ספורט נכים

פעילות ספורט בהשתתפות אנשים בעלי מוגבלויות

ספורט נכים הוא פעילות בענפי הספורט השונים, הנערכת בהשתתפות אנשים עם מוגבלויות שונות, תוך התאמות המאפשרות את השתתפותם בענפי ומקצועות ספורט מגוונים תוך הקפדה על הנגשות רלוונטיות. ההתאמות מתבטאות בשינוי חוקי המשחקים כך שיכילו שחקנים עם יכולות מגוונות, שמירה על הוגנות (יצירת קטגוריות על פי חומרת הנכות) ושימוש באביזרי שיקום וניידות כמו ריצה עם רגלים תותבות ושימוש בכיסאות גלגלים שעוצבו לענף ספורט ספציפי.

ספורטאית קטועת רגל קופצת לרוחק עם תותב המותאם לריצה.
קט-רגל לנכים קשים המשתמשים בכיסאות גלגלים ממונעים
הספורטאי הישראלי עדי דויטש רץ בריצה למען החטופים לעזה במלחמת חרבות ברזל בספורטק נשר

לפעילות גופנית תרומה רבה לכל פרט, אבל יותר מכל היא תורמת לבעלי נכויות שונות המגבילות את תפקודם היום יומי בכל תחומי החיים. השתתפות בתנועה, בפעילות גופנית ובספורט תורמת לשיפור בריאותם הנפשית והפיזית של אוכלוסיות אלו. ישנן תרומות פיזיות-גופניות רבות כגון: פיתוח שרירים, התנסות תנועתית שמסייעת להורדת מתח השרירים, שיפור תגובות שווי המשקל, שיפור הבקרה היציבתית באזור המותני, סיבולת לב-ריאה, שיפור ביציבות של הראש והצוואר ועוד. השתתפות והתנסות בפעילות פיזית מעמידה בפניהם אתגרים קוגניטיביים, פיזיים, נפשיים וחברתיים ותורמת למסוגלותם הנפשית. ספורט מסייע לנכים להתגבר על חוסר האונים הגופני והוא אף גורם בעל ערך פסיכולוגי רב שביכולתו לרומם את רוחם של הנפגעים, למנוע את התדרדרותם הנפשית ולהביא לידי השתלבותם מחדש בחברה.

מחקרים מצביעים על התרומה והחשיבות של העיסוק בספורט בכלל ובספורט תחרותי בפרט לאוכלוסיות עם נכויות שונות בהיבטים בריאותיים.

  • גופנית – שיפור ביכולת הגופנית מורידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, מונעת השמנה, מורידה כולסטרול ושומנים בדם, כמו כן גם משפרת מדדים ומחזקת את שרירי הגוף, דבר שמשפר את התפקוד היום-יומי.
  • נפשית – שיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי בעזרת הצבת מטרות והשגתן, שבירת שיאים והתקדמות אישית ומנטלית.

בנוסף, האדם עם המוגבלות מקבל חינוך שנותן לו מוטיבציה וכוח להמשיך להילחם ולהצליח. תופעות אלה עוזרות לספורטאי הנכה בכך שהן הופכות אותו לאדם אופטימי יותר, שמח יותר ומעצימות את התכונות החיוביות הטמונות בו, כגון ביטחון עצמי, מסוגלות, אומץ ועוד.[1]

מניעת יתרון לנכים קלים בתחרות מול נכים קשים נעשית באמצעות קיום אירועים נפרדים בהתאם לדירוג רמת המוגבלות של הספורטאים (בדומה לקטגוריות המשקל בתחרויות איגרוף וג'ודו). שיטת הדירוג בספורט נכים נקראת קלאסיפיקציה. ככל שהקלאס של האדם נמוך יותר, כך הוא פחות עצמאי והנכות שלו יותר קשה. בתחרויות נכים, המקצים נערכים לפי הקלאס, לדוגמה יהיה מקצה לנכים בעלי קלאס 8 (S הוא הסימון לקלאס).

ישנם מספר סוגי ספורט הנכללים בהגדרה זו: ספורט עממי, ספורט שיקומי וספורט הישגי.[2]

שיאו של ספורט הנכים הם המשחקים הפאראלימפיים, המתקיימים מיד לאחר האולימפיאדה הרגילה.

