ספר אלקטרוני

ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית: electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או בקורא ספרים אלקטרוני – מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה. אמצעים נוספים להצגת ספר אלקטרוני הם מחשב לוח וטלפון חכם.

היסטוריה

ניסיונות ראשונים לפיתוח ספרים בעלי מאפיינים אלקטרונים נעשו ברחבי העולם החל משנות ה-30 של המאה ה-20. אולם, ההאצה החשובה ביותר לקידום טכנולוגיות קריאה והפצה חדשניות ניתנה עם הקמתו של פרויקט גוטנברג באוניברסיטת אילינוי, בשנת 1971. מדובר במיזם הקם במטרה לשמר ספרים באמצעות המרתם מפורמט מודפס לפורמט דיגיטלי^[1]. בשנות ה-70 נעשה גם הניסיון הראשון ליצור מחשב שיועד לקריאת ספרים אלקטרוניים.

במשך השנים, ועם התפתחות האינטרנט (בעיקר בשנות ה-90), נעשה קל ופשוט להעביר קבצים אלקטרוניים בין המשתמשים השונים, ועקב כך גדלה גם תפוצת הספרים האלקטרוניים בעולם. ספרים אלו היו קיימים בעיקר בפורמטים פשוטים כמו TXT ו-HTML. ספרים נוספים (לרוב בנושאים מקצועיים) הופיעו בפורמט PDF, שיועד לדפוס אך הונגש למשתמשים ונקרא לרוב על גבי המחשב האישי.

מוציאים לאור החלו להציע את ספריהם גם כספר אלקטרוני, ויוצרים עצמאיים מצאו אפשרות זו כדרך אלטרנטיבית, לרוב מוזלת, לפרסום ספריהם. ספריות בעולם החלו להציע חלק מספריהן בפורמט אלקטרוני, ונבנו אתרי אינטרנט המיועדים לרכישה והורדה של ספרים אלקטרוניים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 יוצרו מכשירי קוראי ספרים אלקטרוניים ייעודיים רבים. הבולטים שבהם היו קינדל של אמזון וסוני רידר של חברת סוני. ככל שירד מחיר מכשירי הקוראים האלקטרוניים כך גדלה תפוצתם וגדל הביקוש לספרים אלקטרוניים.

בשנת 2010 השיקה חברת אפל, במקביל להשקת האייפד, את iBooks – אפליקציה לממכר ספרים אלקטרוניים הניתנים לקריאה גם על האייפון והאייפוד. בהמשך השנה הכריזה גם חברת גוגל על פתיחת חנות ספרים אלקטרוניים שיוצעו לקוראים במחשוב ענן וללא צורך בקורא ספרים אלקטרוני ייעודי^[2].

בשנה זו דיווחה אמזון כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מאשר ספרים בכריכה קשה. בתחילת 2011 דיווחה כי מכירות ספרים אלקטרוניים עברו גם את מכירות הספרים בכריכה רכה. לפי נתוני התאחדות המו"לים בארצות הברית, מכירות ספרים אלקטרוניים הגיעו במחצית 2010 ל-8.5% מסך מכירות הספרים במדינה. הסופרת אמנדה הוקינג פרסמה את ספריה בצורה דיגיטלית בלבד והרוויחה מעל למיליון דולר מהמכירות.

הפצה דיגיטלית של מידע

הפצה דיגיטלית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, ובין השאר נכלל במסגרת זו מידע שבעבר הופץ בצורת ספרים, כתבי עת ועיתונים מודפסים.

ספרים אלקטרוניים יכולים להיות מופצים בחינם, או בתשלום. התשלום מאופיין בשתי דרכים:

תשלום דמי מנוי לשם כניסה לאתר המספק את הספרים
תשלום תמורת עותק יחיד של ספר מסוים

אחת הבעיות בתחום היא בעיית אבטחת התכנים למניעת הפרה של זכויות יוצרים.

