, Cannes 2003, France.
  • Golden Peacock, competition (first prize) for Best film at the 34th International Film Festival of India 2003, India.
  • The “Youths’ Cinema” Award in Singapore’s 17th International Silver Screen Film Festival 2004
  • "The Special Jury Prize", San Sebastian Film Festival (2008)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סמירה מח'מלבאף בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Makhmalbaf Official Website
  2. ^ Egan, Eric. The Films of Makhmalbaf: Cinema, Politics and Culture in Iran. Washington, DC: Mage, 2005. 174. Print.
  3. ^ "22nd Moscow International Film Festival (2000)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-03-28.
  4. ^ Bradshaw, Peter, Xan Brooks, Molly Haskell, Derek Malcolm, Andrew Pulver, B. Ru Rich, and Steve Rose. "The World's 40 Best Directors." The Guardian. Guardian News and Media, 13 Nov. 2003. Web. 30 Apr. 2012
  5. ^ Dabashi, Hamid. "On the Paradoxical Rise of a National Cinema and the Iconic Making of a Reel Filmmaker." Makhmalbaf at Large: The Making of a Rebel Filmmaker. London: I.B. Tauris, 2008. 4. Print
  6. ^ Dabashi, Hamid. Close Up: Iranian Cinema, Past, Present, and Future. London: Verso, 2001. 192. Print
  7. ^ Weale, Sally. "Angry Young Woman." The Guardian. Guardian News and Media, 14 Dec. 2000. Web. 30 Apr. 2012
  8. ^ "Afghan Plight Jolts Cannes." BBC News. BBC, 16 May 2003. Web. 30 Apr. 2012
  9. ^ [Wood, David. "Blackboards: Peers and Working in Iran." BBC News. BBC. Web. 07 May 2012. <"Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-01-01. {{cite web}}: (עזרה)>.]
  10. ^ "INTERVIEW: Samira Makhmalbaf Paints It "Blackboards", Indiewire Home. Web. 07 May 2012.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סמירה_מח%27מלבאף&oldid=37695316"