ספירו דנקוב

חסיד אומות עולם מבולגריה

סְפִּירוֹ דֶנְקוֹבבולגרית: Спиро Денков‏; 1919, סופיה, ממלכת בולגריה10 בספטמבר 1996, תל אביב-יפו, ישראל) היה איש ציבור וחסיד אומות העולם בולגרי אשר ב-1943 בעת גירוש יהודי סופיה, הבריח מזון לחברו מיקו עופר אשר נכלא במחנה הריכוז סומוביט. יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1988.

ספירו דנקוב
Спиро Денков
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1919
יוצ'בונאר, סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1996 (בגיל 77 בערך)
אחוזת בית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם ספירו דנקוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיפור ההצלה עריכה

ספירו דנקוב נולד ב-1919 בסופיה והתגורר בשכונה היהודית יוּצְ'בּוֹנָאר (בבולגרית: Ючбунар). לאחר גירוש יהודי סופיה סייע דנקוב למשפחות יהודיות במזון ובכסף, והבריח מזון לחברו מיקו עופר שנכלא במחנה הריכוז סומוביט. בשלהי 1944 לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה החל דנקוב לסייע ליהודים מקרב קהילת סופיה להבריח את הגבול לרומניה לצורך עלייה בלתי ליגאלית לארץ ישראל המנדטורית, ובכללם שמואל רפאל ושני אחיו.

ב-30 באפריל 1947 ארבו אנשי משטרת ביטחון הפנים הבולגרית לקבוצת יהודים שחצו את הגבול בשטח בית הקברות של העיר סיליסטרה ופתחו באש. שניים נהרגו והשאר נעצרו ונשלחו למחנות הסגר. בעקבות התקרית נעצרו ראשי ההסתדרות הציונית בבולגריה ובכללם בנימין ארדיטי והם שוחררו לאחר מספר ימים בעקבות לחץ של פוליטיקאים ושל חברי פרלמנט שונים.[1] בעקבות האירועים נעצרו גם משתפי פעולה מקרב אזרחי בולגריה ובכללם דנקוב. הוא נשפט ונכלא למשך שבעה חדשים.[2]

ב-1969 החליט דנקוב לעלות לישראל. 27 יהודים יוצאי בולגריה להם סייע דנקוב במהלך מלחמת העולם השנייה פנו למשרד הפנים בבקשה להעניק לספירו דנקוב אזרחות ישראלית, ופנייתם התקבלה. ב-5 בינואר 1971 הוכר דנקוב כחסיד אומות העולם. ב-1988 זכה לאות יקיר העיר תל אביב. הוא הלך לעולמו בתל אביב ב-1996, ונקבר בבית הקברות בקריית שאול.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, 1970, עמודים 180-176.
  2. ^ ספירו דנקוב, באתר 168chasa.bg (בבולגרית).
  3. ^ ספירו דנקוב באתר GRAVEZ