היסטוריה עריכה

ספורט עבור אנשים בעלי מוגבלויות מתחלק על פי רוב לארבע קבוצות מוּגבלות:

  1. חירשים - בשנת 1924 אורגנה לראשונה באופן תחרות בינלאומית לספורטאים חירשים. היוזמה התקיימה על ידי הוועד הבינלאומי לספורט לחירשים, וזו היוותה את הבסיס לתחרויות ארבע-שנתיות המוכרות כיום בשם אולימפיאדת החירשים. משנת 1949 מתקיימת גם אולימפיאדת חורף לחירשים.
  2. אנשים עם מוגבלות פיזית - הספורט לקבוצה זו התפתח תחילה כמסגרת שיקומית. בשנת 1911 מתקיים לראשונה אירוע ספורט מאורגן בו משתתפים נכים. אולם התחום אינו צובר תאוצה בשלב זה. קפיצת המדרגה בהיקף של הספורט מתחילה רק לאחר מלחמת העולם השנייה גדל מספר הנכים באופן משמעותי וספורט נכים הוכנס כחלק אינטגרלי בשיקומם של נכים, הן כעיסוק פנאי והן כספורט הישגי.[3] סר לודוויג גוטמן הגה ויזם את קיומם של משחקי סטוק מנדוויל, שהחלו להתקיים בשטחי בית החולים בסטוק מנדוויל. בשנת 1948 יזם גוטמן קיום תחרות ספורט בכיסאות גלגלים במסגרת בלתי פורמלית במהלך אולימפיאדת לונדון. משחקים סטוק מנדוויל המשיכו להתקיים כתחרות שנתית קבועה ומשנת 1960 נקראים המשחקים אחת לארבע שנים בשם המשחקים הפאראלימפיים. משחקי האולימפיאדה מנוהלים באופן נפרד ומתקיימים בהנהגת הוועד הפאראלימפי הבינלאומי.
  3. אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית - בשנת 1962 החלה יוניס שרייבר (אחות הנשיא האמריקני ג'ון קנדי ואחותם הלוקה בשכלה רוזמרי) לקיים מחנות קיץ עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. אלו התפתחו במהלך שנות השישים ובשנת 1968 החלה להתקיים האולימפיאדה המיוחדת. תחרות זו התקיימה אחת לשנתיים ומשנת 1975 מתקיימת אחת לארבע שנים. בשנת 1988 הכיר בה באופן רשמי הוועד האולימפי הבינלאומי ולמשך תקופה אף הותרה התחרותם של מתחרי האולימפיאדה המיוחדת במשחקים הפאראלימפיים.
  4. עיוורים - קיימים ענפי ספורט ייחודיים לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון, כדוגמת רכיבה על אופני טנדם (כאשר הקפטן היושב מקדימה אדם רואה ומאחוריו רוכב עם לקות ראייה או עיוורון) או משחק הכדורשער. במשחק זה, שחקנים בעלי שרידי ראייה מכסים את עיניהם במשקפות מיוחדות על מנת לייצר מצב בו כל השחקנים על המגרש עיוורים לחלוטין, הכדור הייחודי מצויד בפעמון המשמיע קול בזמן הגלגול והשחקנים משתמשים בחוש השמיעה שלהם על מנת להתכוונן אליו. בישראל נבחרת אולימפית בענף ספורט זה.

ציוד עריכה

ספורט נכים דורש הרבה פעמים ציוד טכנולוגיה מסייעת ייעודי לענף הספציפי, כגון מגלשי סקי לקיטע, רגל תותבת המותאמת לריצה, כיסא גלגלים המותאם לכדורסל או כיסא גלגלים המותאם לטניס. גם אם חלק מהציוד הזה דומה לציוד שהספורטאי נזקק לו בחיי היומיום, הוא לא יכול להשתמש בציוד זה עבור חיי היומיום (כיסא גלגלים המותאם למרוצים אינו מאפשר, לדוגמה, תפקוד סביר בבית או במשרד).

מחירם של כיסאות גלגלים ותותבות לחיי היומיום הוא יקר מאוד. מחירם של פרטי ציוד המותאמים לענף ספורט ספציפי, עשוי להיות יקר עוד יותר בשל הכמות הקטנה המיוצרת מהם. מעבר לזאת, ציוד ספורט נכים אינו ממומן לרוב על ידי הביטוח הלאומי או ביטוח בריאות.