פורמטים של ספרים אלקטרוניים

קורא ספרים אלקטרוני

להפצת ספרים אלקטרוניים משמשים פורמטים רבים שחלקם מפורטים כאן:

EPUB: פורמט סטנדרטי, חופשי ופתוח שנוצר על ידי הפורום הבין-לאומי להפצה דיגיטלית (IDPF). הפורמט הזה תוכנן עבור תוכן גמיש, כלומר הטקסט מתאים את עצמו למסך הספציפי עליו הוא נקרא ומושפע מהעדפות של המשתמש. כיום בגרסה 3.0 התומכת במעבר עמודים מימין לשמאל, מולטימדיה מתקדמת, וידאו אינטראקטיביות ועוד.
Mobipocket: פורמט שמבוסס על XHTML. עליו מבוסס פורמט AZW של חברת אמזון – יצרנית הקינדל, ומכאן גם שכיחותו.
KF8: הפורמט החדש של אמזון קינדל שמבוסס על פורמט EPUB ותומך בתקנים מתקדמים.
PDF: פורמט שיתרונו, ומכאן גם חסרונו, בדמיון הרב שלו, יחסית לפורמטים האחרים, לזה של נייר מודפס, משום שהצגתו אחידה ונאמנה למקור, וכמעט אינה מושפעת מהמכשיר עליו הוא מוצג ומהעדפות של המשתמש.
DjVu: פורמט המיועד לאחסון טקסט סרוק, ומתאפיין ביחס איכות/גודל־קובץ טוב בהשוואה לפורמטים אחרים.
HTML: הפורמט הסטנדרטי של דפי אינטרנט.
TXT: פורמט פשוט ובסיסי המבוסס על טקסט בלבד.
DOC: מסמכים שנוצרו באמצעות מעבד התמלילים Word. החסרונות העיקריים של פורמט זה הם היותו פורמט קנייני התלוי ביצרן יחיד, והעדר תאימות בין גרסאות שונות של הפורמט ובין גרסאות שונות של תוכנת "Word".

כל הפורמטים הללו ניתנים להצגה באמצעות מחשב אישי.

העברת ספרים לפורמט דיגיטלי

קורא ספרים אלקטרוני המכיל 100 ספרים.

זהו תהליך של דיגיטציה. מיזמים רבים עוסקים בהעברה לפורמט דיגיטלי של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. מיזמים אלה פועלים בשתי דרכים:

סריקה של הספרים, כך שלמעיין בספר הדיגיטלי מוצג העתק מדויק של הספר המקורי, לעיתים כולל הסימנים שנתנו בו שיני הזמן.
הקלדה של הספרים, כך שהטקסט שבהם ניתן לעיבוד: חיפוש מילה בטקסט, העתקה וכדומה.

לעיתים משולבות שתי השיטות: הספר נסרק, והקובץ הסרוק מעובד בתוכנת OCR והופך לקובץ טקסטואלי.

עם המיזמים העוסקים בהקלדה של ספרים נמנים:

פרויקט גוטנברג, המתמקד בספרות ושירה אנגלית.
פרויקט בן-יהודה, המתמקד בספרות ושירה עברית.
פרויקט השו"ת, המתמקד בספרות תורנית.

עם המיזמים העוסקים בסריקה של ספרים נמנים:

כותר, ספריה של מאות ספרי עיון בעברית^[3]
ארכיון האינטרנט מרכז ספרים סרוקים, לגישה חופשית, מספריות בצפון אמריקה ואחרות^[4].
ספרי יזכור אונליין: מיזם של הספרייה הציבורית של ניו יורק, שבמסגרתו נסרקו 650 ספרי זיכרון לקהילות יהודיות שחרבו בשואה, והם זמינים לכל באתר הספרייה^[5].
מיזם HebrewBooks, שבמסגרתו נסרקו למעלה מ-51,000 ספרים תורניים.
תוכנת אוצר החכמה, בה ניתן למצוא עשרות אלפי ספרים וכתבי עת תורניים.

