ספר החיים

ספר החיים (בלטינית: Liber Vitae או Liber memorialis או Liber Viventium) הוא סוג של ספר אורחים שהיה נהוג במנזרי וכנסיות ימי הביניים. מקור הביטוי בחזון יוחנן, למשל:

"וָאֵרֶא אֶת הַמֵּתִים הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים עֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתָּחִים וַיִּפָּתַח סֵפֶר אַחֵר וְהוּא סֵפֶר הַחַיִּים וַיִּשָּׁפְטוּ הַמֵּתִים מִן־הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים כְּמַעֲשֵׂיהֶם"

— פרק כ', פסוק 12

ובהמשך

"וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־נִמְצָא כָתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים הֻשְׁלַךְ בַּאֲגַם הָאֵשׁ"

— פרק כ', פסוק 15

וכן באיגרת אל הפיליפים, פרק ד', פסוק 3: ”וְאַתָּה חֲבֵרִי הַנִּצְמָד־לִי בֶאֱמֶת אַף־מִמְּךָ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְאֹתָם שֶׁיָּגְעוּ עִמָּדִי עַל־הַבְּשׂוֹרָה עִם־קְלִימִיס וְעִם־שְׁאָר תֹּמְכַי אֲשֶׁר שְׁמוֹתָם יַחַד בְּסֵפֶר הַחַיִּים”

ספר זה היו מניחים על המזבח של הכנסייה מתוך אמונה שביום הדין יקרא אלוהים את הכתוב בספר ועל פי הכתוב בו ישפוט את האדם האם היה רשע ולכן עליו להשלח לגיהנום או שעשה הטוב בעיני האלוהים ולכן דינו נחלה בגן עדן.

בספר היו נרשמות כל המנחות שהוענקו למנזר בצירוף שם המעניק. גם מנחות צנועות מעניים (עוף או יונה, כיכר לחם, מפית להנחה על המזבח) וגם מנחות יקרות ערך מעשירים, אצילים ומלכים (נחלות, יערות, פסלים, ציורים, פרוכות ושטיחי קיר). היו מקומות שנהגו לרשום גם את שמות המבקרים ועולי הרגל מתוך אמונה שצליינות למקום קדוש כמוה כעשיית מעשה טוב.

ספרי חיים מפורסמים התנהלו בין היתר במנזר סנט גאלן, במנזר קלוני ובכל מנזרי מסדר קלוני.

רשימות בעלות אופי דומה התנהלו במנזרים, בהם רשמו את שמות כל הנזירים שפעלו במנזר (ונפטרו) על מנת לזכור אותם ואת פועלם.

רשימות אלו והדומות להן נקראו Rotuli Mortuorum, ‏ Obit Lists או Necrologies (לא במובן מודעת אבל אלא במובן obituaires בצרפתית).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספר החיים בוויקישיתוף

ביאורים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.