ענפי ספורט נכים שאינם דורשים ציוד מיוחד, או לפחות לא ציוד יקר, הם, למשל, כדורשער וכדורעף נכים, שמשוחקים בישיבה על הרצפה או ענפי ספורט הקשורים בקליעה למטרה, שניתנים להשתתפות בכיסאות גלגלים רגילים.

בדיקת רמת הכושר של הספורטאים הנכים:

בדיקת רמת הכושר של הספורטאים הנכים נעשית באמצעות מכשיר הארגומטר גלילים. מכשיר זה בודק את רמת הכושר הגופני של אנשים שנפגעו בגפיים התחתונות והוא נעשה בפרקי זמן קצרים ובעוצמה גבוהה.[4]

כיסאות הגלגלים הידניים של ספורט הנכים עריכה

ככלל, כיסאות הגלגלים הידניים הם בעלי מגוון תכונות ואינם דומים זה לזה. אולם, ישנן תכונות של כיסאות גלגלים לשימוש יומיומי שלא ימצאו לעולם בכיסאות גלגלים לספורט. כיסא גלגלים לספורט לא יהיה בעל יכולת קיפול, לא יהיו לו ידיות דחיפה למסייע אישי ולא יהיו לו מעצורים. משטחי גלגליו הגדולים של כיסא הגלגלים לשימוש היום יומי יהיו אנכיים או כמעט אנכיים למישור הרצפה (כך שיתפוס שטח צר יותר אך יהיה פחות יציב).

כללית, ישנן שלוש שלדות מקובלות לכיסאות גלגלים ידניים: השלדה המוצלבת - המאפשרת התקפלות, שלדת הגשר התלוי - השלדה הקלה והמינימליסטית ושלדת הקופסה - החזקה ביותר. כיסאות הספורט יהיו או בעלי שלדת קופסה או בעלי שלדה ייחודית שאינה נמנית עם שלושת הסוגים שהוזכרו.

ספורט נכים בישראל עריכה

 
משלחת ישראל לאליפות העולם לעיוורים, סיאול 2015[5]
  ערך מורחב – ישראל במשחקים הפאראלימפיים

בארץ פועלות קבוצות ספורט נכים מן הטובות בעולם, ביניהן ספיבק, איל"ן קריית חיים, "אתגרים" ובית הלוחם חיפה. מועדונים אלו מצטיינים בייחוד בענף השחייה, בו זוכים שחיינים נכים ישראלים במדליות זהב במשחקים הפאראלימפיים. תקופת השיא של ספורט הנכים בישראל הגיעה בעקבות שיקום הפצועים הרבים ממלחמת יום הכיפורים.

הוועד הפאראלימפי בישראל וההתאחדות הישראלית לספורט נכים מרכזים 19 ענפי ספורט בהם פעילים ספורטאים רבים. נכון ל-2016, ישראל מדורגת במקום 13 בעולם במספר המדליות במשחקים הפאראלימפיים עם 375 מדליות בסך הכל, מהן 123 מדליות זהב, 123 מדליות כסף ו-129 מדליות ארד. ציפי רובין היא הספורטאית הפאראלימפית המעוטרת ביותר בישראל עם 30 מדליות פאראלימפיות בארבעה ענפי ספורט שונים, מהן 15 זהב, 8 כסף ו-7 ארד.

שלושה גופים עיקריים עוסקים בקידומו של ספורט נכים בישראל:

משנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה גדולה בהישגיהם של הספורטאים הנכים מישראל.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   מיכאל קרייטמן, "ספורט הנכים בישראל", באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, ד"ר חיים קאופמן וד"ר חגי חריף (עורכים); סדרת עידן, כרך 22-תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים; הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2002
  2. ^ הוצלר ישעיהו, ספורט נכים, ספורט שיקומי וספורט ריפויי - מהותם וחשיבותם לרווחת הנכה
  3. ^ A Brief History of Disability Sports, disabilitysport.org
  4. ^ ישעיהו הוצלר, גיא סלומון, השימוש בארגומטר גלילים להערכת כושר אנאירובי של שחקני ושחקניות כדורסל בכיסא גלגלים: היתכנות ותוקף מבנה, בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט ד,1, 1997, עמ' 7-29
  5. ^ רובי ריבלין אירח את משלחת העיוורים לסיאול