ססיל ב. דה-מיל
ססיל בלאנט דה-מיל (באנגלית: Cecil Blount deMille; 12 באוגוסט 1881 – 21 בינואר 1959) היה במאי ראינוע וקולנוע אמריקאי ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים.
 | |
| ססיל ב. דה-מיל, 1952 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1881 אשפילד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1959 (בגיל 77) הוליווד, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הוליווד פוראבר |
| שם במה |
C.B. |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
1899–1959 (כ־60 שנה) |
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית |
| בן או בת זוג |
קונסטנס אדמס דה-מיל (1902 – 1959)
|
| ילדים |
קתרין דה-מיל, ריצ'רד דה-מיל |
| פרסים והוקרה | |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהדה-מיל נולד באשפילד שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית לאב אפיסקופלי ממוצא הולנדי, ולאימו ביאטריס, יהודייה מומרת שקיבלה את דת האב. דה מיל היה אפיסקופלי אדוק, ורבים מסרטיו מביעים מסר נוצרי עמוק. עם זאת היה ידוע באפוסיים התנ"כיים הגדולים בכל הזמנים, ובהם סרטי היוקרה "שמשון ודלילה" (1949) ו"עשרת הדיברות" (1956).
דה-מיל ביים מאות סרטי ראינוע ובסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים הגיע לשיא הפופולריות שלו בזכות סרטים כגון "עשרת הדיברות", "מלך המלכים" ו"אל תשני את בעלך".
ב-1944 הפיק וביים את סרט המלחמה "סיפורו של ד"ר וואסל" בכיכובו של גרי קופר.
דה-מיל נודע במיוחד בזכות כישרונו בבימוי סרטי ראווה. הוא ביים סרטים אילמים רבים, והחל משנת 1929 סרטים עם קול. סרטיו כללו פעמים רבות סצנות בהשתתפות אלפי ניצבים ואפקטים מרשימים. זכורות במיוחד סצנות מסרטיו זוכה האוסקר, כהפלת עמודי המקדש בסרט "שמשון ודלילה" בכיכובו של ויקטור מייצ'ור כשמשון, מחזות הקרקס והתנגשות הרכבות ב"ההצגה הגדולה בתבל", וחציית ים סוף ב"עשרת הדיברות", אחד מסרטי הקולנוע הגדולים בכל הזמנים, בכיכובו של צ'רלטון הסטון כמשה, קדם לסרט זה הסרט האילם בעל אותו שם שביים דה-מיל עשרת הדיברות (1923). דה-מיל זכה גם לתהילה כאשר הופיע הופעה קצרה בסרט" שדרות סאנסט", כשהוא משמש רקע למשפט הנודע של גלוריה סוונסון בסרט: "מר דה-מיל, אני מוכנה לצילום התקריב שלי".
גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל הוא פרס גלובוס הזהב למפעל חיים, שמחולק על ידי איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד. הפרס מוענק לשחקנים, במאים, כותבים ומפיקים שהטביעו חותם משמעותי בתעשיית הקולנוע וחולק לראשונה בטקס פרס גלובוס הזהב התשיעי בשנת 1952. הזוכה הראשון היה ססיל ב. דה מיל, ונקרא על שמו כתואר כבוד לאחד מהבמאים הגדולים בהיסטוריה הקולנועית.
