ססיל ב. דה-מיל
ססיל בלאנט דה-מיל (באנגלית: Cecil Blount deMille; 12 באוגוסט 1881 - 21 בינואר 1959) היה במאי ראינוע וקולנוע אמריקאי ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים, ממוצא יהודי.
 | |
| ססיל ב. דה-מיל, 1952 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1881 אשפילד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1959 (בגיל 77) הוליווד, ארצות הברית |
| שם במה |
C.B. |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1899–1959 (כ־60 שנה) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
קונסטנס אדמס דה-מיל (1902–1959) ג'וליה פיי |
| צאצאים |
קתרין דה-מיל, ריצ'רד דה-מיל |
| פרסים והוקרה |
|
| https://www.cecilbdemille.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייםעריכה
דה-מיל נולד באשפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית לאב ממוצא הולנדי שהיה כהן דת אפיסקופלי, ולאם יהודייה. האם קיבלה את דתו של האב והתנצרה עם נישואיהם.
דה-מיל ביים מאות סרטי ראינוע ובסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כמו "עשרת הדיברות", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".
דה-מיל נודע במיוחד בזכות כישרונו בבימוי סרטי ראווה, שכללו פעמים רבות סצינות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצינות כמו הפלת עמודי המקדש בסרט "שמשון ודלילה" בכיכובו של ויקטור מייצ'ור כשמשון, מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"ההצגה הגדולה בתבל", וחציית ים סוף ב"עשרת הדיברות". הוא זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט "שדרות סאנסט", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של גלוריה סוונסון בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ססיל ב. דה-מיל
ססיל ב. דה-מיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ססיל ב. דה-מיל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ססיל ב. דה-מיל, באתר AllMovie (באנגלית)
"ססיל ב. דה-מיל", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
ססיל ב. דה-מיל, באתר Discogs (באנגלית)- האתר הרשמי של ססיל דה-מיל (באנגלית)
- אורי קליין, מר דה מיל, הקלוז-אפ שלך מוכן, "הארץ", 29.9.2008
- ססיל ב. דה-מיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ססיל ב. דה-מיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
