ספנסר (דמות)

**ספנסר**
**Spenser**
יוצרים	רוברט ב. פארקר
גילום הדמות	רוברט יוריק, ג'ו מנטנה, מארק וולברג
מידע
מקום לידה	לאראמי (ויומינג)
מקצוע	חוקר פרטי
אזרחות	ארצות הברית

ספנסר (באנגלית: Spenser) הוא דמות בדיונית של חייל לשעבר וחוקר פרטי, הוא הפרוטגוניסט של סדרת ספרי מתח בלשיים פרי עטו של הסופר רוברט ב. פארקר.

רקע עריכה

רוברט ב. פארקר הוא סופר בלשי אמריקני הכותב בסגנון של הבלש הפרטי הקשוח (Private Eye או Hard Boiled Detective). הוא נולד במסצ'וסטס, בשנת 1932. שירת כחייל חי"ר בצבא ארצות הברית ולחם במלחמת קוריאה. פארקר למד ספרות אנגלית באוניברסיטת בוסטון. ספרו הראשון יצא לאור בשנת 1971. הוא פרסם למעלה מ-50 ספרים, אשר כעשרה מהם הופיעו בתרגום עברי. 40 מספריו עסקו בגיבורו הקבוע - ספנסר^[1].

ביוגרפיה דמיונית עריכה

ספנסר הוא חוקר פרטי אשר גדל בויאומינג^[2], ובטרם למד בקולג' שירת בצבא ארצות הברית^[3] באוגדת חיל הרגלים הראשונה, ולחם במלחמת קוריאה^[4]. בעת לימודיו האקדמאיים היה בנבחרת האיגרוף^[5] של הקולג'. בהמשך דרכו שירת כבלש משטרה^[6], פרש ונעשה לבלש פרטי. את חייו הוא מחלק עם סוזן סילברמן, פסיכולוגית המרצה באוניברסיטת הרווארד^[7], ולו שותף, הוק שמו. ספנסר והוק הכירו בעת שספנסר היה מתאגרף, ופעם אחת אף נאבקו זה בזה בזירת האיגרוף. הוק, אשר שירת בלגיון הזרים הצרפתי, הוא כל מה שספנסר לא – גבוה, שחור, ושתקן^[8]. הוא בעל ראייה חדה וזיכרון מעורר השתאות לפרטים הקטנים. הוא מתואר אמנם כאיש ציני וקשוח; אך מעבר לחיצוניות זאת מסתתר אדם טוב לב ונדיב, המעוניין להילחם ברע, ולהחזיר לעולם את הטוב והצודק שבו. לאורך סדרת הספרים הוא מתגלה כאיש פעולה ובשעת הצורך אף איש אגרוף^[9], וצלף הבקיא היטב בשימוש באקדח ורובה^[10]. שמו הפרטי של ספנסר לא מוזכר באף אחד מספרי הסדרה.

בסך הכול נכתבו בסדרת ספנסר 40 ספרים^[11]. בשנות ה-80 עובדו ספריו של פארקר אודות ספנסר לסדרת הטלוויזיה "Spenser for hire" בכיכובו של רוברט יוריק כספנסר^[12], ששודרה ברשת ABC ובהמשך גם למספר סרטי טלוויזיה^[1]. בשנת 2020 יצא הסרט הצדק של ספנסר בכיכובו של מארק וולברג כספנסר^[13].

מספרי הסדרה עריכה

"אילוף סוסון ים", זמורה ביתן, 1992 (Taming a Sea Horse)
"מלכים ונסיכים חיוורים", זמורה ביתן, 1994 (Pale Kings and Princes)
"בובת נייר", הוצאת אור-עם, 1994 (Paper Doll)
"צל מהלך", הוצאת אור-עם, 1995 (Walking Shadow)
"חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001 (Small Vices).
"דמי שתיקה"^[14], זמורה ביתן, 2002 (Hush Money).
"ירייה לא מכוונת", זמורה ביתן, 2002 (Potshot)
"מי ירה בהאגר מאגר", זמורה ביתן, 2002 (Hugger Mugger). תרגמה מאנגלית: רחל אופי בירן.
"האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003 (Widow's Walk)

קישורים חיצוניים עריכה

סוכנויות הידיעות, הסופר רוברט פרקר הלך לעולמו, באתר ynet, 19 בינואר 2010
שירי צוק, שירי צוק עושה את רוברט ב' פארקר, באתר ynet, 30 במאי 2010
בתיה גור, סודות באורווה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2002
בתיה גור, אקדמאי מקופח ובלש מפונק, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
משה דור, בלש פרטי ושמו ספנסר, מעריב, ‏ 11 בנובמבר 1986
יריב בן- אליעזר, מרקחת מטופשת ורדודה, מעריב, ‏ 27 בינואר 1987

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² סוכנויות הידיעות, הסופר רוברט פרקר הלך לעולמו, באתר ynet, 19 בינואר 2010.
^ רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמוד 57
^ רוברט ב. פארקר, "ירייה לא מכוונת", זמורה ביתן, 2002, עמוד 163
^ רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 60, "מתחת לחצאית הציצו נעליים שנראו כמו נעלי צנחנים פרט לעקבים הגבוהים. בזמן שירותי בקוריאה התקנתי רוכסנים בצדיהן, כדי כך היה מייגע לשרוך אותן".
^ רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 72, "הייתי מתאגרף".
^ רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 41, "הייתי שוטר, מצאתי את עצמי קצר רוח נוכח ההירארכיה, החלטתי לעבור לשוק הפרטי. תרמה להחלטה זאת עובדת פיטורי".
^ רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמוד 59
^ בתיה גור, אקדמאי מקופח ובלש מפונק, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
^ רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמודים 244 - 245
^ רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמודים 133 - 134, "שלפתי את האקדח, החזקתי אותו צמוד לירכי והלכתי מתחת לגשר. מדרגות הברזל היו משמאלי, וכשחלפתי על פניהן הסתובבתי בפתאומיות והתחלתי לעלות בהן בריצה. כשכמעט הגעתי למפלס הכביש, נתקלתי במישהו שרץ למטה. הוא החזיק אקדח בידו. כשנתקלתי באיש נפלט מהאקדח כדור מעל כתפי השמאלית. יריתי בו. הוא פלט אנקה חלושה ונפל לאחור. הסתובבתי ודילגתי במורד המדרגות אל הרחוב. מאחורי שמעתי את הגופה מחליקה במדרגות הברזל הרטובות".
^ שירי צוק, אז למה בעצם לא נקרא את "ספנסר בתל אביב" על באמת, באתר ynet, 30 במאי 2010
^ "ספנסר בלש להשכיר", מעריב, ‏ 12 בדצמבר 1986.
^ הצדק של ספנסר, אתר נטפליקס.
^ פרוזה - תרגום, באתר הארץ, 17 בפברואר 2003

[autogenerated1-1] ¹ ² סוכנויות הידיעות, הסופר רוברט פרקר הלך לעולמו, באתר ynet, 19 בינואר 2010.

[2] רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמוד 57

[3] רוברט ב. פארקר, "ירייה לא מכוונת", זמורה ביתן, 2002, עמוד 163

[4] רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 60, "מתחת לחצאית הציצו נעליים שנראו כמו נעלי צנחנים פרט לעקבים הגבוהים. בזמן שירותי בקוריאה התקנתי רוכסנים בצדיהן, כדי כך היה מייגע לשרוך אותן".

[5] רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 72, "הייתי מתאגרף".

[6] רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמוד 41, "הייתי שוטר, מצאתי את עצמי קצר רוח נוכח ההירארכיה, החלטתי לעבור לשוק הפרטי. תרמה להחלטה זאת עובדת פיטורי".

[7] רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמוד 59

[8] בתיה גור, אקדמאי מקופח ובלש מפונק, באתר הארץ, 1 בינואר 2003

[9] רוברט ב. פארקר, "חטאים קטנים", זמורה ביתן, 2001, עמודים 244 - 245

[10] רוברט ב. פארקר, "האלמנה העליזה", זמורה ביתן, 2003, עמודים 133 - 134, "שלפתי את האקדח, החזקתי אותו צמוד לירכי והלכתי מתחת לגשר. מדרגות הברזל היו משמאלי, וכשחלפתי על פניהן הסתובבתי בפתאומיות והתחלתי לעלות בהן בריצה. כשכמעט הגעתי למפלס הכביש, נתקלתי במישהו שרץ למטה. הוא החזיק אקדח בידו. כשנתקלתי באיש נפלט מהאקדח כדור מעל כתפי השמאלית. יריתי בו. הוא פלט אנקה חלושה ונפל לאחור. הסתובבתי ודילגתי במורד המדרגות אל הרחוב. מאחורי שמעתי את הגופה מחליקה במדרגות הברזל הרטובות".

[11] שירי צוק, אז למה בעצם לא נקרא את "ספנסר בתל אביב" על באמת, באתר ynet, 30 במאי 2010

[12] "ספנסר בלש להשכיר", מעריב, ‏ 12 בדצמבר 1986.

[13] הצדק של ספנסר, אתר נטפליקס.

[14] פרוזה - תרגום, באתר הארץ, 17 בפברואר 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]