פילמוגרפיה
עריכהבמאי - סרטים אילמים:
- איש הסקוואו (1914)
- קריאת הצפון (1914)
- הווירג'יניאן (1914)
- מה שמו (1914)
- האיש מהבית (1914)
- ורד הרנצ'ו (1914)
- הנערה של מערב הזהב (1915)
- The Warrens of Virginia (1915)
- הלא מפחד (1915)
- השבוי (1915)
- מרדף אווז הפרא (1915, אבוד)
- הערבי (1915, אבוד)
- צ'ימי פאדן (1915)
- קינדלינג (1915)
- כרמן (1915)
- Chimmie Fadden Out West (1915)
- The Cheat (1915)
- פיתוי (1915, אבודים)
- סיכוי הזהב (1915)
- שובל האורן הבודד (1916)
- הלב של נורה פלין (1916)
- מריה רוזה (1916)
- נערת החלומות (1916, אבודים)
- ג'ואן האישה (1916)
- רומנטיקה של עצי הסקויה (1917)
- האמריקאי הקטן (1917)
- האישה שאלוהים שכח (1917)
- אבן השטן (1917)
- המקהלה הלוחשת (1918)
- נשים ישנות לחדשות (1918)
- אנחנו לא יכולים לקבל הכל (1918, אבודים)
- עד שאחזור אליך (1918)
- The Squaw Man (1918, אבוד)
- אל תחליף את בעלך (1919)
- לטוב ולרע (1919)
- זכר ונקבה (1919)
- למה להחליף את אשתך? (1920)
- משהו לחשוב עליו (1920)
- פרי אסור (1921)
- ענייני אנטול (1921)
- גן העדן של שוטים (1921)
- ליל שבת (1922)
- הריגה (1922)
- הצלע של אדם (1923)
- עשרת הדיברות (1923)
- טריומף (1924)
- רגלי חימר (1924, אבודים)
- מיטת הזהב (1925)
- הדרך לאתמול (1925)
- איש הסירה של הוולגה (1926)
- מלך המלכים (1927)
- הילדה חסרת האל (1928)
במאי - סרטי קול:
- דינמיט (1929)
- גברתי השטן (1930)
- The Squaw Man (1931)
- סימן הצלב (1932)
- היום והעידן הזה (1933)
- ארבעה אנשים מפוחדים (1934)
- קלאופטרה (1934)
- מסעי הצלב (1935)
- The Plainsman (1936)
- The Buccaneer (1938)
- יוניון פסיפיק (1939)
- שוטרים רכובים בצפון מערב (1940)
- קצור את הרוח הפרועה (1942)
- סיפורו של ד"ר ואסל (1944)
- לא נכבש (1947)
- שמשון ודלילה (1949)
- המופע הגדול ביותר על פני כדור הארץ (1952)
- עשרת הדיברות (1956)
הפקה וסיוע בבמוי:
- המיליונים של ברוסטר (1914, אבוד)
- The Master Mind (1914)
- הבן היחיד (1914, אבוד)
- האיש על הקופסה (1914)
- שובר הרוחות (1914, אבוד)
- אחרי חמש (1915)
- נאן של הר המוזיקה (1917)
- שיקגו (1927, מפיק)
- When Worlds Collide (1951, מפיק בפועל)
- מלחמת העולמות (1953, מפיק בפועל)
- The Buccaneer (1958, מפיק)
משחק ותפקיד קמע:
דה-מיל עשה לעיתים קרובות הופעת קמע בסרטים בבימוי אחרים, ותפקידי אורח, בנוסף הוא כיכב לעיתים קרובות בפרולוגים ובטריילרים מיוחדים שיצר לסרטיו, עם הזדמנות לפנות באופן אישי לקהל.
- The Squaw Man (1914) בתור סוחר פארו (ללא קרדיט)
- הוליווד (1923) בתור עצמו
- חופשי וקל (1930) בתור עצמו
- Estrellados (1930) בתור עצמו (הופעת אורח)
- Madam Satan (1930) בתור שדרנית חדשות ברדיו (קולית, ללא קרדיט)
- הרכבת האחרונה ממדריד (1937) כחבר קהל (ללא קרדיט)
- שוטרים רכובים בצפון מערב (1940) כמספר (קול, ללא קרדיט)
- Glamour Boy (1941) כבמאי סרטים (ללא קרדיט)
- קצור את הרוח הפרועה (1942) כדובר פרולוג (קול, ללא קרדיט)
- Star Spangled Rhythm (1942) בתור עצמו
- סיפורו של ד"ר ואסל (1944) כמספר (ללא קרדיט)
- Variety Girl (1947) בתור עצמו
- Unconquered (1947) כמספר (ללא קרדיט)
- ינס מנסון באמריקה (1947) בתור עצמו
- שמשון ודלילה (1949) כמספר (ללא קרדיט)
- שדרות סאנסט (1950) בתור עצמו
- המופע הגדול ביותר על פני כדור הארץ (1952) כמספר (קול, ללא קרדיט)
- Son of Paleface (1952) כצלם (ללא קרדיט)
- עשרת הדיברות (1956) הצגת הסרט וחשיבותו (מבוא לסרט) לפני תחילתו, ומספר הסרט.
- סיפור באסטר קיטון (1957) בתור עצמו
- The Buccaneer (1958) בתור עצמו – פרולוג (ללא קרדיט).
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ססיל ב. דה-מיל
ססיל ב. דה-מיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ססיל ב. דה-מיל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ססיל ב. דה-מיל, באתר AllMovie (באנגלית)
ססיל ב. דה-מיל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ססיל ב. דה-מיל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ססיל ב. דה-מיל, באתר Discogs (באנגלית)- האתר הרשמי של ססיל דה-מיל (באנגלית)
- אורי קליין, מר דה מיל, הקלוז-אפ שלך מוכן, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008
- ססיל ב. דה-מיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ססיל ב. דה-מיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה