מאיר בר-אילן (חוקר)

חוקר יהדות ישראלי

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. תחומי מחקרו המגוונים כוללים את ספרות המקרא, הספרים החיצוניים, ספרות חז"ל, ליטורגיה, נומרולוגיה, מיסטיקה ומאגיה ועוד, והוא חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה.

מאיר בר-אילן
לידה 5 בנובמבר 1951 (בן 73)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות
מקום לימודים
מוסדות
faculty.biu.ac.il/~barilm/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מאיר בר-אילן נולד ב-5 בנובמבר 1951 בניו יורק והגיע לישראל כתינוק ב-1 במאי 1952.[1] הוא בנם הצעיר של תמימה בר-אילן (ריבקוב) ושל טוביה בר-אילן, שהיה מראשי חיל המדע במלחמת השחרור ובהמשך המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת בר-אילן. סבו היה הרב מאיר בר-אילן, על שמו הוא נקרא. דודתו, ד"ר יהודית ברלין-ליברמן, הייתה נשואה לפרופסור שאול ליברמן, ובר-אילן הוא אחד מיורשי עזבונו הספרותי.[2] נישא ב-1975 למרים שטינמץ ולזוג נולדו 5 ילדים.[1]

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחריה בישיבת מרכז הרב, שתיהן בירושלים. לאחר מכן שירת בצה"ל כמדריך בבית הספר לקצינים, כמ"מ בגדוד 50 (במלחמת יום כיפור), וכסרן (מיל') בפלוגת חרמ"שמלחמת לבנון הראשונה בה איבד את רגלו).

את מסלולו האקדמי החל באוניברסיטת בר-אילן, במחלקות לתולדות-ישראל, תלמוד ופילוסופיה יהודית. לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הראשון המשיך בלימודיו באוניברסיטה לתואר שני ולדוקטורט, וב-1981 החל ללמד במחלקות לתלמוד ולתולדות עם ישראל באוניברסיטה. ב-11 ביוני 1982, שלושה שבועות לאחר שהגיש את עבודת הדוקטורט, נפצע קשה ואיבד את רגלו בקרב סולטאן יעקוב. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1983.

בשנת 1988 זכה ב'פרס חולון' על ספרו 'סתרי תפילה והיכלות', ובשנת 1989 זכה למלגת השתלמות שנתית מטעם אוניברסיטת הרווארד שארצות הברית. בשנת 2001 שהה בשבתון בווינה, אוסטריה, שם לימד במכון למדעי היהדות. בשנים 2007–2008 שימש כראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

תחומי מחקר

עריכה

מחקריו של בר-אילן עוסקים במספר רב של תחומים הקשורים למדעי היהדות ולעת העתיקה, ונעזרים במגוון מתודולוגיות מחקר, מזו הפילולוגית ועד לזו הסוציו-אנתרופולוגית. מעבר לנושאים הקלאסיים בחקר מדעי היהדות, הוא עסק גם בנושאים הנחשבים אזוטריים, כגון נומרולוגיה מקראית, אסטרולוגיה בקרב חכמי ישראל, מאגיה יהודית ועוד, ועמד על השפעותיהם של נושאים אלו על המחשבה היהודית מהעת העתיקה ואילך. בנוסף, עוסקים מחקריו גם בליטורגיה יהודית ובסידור התפילה.

שלושים וארבע שנות מחקר הקדיש לספר "דברי גד החוזה" שיצא במהדורה מדעית בשנת 2015. את הספר ההדיר ופירש על סמך כתב יד של יהודי קוצ'ין שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. בספר זה בר-אילן מנתח את הספר מההיבט הריאלי (עבודת הסופרים בעת העתיקה ופענוח כתב היד), ההיסטורי (יהדות קוצ'ין והקשר בינה לעולם היהודי, גלגולי כתב היד), המקראי (תוכן הספר והשוואתו למקרא ולספרות החיצונית) הסוציולוגי (ה'מושב בחיים' של מחבר הספר), ועוד.[3]

כתוצר לוואי של מחקריו המגוונים, פרסם בר-אילן באתר האינטרנט שלו מבחר ביבליוגרפיות שאסף בנושאים שונים, החל ממגילות קומראן והספרות הכיתתית עבור דרך מאגיה וגירוש שדים, וכלה במאפיינים תרבותיים של החברה היהודית בעת העתיקה.[4]

מאמרי ביקורת

עריכה

בר-אילן פרסם גם מספר רב של מאמרי ביקורת על פרסומים מדעיים בתחומים שונים, מהם עולה ביקורתו הגלויה על צרות-המוחין האקדמית בכלל, וזו של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בפרט, המתמקד ברובו במתודה הפילולוגית וזונח מתודות מחקר חיוניות אחרות.[5]

ספרים

עריכה

מאמרים ופרסומים (לקט)

עריכה

ספרות המקרא

עריכה

ספרות ימי הבית השני

עריכה

העת העתיקה

עריכה

נומרולוגיה, אסטרולוגיה ומאגיה

עריכה
  • "יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה", מחניים, ז (תשנ"ד), עמ' 104–113
  • "שמות של מלאכים", א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת גן תשנ"ז, עמ' לג-מח.
  • "Astrology in Ancient Judaism", "Astronomy in Ancient Judaism", J. Neusner, A. Avery-Peck and W. S. Green (eds.), The Encyclopaedia of Judaism V, Supplement Two, Brill, Leiden - Boston 2004, pp. 2031-2044.

ליטורגיה

עריכה

מאמרי ביקורת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 בר-אילן מאיר תת-אתר גניאולוגי בתוך האתר של בר-אילן.
  2. ^ "זיכרון לראשונים: שאול ליברמן", קתרסיס 3 (2005), עמ' 5.
  3. ^ על הספר דברי גד החוזה באתרו האישי של המחבר, שבאתר אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ מבחר ביבליוגרפיות (מתוך אתרו האישי של בר-אילן).
  5. ^ מבחר ציטוטים מדבריו אודות החוג לתלמוד (ויקיציטוט).