שמשון ודלילה (סרט, 1949)
שמשון ודלילה (באנגלית: Samson and Delilah) הוא סרט אפי תנכ"י אמריקאי משנת 1949 בהפקתו ובבימויו של ססיל ב. דה-מיל, עם ויקטור מצ'ור והדי לאמאר בתפקידים הראשיים.
 | |
| מבוסס על |
ספר שופטים שמשון (ספר) של זאב ז'בוטינסקי |
|---|---|
| בימוי |
ססיל ב. דה-מיל  |
| הופק בידי |
ססיל ב. דה-מיל |
| תסריט | ג'ס לנסקי, פרדריק פרנק |
| עריכה |
אן בושנס |
| שחקנים ראשיים |
ויקטור מצ'ור הדי לאמאר ג'ורג' סנדרס אנג'לה לנסבורי הנרי וילקוקסון ראס טמבלין |
| מוזיקה |
ויקטור יאנג |
| צילום | ג'ורג' בארנס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פרמאונט |
| חברה מפיצה | סרטי סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 21 בדצמבר 1949 |
| משך הקרנה |
131 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט חרבות וסנדלים |
| תקציב | 2,900,000$ |
| הכנסות | 25,600,000$ |
| פרסים |
פרסי אוסקר לעיצוב האמנותי פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
התסריט מבוסס על ספר שופטים, ועל הספר שמשון של זאב ז'בוטינסקי.
הסרט היה שובר הקופות הרווחי ביותר בשנת 1950, ובשנה זו היה במקום שלישי ברשימת שוברי הקופות לאחר חלף עם הרוח (1939) ושנות חיינו היפות ביותר (1946).
הסרט זכה בשני פרסי אוסקר: על העיצוב האמנותי - צבע ופרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר - צבע והיה מועמד לפרס אוסקר על הצילום, האפקטים המיוחדים והמוזיקה.
ב-1984 הופק סרט טלוויזיה "שמשון ודלילה" על ידי חברת ABC, הפעם הופיע מצ'ור התפקידו האחרון, כמנוח, אביו של שמשון. ב-1996 הופק שוב סרט טלוויזיה בשם זה עם דניס הופר ואליזבת הרלי.
הסצנה האחרונה שהיא שיא הסרט בה מפיל שמשון את מקדש דגון על המון הפלשתים עלתה 150.000 דולר והיא מהמפורסמות בסרטיו של דה מיל.
התסריט אינו מדויק מבחינה כרונולוגית. מלווהו הצעיר של שמשון הוא נער בשם שאול (ראס טמבלין) שמסתובב עם רוגטקה כדי לצלוף בפלשתים ושמשון מנבא לו כי "יהיה מלך בישראל".
תקציר העלילה
עריכהאנשי שבט דן נאנקים תחת עולם של החיילים הפלשתים ותולים את יהבם בשמשון (ויקטור מצ'ור) שיציל אותם אך הוא מתעניין יותר בבנות הפלשתים מאשר בבת שבטו מרים (אוליב דירין) המאוהבת בו.
הוא מאוהב בסמדר (אנג'לה לנסבורי) שבה חושק גם אתור (ג'ון וילקוקסון), המושל הצבאי הפלישתי. אחותה הקטנה של סמדר, דלילה (הדי לאמאר) מתאהבת בשמשון ועוזרת לו להגיע לאריה הטורף שבו נאבק שמשון והורג אותו. לאחר מכן מגיע למקום אתור עם חייליו ושמשון מנצח את הטוב שבמתאבקים הפלשתים. הוא זוכה בסמדר כפרס.
בליל הכלולות הוא חד להם חידה ומהמר על יכולתם לפתרה. כאשר הוא מגלה את הפתרון לסמדר והיא מעבירה זאת לפלשתים הוא בורח, מתנפל על פלשתים ומביא את שללו לפלשתים בחתונתו. מתפתח קרב בינו לבין הפלשתים בו הוא גובר עליהם, סמדר ואביה נהרגים והבית עולה באש.
שמשון פושט בשדות הפלשתים ומחבל ברכושם. הסרן (מושל) של עזה (ג'ורג' סנדרס) מטיל על שבט דן מיסים וגזירות כדי שיסגירו אותו. לבסוף מסגיר שמשון את עצמו נכבל ונמשך אחרי מרכבת פלשתים. הוא מצליח להתיר את כבליו, לוקח לחי חמור, הורג עשרות פלשתים, הופך את מרכבותיהם ונמלט.
סרן הפלשתים בעזה מכנס את מפקדי צבאו המודיעים לו כי לשמשון יש כוחות על טבעיים וקשה להכניעו אם לא יגלו את סוד כוחו.
בשלב זה מתערבת דלילה המבקשת לנקום בשמשון על מות אחותה, ומציעה כי היא תגלה את סודו של שמשון תמורת כסף רב אבל שלא יידקר ושלא יישפך דמו והצעתה מתקבלת מחוסר ברירה.
דלילה נפגשת עם שמשון באוהלה ומתחילה לתנות איתו אהבים. שמשון נכנע לה ומוסר לה שכל כוחו הוא ברעמת שערו. הוא שותה כוס יין לתוכו מזגה סם ובשנתו היא גוזזת את שערו. כשהוא קם הוא מוקף בחיילים פלשתים. אחד מהם מלבן סכין באש ומעביר אותה לפני עיני שמשון, שמתעוור.
שמשון מושם בבית סוהר שם עליו לסובב אבן לטחינת חיטה כשהוא סובל הצלפות ופלשתים לועגים לו. בלילה מגיעה לתאו דלילה המאוהבת בו ומציעה לו לברוח איתו למצרים. כוחו של שמשון חזר אליו וכשהיא מודיעה לו שמחר יובא למקדש דגון הוא מחליט להישאר.
בסוף מתאספים אלפי פלשתים במקדש דגון לחזות בהשפלתו של שמשון. הוא מוכנס לזירה, סובל הצלפות, השפלות מגמדים וקללות מהקהל. דלילה אוהבת ומרחמת עליו ומובילה אותו למקדש. שמשון עומד בין העמודים מתחת לפסלו הענק של דגון. הוא מבקש מדלילה להסתלק אך היא נשארת. שמשון לופת את העמודים והם נסדקים. כל המבנה הענק הכולל את המקדש ופסל דגון, מתמוטט וקובר תחתיו את שמשון, דלילה ואת כל הפלשתים במקום.
קישורים חיצוניים
עריכה
"שמשון ודלילה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שמשון ודלילה", באתר AllMovie (באנגלית)
"שמשון ודלילה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "שמשון ודלילה", באתר אידיבי
"שמשון ודלילה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- שמשון ודלילה (1949), באתר TCM
