ססיל ב. דה-מיל
ססיל בלאנט דה-מיל (באנגלית: Cecil Blount deMille; 12 באוגוסט 1881 - 21 בינואר 1959) היה במאי ראינוע וקולנוע אמריקאי ידוע ממוצא יהודי, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
 | |
| ססיל ב. דה-מיל, 1952 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1881 אשפילד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1959 (בגיל 77) הוליווד, ארצות הברית |
| בן/בת זוג |
קונסטנס אדמס דה-מיל |
| צאצאים |
קתרין דה-מיל, ריצ'רד דה-מיל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| עיסוק |
מפיק קולנוע, במאי קולנוע, עורך סרטים, תסריטאי, מחזאי, שחקן, שחקן תיאטרון, מגיש רדיו, שחקן קולנוע, במאי תיאטרון |
| מקום לימודים |
האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה, אוניברסיטת וידנר |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייםעריכה
דה-מיל נולד באשפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית לאב ממוצא הולנדי שהיה כהן דת אפיסקופלי, ולאם יהודייה ממוצא אנגלי. האם קיבלה את דתו של האב והתנצרה עם נישואיהם.
דה-מיל ביים מאות סרטי ראינוע ובסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כמו "עשרת הדיברות", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".
דה-מיל נודע במיוחד בזכות כשרונו בבימוי סרטי ראווה, שכללו פעמים רבות סצינות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצינות כמו הפלת עמודי המקדש בסרט "שמשון ודלילה" בכיכובו של ויקטור מייצ'ור כשמשון, מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"ההצגה הגדולה בתבל", וחציית ים סוף ב"עשרת הדיברות". הוא זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט "שדרות סאנסט", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של גלוריה סוונסון בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".
קישורים חיצונייםעריכה
ססיל ב. דה-מיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ססיל ב. דה-מיל, באתר AllMovie (באנגלית)- האתר הרשמי של ססיל דה-מיל (באנגלית)
- אורי קליין, מר דה מיל, הקלוז-אפ שלך מוכן, "הארץ", 29.9.2008