במיזם פא"ר – פתיחת אוצרות רוח – של האוניברסיטה הפתוחה, הועלו לאינטרנט ספרי האוניברסיטה מ-50 קורסים שונים, כולם פתוחים חינם לקהל הרחב. חלק מהספרים מלווים גם בגרסאות קוליות והרצאות וידאו.

יתרונות וחסרונות

יתרונות

ידידותי לסביבה – חיסכון בנייר, חיסכון במשאבים אחרים להפקת הספר ובדלק לצורך שינועו.
חיסכון בהפקה – הוצאות הדפסה, עימוד, אחסון, הפצה.
חיסכון במקום – ספרים מודפסים דורשים מקום לאחסון וספרים אלקטרוניים מאוחסנים על גבי זכרונות דיגיטליים המכילים מידע רב בנפח מזערי. במכשיר סטנדרטי לקריאת ספרים אלקטרוניים ניתן לאחסן אלפי ספרים.
נגישות – אפשר להגיע לכל ספר מכל מקום בעולם, כל עוד יש גישה לאינטרנט. יתר על כן, התפוצה האלקטרונית אינה מוגבלת מספרית, ספר אחד יכול להגיע לאלפי מכשירים בלי לעבור ידיים.
נוחות – משקל קורא אלקטרוני נמוך משמעותית מספר מודפס, ניתן להתאים את גודל הפונט לפי הצורך, מכשירים עם תאורה מובנית מאפשרים קריאה בחשיכה.
שרידות – ספר אלקטרוני לא סובל מבלאי של נייר, לא צובר אבק, קל לשמירה ולגיבוי.
יכולות נוספות – בקוראים אלקטרוניים ניתן לבצע חיפוש בקלות, לדלג לעמוד ייעודי, לתרגם מילים תוך כדי קריאה, להוסיף הערות וסימניות מבלי לפגום בספר קיים.

חסרונות

חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
יש צורך בחשמל או בהטענת סוללה על מנת לקרוא ספר.
אי-אחידות בפורמטים של ספרים אלקטרוניים מונע העברתם בין מכשירים שונים.

ספרים אלקטרוניים בעברית

כמו בכל העולם, גם בעברית החלו להופיע ספרים אלקטרוניים בעשורים האחרונים של המאה ה-20. ספרים אלו היו בעיקר בפורמט HTML שמתאים לאינטרנט או בפורמטים פשוטים ונפוצים שתומכים בעברית כמו TXT, DOC ו-PDF. אתרים נוספים, כגון "eספרים", הציעו במשך השנים ספרים אלקטרוניים בפורמטים אלו בחינם או בתשלום. בנוסף לפרויקט בן-יהודה שהחל לפעול בתחילת המאה ה-21, החלו פרויקטי סריקת ספרים תורניים כגון HebrewBooks. פרויקטים אלו משמרים ומנגישים ספרות בעברית לציבור הרחב ולכן בעלי חשיבות רבה לשימור הספרות היהודית והעברית.

עם הופעת קוראי ספרים אלקטרוניים ייעודיים כדוגמת קינדל וסוני רידר, הסתבר שלא ניתן לקרוא עליהם בצורה טובה ספרים בעברית בפורמטים המתאימים להם. לרוב הבעיה נובעת מחוסר תמיכה של המכשירים בשפות הנקראות מימין לשמאל (RTL) כמו עברית וערבית.

ספרים בעברית בפורמט AZW שמתאים לקינדל נקראים על ידי המכשיר כשהעברית הפוכה ולא קריאה. לעומת זאת, הפורמט החדש לקינדל – KF8, תומך בעברית.

ספרים בעברית בפורמט EPUB הוצעו לראשונה^[^{דרוש מקור: נא להוכיח שהוא הראשון]} באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת בראשית שנת 2010^[6]. האתר מציע ספרים בפורמט EPUB בעברית כמו גם בפורמט KF8 או MOBI המתאים לקריאה בקינדל, ובכללם ספרים ללא תשלום. באותה שנה החל לפעול גם מיזם "עברית" מבית ידיעות ספרים שהציע קורא ספרים אלקטרוני שתומך בקריאת ספרי EPUB בעברית. עם השקת המכשיר, הושק גם אתר למכירת ספרים אלקטרוניים עבורו^[7]. האייפד וטאבלטים אחרים מבוססי אנדרואיד מאפשרים קריאת ספרים אלקטרוניים בעברית בפורמט EPUB ובפורמטים אחרים.

בשנת 2012 קמה חברת הליקון ספרים המציעה תשתית לשליחת ספרים דיגיטליים מהחנויות ללקוחות, כמו כן מציעה החברה הפקה של ספרים לפורמט דיגיטלי EPUB3 המתאים יותר לקוראים בעברית, תומך במעבר עמודים מימין לשמאל ובמולטימדיה מתקדמת. כיום מרבית החנויות לספרים אלקטרוניים בישראל עובדות עם התשתית של הליקון ספרים.

ביריד הספרים פרנקפורט 2013 הציגה חברת סיפריאפ את אפליקציית הקריאה הראשונה בעברית המאפשרת קריאה גם במערכת הפעלה iOS, בנוסף ליכולות מתקדמות כגון סימניות, הדגשת טקסט בצבעים וכתיבת הערות שוליים. אפליקציית הקריאה "סיפריאפ" הוצגה יחד עם מערכת הניהול בענן שאיפשרה שמירת ספרייה אישית לקורא בענן. אתר מנדלי מוכר ספרים ברשת וכן אתר GETBOOKS(הקישור אינו פעיל) משתמשים במערכת סיפריאפ ובאפליקציית הקורא הדיגיטלי שמספקת החברה.

בנוסף לשימוש בפורמטים רגילים להפקת ספרים אלקטרוניים בעברית, מיוצרות גם אפליקציות ייעודיות לטלפונים חכמים ולטאבלטים. גם אפליקציות אלו מהוות ספרים אלקטרוניים לכל דבר וניתן למצוא היום את התנ"ך לצד ספרי ילדים וספרי עיון בפורמט זה.

ספרי לימוד בעברית

בשנת 2011 יצא משרד החינוך בתוכנית להחלפת ספרי הלימוד בספרים אלקטרוניים תוך חמש שנים^[8].

במסגרת זו פורסמה תקינה לספרים דיגיטליים באתר למינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך. התוכנית הלאומית של משרד החינוך "להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21", מעודדת אפשרות להוראה ולמידה באמצעות תכנים דיגיטליים, ספר דיגיטלי הוא תוכן דיגיטלי המאפשר חלופה להוראה וללמידה באמצעות ספר לימוד במהדורה מודפסת. לספרי הלימוד הדיגיטליים הוגדרו שלוש רמות תקן להבטחת מסגרת עבודה תקינה באמצעי קצה שונים ומגוונים, כגון: מחשב נייח; מחשב נייד; טאבלט; טלפון חכם; וכו', כמו גם במערכות הפעלה שונות כגון: חלונות; iOS; Android וכו' ובדפדפנים שונים, כגון: Chrome; IE; Firefox; Safari וכו'.

היבטים חינוכיים

השימוש בספרים אלקטרוניים לצורכי הוראה נעשה במסגרת E-learning. ספרים אלקטרוניים יכולים לסייע בהקנייה ופיתוח של יכולות אוריינות כמו קריאה, הבנת הנקרא ואוריינות מדיה. כמו כן, הם יכולים להפחית את העלויות של ספרי הלימוד, אשר הורים מתבקשים לרכוש עבור ילדיהם הלומדים בבית ספר. משום שקורא ספרים אלקטרוני בודד יכול להכיל מספר רב של ספרים אלקטרוניים, השימוש בהם יכול להפחית את משקל תכולת הילקוט שתלמידי בית הספר סוחבים על גבם.